Page 28 - עלון הנוטע נובמבר 2015 מספר 11 חקר הפרי הקטוף - חלק א

‫מאוד לזו של הזפי”ת‪ ,‬צבעה לבן מבריק וצורתה מאורכת ומכופפת מעט‪ ,‬כמו‬ ‫הביולוגיה של הזבוב‬
‫בננה‪ ,‬אורכה כ‪ 1.2-‬מ”מ וקוטרה ‪ 0.2‬מ”מ‪.‬‬
‫‪ 0‬תלות בטמפרטורה‪ :‬סף ההתפתחות של הזבוב הוא טמפרטורה של‬
‫‪ 0‬הרימה‪ :‬זו בוקעת כעבור שלושה ימים וגם היא דומה מאוד במראה ובגודלה‬ ‫‪ 12.6‬מ״צ‪ ,‬כלומר למטה מזה הוא עדיין חי אולם התפתחותו נעצרת‪ ,‬ביצים‬
‫לרימת הזפי”ת ובאופן מעשי לא ניתן להבדיל ביניהן‪ .‬במהלך חמישה‪-‬שישה ימים‬ ‫לא יבקעו ורימות וגלמים לא יתפתחו‪ .‬הטמפרטורה המיטבית להתפתחותו‬
‫גדלה הרימה‪ ,‬בזמן זה היא עוברת שלוש דרגות התפתחות ומגיעה לאורך של כ‪10-‬‬ ‫הי א ‪ 30-25‬מ״צ‪ .‬בקיץ מחזור החיים שלו‪ ,‬מהטלת הביצה עד לבגרות המ�י‬
‫נית של הצאצאים‪ ,‬נמשך כחודש וחצי‪ .‬בחורף קר המחזור יכול להתארך‬
‫מ”מ‪.‬‬ ‫פי ‪ .3‬חשוב לציין שהטמפרטורות הנחשבות קטלניות לזבוב האפרסק הן‬
‫‪ 0‬פתחי הנשימה של הרימה‪ :‬את שני הפתחים הקדמיים ניתן לראות רק בהגדלה‬ ‫רק סביב ‪ 0‬מ״צ ומטה‪ ,‬בדומה לתנאי הקור הדרושים להשמדת הזפי”ת‪.‬‬
‫רבה בבינוקולר או במיקרוסקופ אור‪ .‬הפתחים נראים כשתי חנוכיות עם ‪15-13‬‬ ‫בהשוואה לזה האחרון‪ ,‬זבוב האפרסק מעדיף אזורים חמים וטרופיים יותר‪,‬‬
‫קנים קצרים בכל אחת‪ .‬במספר הקנים הללו הם נבדלים מפתחי הנשימה של‬ ‫אולם הופעתו במצרים‪ ,‬ישראל ואף בלבנון מצביעה על כך שהוא מסוגל‬
‫הזפי״ת‪ ,‬להם שמונה עד עשרה קנים בלבד‪ .‬פתחי הנשימה האחוריים גם הם דוה‬
‫מים לאלה של זבוב הים התיכון ונראים כשתי נקודות חומות‪ .‬אך עדיין‪ ,‬בשל הדמיון‬ ‫לשרוד גם חורפים קרים יחסית‪.‬‬
‫הרב שיש בין רימות של זבובים שונים‪ ,‬בדרך כלל הגדרת המין נעשית לפי הבוגר‬ ‫‪ 0‬ההזדווגות‪ :‬הפעילות המינית וההזדווגות מתרחשות בשעות הדמדומים‪,‬‬
‫סמוך לחשיכה‪ .‬ההזדווגות ממושכת‪ ,‬במהלכה אוגרת הנקבה את הזרע‬
‫ולא לפי הרימה‪.‬‬
‫‪ 0‬החביונה‪ :‬לאחר שסיימה את ההתפתחות מנקבת הרימה את הפרי‪ ,‬יוצאת‬ ‫שמועבר אליה בשני כיסי זרע (‪.)Spermathecae‬‬
‫ומתחילה להתנועע בקפיצות עד שהיא מגיעה למצע נוח להתגלמות‪ ,‬בדרך כלל‬ ‫‪ 0‬העקיצה והביצים‪ :‬נקבה אחת מטילה במהלך חייה מעל ‪ 600‬ביצים‪.‬‬
‫בכל יום היא מטילה כמה צרורות כשבכל צרור פחות מעשר ביצים‪ .‬לנקבה‬
‫בקרקע‪ .‬הגולם חבוי בתוך חביונה הדומה מאוד לזו של הזפי”ת‪.‬‬ ‫צינור הטלה דמוי מחט המשמש גם לניקוב הקליפה והחדרת הביצים לעוה‬
‫‪ 0‬הבוגר‪ :‬כעבור כתשעה ימים מגיח הבוגר מהגולם דרך קדמת החביונה‪ ,‬נדחק‬ ‫מק של כ‪ 2-‬מ”מ מתחת לקליפה‪ .‬העקיצה דומה מאוד לעקיצה של זפי”ת‬
‫ומוצא את דרכו החוצה מהאדמה‪ ,‬נעמד על משטח אנכי‪ ,‬פורש ומייבש את כנפיו‪.‬‬ ‫וגם היא נראית כנקב באורך ‪ 1‬מ”מ‪ ,‬לעתים דמוי סהר‪ .‬גם הביצה דומה‬
‫הבוגר של זבוב האפרסק מעט ארוך ביחס לבוגר של הזפי”ת‪ .‬צבע גופו חום עם‬
‫כמה כתמים צהובים על החזה כשבולטים ביניהם שני פסים צהובים לאורך שני צדי‬
‫החזה‪ .‬הכנפיים צרות יחסית‪ ,‬שקופות‪ ,‬למעט עורק כהה לאורך השוליים הקדמיים‬
‫וכתם נקודתי חום‪-‬שחור בקצה הכנף‪ .‬הבוגר חי כמה חודשים‪ .‬במכון יש תיעוד של‬

‫נקבה שחיה במשך ‪ 15‬חודשים‪.‬‬
‫‪ 0‬הבשלה מינית‪ :‬הבוגרים מגיעים לבגרות מינית לאחר תקופה משמעותית של כח�ו‬

‫דש‪ .‬במעבדה תקופה זו נמשכת שלושה‪-‬ארבעה שבועות‪.‬‬
‫‪ 0‬תזונת הבוגר‪ :‬כמו כל זבובי הפירות‪ ,‬גם בוגר זבוב האפרסק זקוק‪ ,‬מעבר לסוכר‪,‬‬
‫למזון חלבוני‪ .‬תפריטו מבוסס על חלבונים מפורקים הנמצאים בשטח‪ ,‬כמו לשה‬
‫לשות של ציפורים ולטאות‪ ,‬רקב צמחים או בעלי חיים‪ ,‬חידקים המצויים על פני‬

‫העלים‪ ,‬טל דבש של כנימות וכן מיצים ורקב שניגרים מפירות פגועים‪.‬‬
‫‪ 0‬המשיכה למתיל יוגנול‪ :‬הזכר של זבוב האפרסק נמשך מאוד לחומר הטבעי מתיל‬
‫יוגנול (‪ .)Methyl euganol - ME‬חומר זה הוא למעשה פרה‪-‬פרומון‪ ,‬כלומר חומר טבעי‬
‫או סינתטי שפועל על הזבוב כמו פרומון משיכה‪ .‬ה‪ ME-‬מצוי בכמה שמנים ארומטיים‬
‫של צמחים כמו אגוז מוסקט‪ ,‬פלפל‪ ,‬לימונית‪ ,‬לענה דרקונית‪ ,‬ריחן (בזיליקום) ושומר‬
‫(אניס) ומושך כמה מינים של זבובים ממשפחת ה‪( Bactrocera-‬לא את כולם)‪ ,‬כולל‬
‫את זבוב האפרסק‪ .‬משערים שמשיכת הזכר של זבוב האפרסק ל‪ ME-‬דומה למשיכה‬
‫של זבוב הפירות המזרחי (‪ .)Bactrocera dorsalis‬בזה האחרון משמש ה‪ ME-‬נגזרת‬
‫כימית לפרומון המין הזכרי‪ .‬הזכר נמשך לחומר ממרחק רב יחסית של מאות מטרים‬
‫וגם אוכל אותו‪ .‬יתכן שאצל זבוב האפרסק הזכר נמשך באופן דומה‪ ,‬אם כי בתצפיות‬
‫במעבדה ‪ ME‬לא עורר תאבון‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬כש‪ ME-‬עורבב בתמיסת סוכר‪ ,‬ריכוז גבוה‬

‫מ‪ 0.2%-‬גרם לתמותה‪.‬‬
‫‪ 0‬השמדת הזכרים‪ :‬החומר ‪ ME‬משמש גם ליישום השיטה להשמדת זכרים ‪MAT‬‬
‫)‪ ,(Male Annihilation Technique‬המופעלת נגד מספר מינים של ‪Bactrocera‬‬
‫בהם הזכר נמשך ל‪ .ME-‬בפועל מפזרים בשטח ׳תחנות האכלה׳ המבוססות על‬
‫תערובת של ‪ ME‬עם חומר הדברה‪ :‬מריחת החומר או מסמור של פיסות עץ‬
‫קטנות ספוגות בחומר על גזעי עצים או שיחים במרחקים של כמה עשרות מטרים‬
‫ביניהם‪ .‬התחנות אמורות למשוך ולקטול את כל הזכרים שבשטח ולהשאיר את‬
‫הסביבה עם נקבות בלבד‪ ,‬רצוי בתולות‪ .‬מכיוון שזכר מסוגל להזדווג מספר רב‬

‫‪‘ 28 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬נובמבר ‪2015‬‬