Page 33 - עלון הנוטע נובמבר 2015 מספר 11 חקר הפרי הקטוף - חלק א

‫הגנת הצומח‬ ‫גיעה והתנפצות של טיפות הגשם על פני השטח מוביל לסדרה של תהליכים‬
‫פיזיקליים וכימיים היוצרים איטום (מעין קרום) של פני הקרקע‪ .‬איטום זה גורם‬
‫בתמונות‪ :‬מראה ארבעת הטיפולים בחלקת הניסוי והמזרם במוצא‬ ‫להפחתה משמעותית ביכולת החידור של מי הגשם לקרקע ובעקבות זאת לעה‬
‫כל שורה לצורך מדידת ספיקות הנגר העילי‬ ‫לייה בכמות הגשם העודף ובכמות הנגר העילי (‪ .)1‬האימוץ הנרחב של הדברה‬
‫כימית של עשבייה במקום עיבודים רדודים בפרדסים ובמטעים משמרת במקה‬

‫רים רבים את האיטום הפיסיקלי שנוצר משנה לשנה‪.‬‬
‫כתוצאה מממשק זה‪ ,‬בפרדסים ומטעים רבים נצפות תופעות של התחתרות‬
‫ערוצים‪ ,‬איבוד הקרקע העידית‪ ,‬פגיעה ושיבוש דרכים חקלאיות‪ ,‬קושי בנגישות‬
‫לחלקות לצורך עיבוד וקטיף ותמותת עצים‪ .‬בנוסף לפגיעה ישירה בפרדס‪ ,‬נגר‬
‫וסחף מואצים של הקרקע גורמים לנזקים חמורים ומצטברים לתשתיות ולסה‬
‫ביבה‪ :‬סתימת מעברי מים‪ ,‬הצפות וזיהום נחלים בדשנים ובקוטלי עשביה‪ .‬המה‬
‫גמה של נטיעות חדשות‪ ,‬אם בשל הרחבת הגידול או החלפת פרדסים ותיקים‬
‫בחדשים ברחבי הארץ‪ ,‬תלווה בהגברת נגר עילי‪ ,‬סחף קרקע ופגיעה בחקלאי‬

‫ובסביבה‪.‬‬
‫אחד הפתרונות האגרו‪-‬טכניים הנבחנים להתמודדות עם בעיית היווצרות הנגר‬
‫וסחף הקרקע הוא אימוץ ממשק עיבוד המשלב גידול צמחייה עשבונית בין שוה‬
‫רות העצים (גידולי כיסוי) בפרדסים‪ ,‬מטעים וכרמים‪ .‬ממשק זה נמצא כמפחית‬
‫את סחף הקרקע והנזקים הנלווים וברוב המקרים ללא פגיעה בהכנסות החה‬
‫קלאי‪ .‬מחקרים רבים (‪ )5-2‬מראים כי לצמחי כיסוי יכולת ממשית לשפר את‬
‫מבנה הקרקע (יציבות תלכידים)‪ ,‬לשפר את חדירת המים לקרקע‪ ,‬להפחית את‬
‫הנגר העילי‪ ,‬להפחית סחף קרקע‪ ,‬להעלות את פוריות הקרקע ואיכות הגידול‬

‫החקלאי ואף להוות כר גידול פורה לאויבים טבעיים של מזיקים (‪.)5‬‬
‫בעשור האחרון מתגבר בארץ השילוב של כיסוי צמחי בין השורות‪ ,‬בעיקר במה‬
‫טעים צעירים (נשירים‪ ,‬סובטרופים ומעט בפרדסים)‪ ,‬בהיקף של כ‪ 30,000-‬ד׳‬
‫(אברהמס‪ ,‬מידע בעל פה)‪ .‬ניתן לזהות שני ממשקים עיקריים של שימוש בחיפוי‬
‫צמחי‪ :‬זריעה של צמח תרבות בין השורות‪ ,‬בעיקר שיבולת שועל וחיטה‪ ,‬וכן תחה‬
‫זוקה בכיסוח של צמחייה או עשבייה מקומית בין השורות כחיפוי צמחי‪ .‬בשני‬
‫המקרים התצפיות אכן מראות שכיסוי צמחי בין השורות במטעים מפחית את‬
‫סחיפת הקרקע‪ ,‬אך לא קיימות מדידות כמותיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא נערכו בדיקות של‬
‫השפעת הממשק על כמות ואיכות הנגר העל קרקעי‪ ,‬ובמקביל לא נבחן מאזן‬

‫המים של תת הקרקע‪.‬‬

‫חומרים ושיטות‬

‫המחקר נערך בפרדס מסחרי בשטח ש ל ‪ 18‬ד׳ בבעלות חב׳ ׳מהדרין׳‪ ,‬בסמ�י‬
‫כות לשכונת בית אלעזר בחדרה‪ .‬הפרדס בו גדל הזן אור ניטע במאי ‪ 2010‬על‬
‫גדודיות בכיוון צפון‪-‬דרום בקרקע חמרה‪ .‬הניסוי כלל ארבעה טיפולים בשלוש‬
‫חזרות במבנה של בלוקים באקראי‪ .‬לצורך בחירת החלקות נערך סקר טופוגה‬
‫רפי וסקר קרקע‪ .‬המשתנים העיקרים ששימשו לבחירת החלקות הם אחידות‬
‫הקרקע‪ ,‬השיפוע‪ ,‬אורך השורות (‪ 70‬מ׳) והמפנה‪ ,‬כאשר בלוקים ‪ 1‬ו‪ 2-‬במפנה‬

‫דרומי ובלוק ‪ 3‬במפנה צפוני‪.‬‬
‫הטיפולים בניסוי כללו‪:‬‬

‫‪ .1‬קרקע חשופה ‪ -‬נקייה מעשבים הן בין השורות והן על גבי הגדודית (להלן‬
‫‪;)B-B‬‬

‫‪ .2‬חיפוי חלקי ‪ -‬זריעה של שיבולת שועל (‪ 7‬ק״ג‪/‬ד׳) ובקיה (‪ 4‬ק״ג‪/‬ד׳) בין השורות‬
‫וגדודית חשופה (להלן ‪;)AV-B‬‬

‫‪ .3‬חיפוי מלא ‪ -‬זריעה של שיבולת שועל (‪ 7‬ק״ג‪/‬ד׳) ובקיה (‪ 4‬ק״ג‪/‬ד׳) בין השורות‬
‫וחיפוי הגדודית בשבבי עץ בגובה ממוצע של ‪ 7‬ס”מ; שבבי העץ מקורם מיערות‬

‫‪‘ 33 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬נובמבר ‪2015‬‬