Page 8 - עלון הנוטע נובמבר 2015 מספר 11 חקר הפרי הקטוף - חלק א
P. 8

‫ד”ר טלי גולדברג ארנה סנדל‬

     ‫מדדים לקטיף‬                                                                                                                            ‫צילמה‪ :‬ארנה סנדל‬
   ‫פירות‪ :‬צו השעה‬

‫ארנה סנדל ‪ /‬יחידת איכות וסטנדרטים‪ ,‬ענף הפירות‪ ,‬מועצת‬
                    ‫הצמחים (‪)ornasandel@gmail.com‬‬

‫טלי גולדברג ‪ /‬המעבדה לאחסון החברה למחקר ופיתוח‪,‬‬
        ‫קירור ואיסום פירות ק”ש בע”מ (‪)talig@migal.org.il‬‬

‫חוזרת ובכך לפגוע בהמשך שיווקו‪ .‬מאידך‪ ,‬אם בהמשך העונה הפה‬                                               ‫תקציר‬
‫רי נקטף מאוחר מדי חלה התכלות מהירה מדי בתקופת השיווק‪,‬‬
‫כלומר הפרי אחרי ימים ספורים אינו ראוי עוד למאכל‪ .‬קיימת אם כן‬    ‫מדדים לקטיף פירות כוללים בדיקות הבשלה אוביקטיביות‪ ,‬אמינות‪,‬‬
‫חשיבות רבה בבנייה של מדדים אוביקטיביים עבור פירות שונים‪ ,‬שבה‬    ‫זולות ומהירות‪ ,‬רצוי לא הרסניות‪ ,‬שבעזרתן ניתן לקבוע את חלון הקטיף‬
‫עזרתם ניתן יהיה לקבוע עבור כל פרי את מצב הבשלות המינימלית‬       ‫המיטבי שיבטיח אספקת פרי איכותי לשווקים‪ .‬מדדי הקטיף אמורים‬
‫(‪ )Ripening stage‬שלו לקטיף כך שיהיה ראוי למאכל כשיגיע לצרכן‪.‬‬    ‫לשמש את החקלאי להגדרת מועד תחילתו ואת הפקחים בשווקים‬
‫המדד המתאים לפקחים אמור להיות יציב ולא להשתנות במהלך חיי‬        ‫ובמרכולים לבחינת איכות הפרי שנקטף‪ .‬על הבדיקות להיות פשוטות‬
‫המדף‪ .‬לפיכך‪ ,‬מדד המשמש את החקלאי בקביעת מועד התחלת‬              ‫לביצוע‪ ,‬ללא צורך במכשור מסורבל וניתן יהיה לבצען במטע‪ ,‬בבית‬
‫הקטיף לא בהכרח מתאים לפקחים כמדד לבחינת איכות הפרי שנה‬          ‫האריזה‪ ,‬במרכול או בשוק‪ .‬נכון להיום יחידת איכות וסטנדרטים בענף‬
‫קטף‪ .‬חלק מהמדדים המשמשים את החקלאי ניתן למצוא בחוברת‬            ‫הפירות של מועצת הצמחים מפקחת על יישום מדדי הקטיף עבור‬
‫׳המלצות לטיפול בפירות נשירים בקטיף ובאחסון׳ שהפיקה החברה‬
‫למחקר ופיתוח‪ ,‬קירור ואיסום פירות בע”מ( (‪ .)1‬חשוב לציין שיש ל�ק‬        ‫מגוון פירות‪ ,‬בהתאם לדרישת שולחנות המגדלים הרלוונטיים‪.‬‬
‫בוע גם מדדים לקביעת סוף הקטיף לצרכי מסחר‪ ,‬אך במאמר זה‬
                                                                                                         ‫מבוא‬
             ‫מוקדש הדיון למדדים להתחלת הקטיף ולא לסיומו‪.‬‬
‫ענף הפירות‪ ,‬בשיתוף פעולה עם האגף להגנת הצומח ולביקורת‬           ‫במיני פירות רבים קיימת נטייה בתחילת העונה לקטוף פרי בוסר‪ ,‬כדי‬
‫במשרד החקלאות‪ ,‬עוסק בפיתוח מדדים מחייבים לאיכות ובפעוה‬          ‫לנצל המחירים הגבוהים שהוא פודה‪ .‬פרי הנקטף טרם זמנו לעתים‬
‫לות הדרכה ואכיפה על מנת שהעמידה במדדים הנדרשים תהיה‬             ‫קרובות אינו מבשיל כראוי ולא מגיע לטעם ולניחוח המיטביים המאה‬
‫נחלת כלל המגדלים‪ .‬הפעילות המתבצעת על ידי צוות ענף הפירות‬        ‫פיינים את הזן‪ .‬פרי שטעמו ירוד עלול להרחיק את הקונים מרכישה‬
‫במטעים‪ ,‬בבתי האריזה ובשווקים מביאה בפועל לצמצום משמעותי‬
                                                                 ‫בתמונה למעלה‪ :‬במעבדה בקרית שמונה נבדקים כיווני מחקר שונים לקביעת מועדי‬
      ‫בשיווק פרי שאינו מתאים לדרישות האיכות (‪( )2‬ראה טבלה)‪.‬‬                                                                     ‫קטיף במנגו‬

‫‪‘ 8 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬נובמבר ‪2015‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13