Page 34 - עלון הנוטע נובמבר 2015 מספר 11 חקר הפרי הקטוף - חלק א

‫“מרוח” (הידרוגרף חד שיאי) ביחס להיטוגרמת הגשם (מהלך הגשם ועוצמתו בזמן נתון)‬ ‫קק”ל סמוכים (להלן ‪;)AV-M‬‬
‫ומעיד על תגובה הידרולוגית איטית ומרוסנת‪ ,‬המושפעת ממאפייני כסות הקרקע (חסה‬ ‫‪ .4‬חיפוי מלא ‪ -‬זריעה של צמחיית בר מקומית בין השורות (זרעים‬
‫שנאספו בהיתר בשולי פארק השרון) וחיפוי הגדודית בשבבי עץ (להלן‬
‫פוס) בנוסף למאפייני הגשם;‬
‫‪ -‬שיא הספיקה של הידרוגרף קרקע חשופה גבוה משל הידרוגרף משטח תורם זהה‬ ‫‪( )W-M‬ראה תמונות בעמוד קודם)‪.‬‬
‫בחיפוי מלא‪ .‬ממצאים אלה מרמזים גם על יכולת הרחפה והסעה רבה יותר של חלקיקי‬ ‫הקמת החלקות בוצעה באוגוסט ‪ 2010‬וכללה פריסת רשת השקיה‬

‫הקרקע בקרקע חשופה ונותן הסבר מדוע נגרם נזק לדרכים החקלאיות‪.‬‬ ‫לצורך ביסוס הגידולים לפני עונת הגשמים‪.‬‬
‫איו ר ‪ :1‬היטוגרמת הגשם (במ”מ‪/‬דקה) של אירוע סופתי ביום ‪ 16.11.11‬וההידרוג�ר‬ ‫‪ 0‬מדידת גשם ונגר‪ :‬בחלקה הותקנו שני מדי גשם לגיבוי‪ :‬האחד ב�ח‬
‫לקה עצמה והשני בבית האריזה‪ ,‬המרוחק כ‪ 1-‬ק”מ בקו אווירי‪ .‬שני‬
‫פים של שני טיפולי הקצה‪ ,‬קרקע חשופה וקרקע מחופה‬ ‫מדי הגשם רושמים‪ ,‬כאשר הראשון מצויד באוגר נתונים והשני משדר‬
‫את הנתונים לאתר אינטרנט‪ .‬מהנתונים הופקו עובי (כמות) הגשם‬
‫איו ר ‪ :2‬היטוגרמת הגשם של אירוע סופתי ממושך ויחסי נגר‪/‬גשם שחושבו בטיפ�ו‬ ‫במ”מ ועוצמות הגשם במ”מ‪/‬דקה‪ .‬למדידת הנגר העילי מהטיפולים‬
‫לים השונים‬ ‫השונים הותקנו בניסוי ‪ 12‬מזרמים המנקזים שטח תורם של ‪ 420‬מ”ר‬
‫(‪ 70x6‬מ’)‪ .‬המזרמים שהותקנו הם מסוג ‪ HS‬ופותחו על ידי ‪US soil‬‬
‫איור ‪ :3‬עובי גשם מצטבר באירוע חריג שהתרחש בימים ‪ 6-9.1.13‬אל מול עובי נגר‬ ‫‪ )6( conservation servicee‬ומודדים את רום המים ברצף בחתך ה�ב‬
‫עילי מצטבר וההידרוגרפים של שני מקרי הקצה‬ ‫קרה‪ .‬הלימניגרמה‪ ,‬רישום רום המים‪ ,‬מומרת להידרוגרף המתאר את‬
‫מהלך הזרימה בערכים של ספיקה ביחידות של ליטר‪/‬שניה‪ .‬נפח הנגר‬
‫הכולל מחושב מערכי הספיקה וערך זה מחולק בשטח התורם על‬
‫מנת לקבל את עובי הנגר במ”מ‪ .‬יחסי נגר‪/‬גשם הם המנה המתקבלת‬
‫בחלוקה של עובי הנגר בעובי הגשם לפרק זמן (למשל פרק גשם‪ ,‬סוה‬
‫פה‪ ,‬עונה)‪ .‬נתוני גשם ונגר נאספו לאורך חמש שנים‪ ,‬כאשר התוצאות‬

‫המובאות בהמשך נוגעות למספר אירועים נבחרים בתקופה זו‪.‬‬

‫תוצאות‬

‫השפעות הטיפולים השונים על היווצרות הנגר העילי‪ ,‬כמותו ואיכותו בתה‬
‫גובה לגשם נבחנו ביחס למספר מדדים עתיים‪ :‬פרק גשם‪ ,‬אירוע סופתי‬
‫בודד‪ ,‬אירוע סופתי ממושך ועונה‪ .‬איור ‪( 1‬בעמוד הבא) מתיחס לשני‬
‫המדדים הראשונים‪ .‬באירוע הגשם היממתי המתואר באיור ‪( 2‬בעמוד‬
‫הבא) ניתן להבחין בפרק גשם שבו ירדו ‪-‬כ‪ 17-‬מ”מ גשם וגם הם לא הו�מ‬
‫טרו ברצף‪ ,‬והעוצמה המירבית הייתה ‪ 0.9‬מ”מ‪/‬דקה (אנלוגי ל‪ 54-‬מ”מ‪/‬‬
‫שעה)‪ .‬תנאי ההרטבה המקדימה באירוע זה היו טפטוף של ‪ 2‬מ”מ גשם‬

‫בעוצמה נמוכה מאוד של ‪ 0.1‬מ”מ‪/‬דקה (זניח)‪.‬‬
‫תגובת הנגר מיוצגת באמצעות שני מקרי קצה‪ :‬האחד‪ ,‬התגובה ההידה‬
‫רולוגית או ההידרוגרף שנמדד בטיפול של קרקע חשופה (‪ )B-B‬והשני‬
‫ההידרוגרף שנמדד בטיפול קרקע בחיפוי מלא (טיפולים ‪ W-M‬או ‪AV-‬‬
‫‪ .)M‬בקרקע החשופה החל לזרום נגר לאחר ‪ 5‬דקות מרגע שעוצמת ה�ג‬
‫שם התגברה לערך של ‪ 0.3‬מ”מ‪/‬דקה‪ .‬במקרה השני‪ ,‬בקרקע מחופה‪,‬‬
‫הנגר החל לזרום רק ‪ 30‬דקות מרגע שעוצמת הגשם התגברה לעוצמה‬
‫המירבית של ‪ 0.9‬מ”מ‪/‬דקה‪ .‬בקרקע חשופה ניקוז השורה מהיר והנגר‬
‫פוסק תוך זמן קצר של ‪-‬כ‪ 3-‬דקות מהפסקת הגשם‪ ,‬ואילו בקרקע מח�ו‬
‫פה הניקוז איטי ומסתיים כ‪ 20-‬דקות מתום פרק הגשם‪ .‬זמן הפיגור בין‬
‫שיא עוצמת הגשם לשיא ספיקת הנגר הוא ‪ 7‬דקות עבור ספיקת השיא‬
‫הראשונה ו‪ 3-‬דקות עבור ספיקת השיא השנייה בקרקע חשופה לעומת‬

‫זמן פיגור של ‪ 40‬דקות בקרקע מחופה‪.‬‬
‫המשמעויות של תוצאות אלו הן‪:‬‬

‫‪ -‬מהלך הנגר בקרקע חשופה (הידרוגרף רב‪-‬שיאי) הוא בקירוב‬
‫תמונת ראי למהלך הגשם‪ ,‬כלומר התגובה ההידרולוגית מהירה ואין‬
‫משתנה נוסף המשפיע על הילוך הגאות‪ .‬מהלך הנגר בקרקע מחופה‬

‫‪‘ 34 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬נובמבר ‪2015‬‬