Page 11 - עלון הנוטע נובמבר 2015 מספר 11 חקר הפרי הקטוף - חלק א

‫הטיפול בפרי הקטוף‬ ‫מתאים הוא ‪ .16%‬במהלך ‪ 2013‬נבחן מדד החומר היבש בפירות מאזורי‬
‫גידול שונים‪ ,‬סך הכל שבעה מטעים‪ ,‬בארבעה מועדי קטיף‪ ,‬ובכולם נתה‬
‫מדדי קטיף למנגו‬ ‫קבלו ערכים זהים עבור פרי לקטיף‪ ,‬נתון המבסס את תוצאות המחקר‬

‫המדד הנהוג היום לקביעת מועד קטיף המנגו הוא צבע הציפה המועה‬ ‫בשנים ‪.)8( 2012-2010‬‬
‫רך בהשוואה ללוחות צבע‪ .‬חסרונות השיטה‪ :‬מדד הצבע מוערך באופן‬ ‫ההשערה היא אם כן‪ ,‬שתכולת החומר היבש בפרי בעת הקטיף עשויה‬
‫סוביקטיבי ונחשב למדד הרסני‪ .‬לפיכך יש למצוא מדד אמין ולא הרסני‬ ‫גם להעיד על כושר השתמרות הפרי באחסון ממושך‪ ,‬אולם לשם כך‬

‫לקביעת מצב הבשלה עבור פרי ראוי לקטיף‪.‬‬ ‫נחוצים מחקרים נוספים לאורך כמה עונות‪.‬‬
‫ספקטרוסקופיית ‪ NIR‬יכולה לתת אומדן פיגמנטציה המעריך את‬ ‫בעונת ‪ 2014‬בוצעו בדיקות החומר היבש והכמ״מ בעזרת מכשיר אופטי‪,‬‬
‫תכולת הכלורופיל של הפרי‪ .‬הפרי הירוק‪ ,‬הבלתי בשל‪ ,‬הופך לצבעוני‬ ‫‪ ,Felix-750‬המאפשר בדיקות לא הרסניות‪ ,‬ונמצאו מתאמים גבוהים אל‬
‫בכל רקמותיו או בחלק מהן‪ .‬שינויי הצבע נגרמים כתוצאה מהצטבה‬
‫רות פיגמנטים‪ ,‬כגון אנתוציאנינים‪ ,‬פלבונולים וקרוטנואידים‪ .‬היעלמותו‬ ‫מול הבדיקות בשיטות המקובלות (איור ‪.)2‬‬
‫של הכלורופיל בפירות המבשילים מאפשרת את ביטויים של שאר‬
‫הפיגמנטים וקיים סיכוי טוב שמדד זה יכול יהיה להחליף את מדד‬ ‫מדדי קטיף לאגס‬
‫הערכת צבע הציפה‪ ,‬המבוצע כיום באופן סוביקטיבי‪ .‬בנוסף‪ ,‬כדוגמת‬
‫הקיווי‪ ,‬גם במנגו יש הפיכת עמילן לסוכר‪ ,‬ויתכן שמדד החומר היבש‬ ‫מועד קטיף האגס נקבע על פי חיזוי המינימום הפרה‪-‬קלימקטרי של הפה‬
‫רי‪ ,‬הידוע מהספרות כמדד המיטבי לקטיף של תפוח המיועד לאחסון‬
‫יכול יהיה לחזות את תכולת הסוכרים בחיי מדף‪.‬‬ ‫(‪ .)9‬במטרה ליצור מודל לחיזוי נבחנו במעבדה לאחסון בקרית שמ�ו‬
‫כיווני מחקר אלה נבדקו במעבדה לאחסון בקרית שמונה (‪ ,)2‬אולם כדי‬ ‫נה שינויים במגוון רחב של מדדי הבשלה‪ ,‬החל מכחודש לפני תחילת‬
‫להשלים את בניית הסטנדרטים יש לחזור על הניסוי שתי עונות נוספות‪.‬‬ ‫הקטיף ועד לקטיף מאוחר‪ .‬ארבעה מדדי הבשלה‪ ,‬מתוך ‪ 12‬שנבחנו‪,‬‬
‫שולבו במודל לחיזוי יום הקטיף‪ ,‬בהם קשיות הפרי‪ ,‬משקלו‪ ,‬דרגת פירוק‬
‫סיכום‬ ‫העמילן וצבע הזרעים‪ ,‬ובאמצעותם מתואר שינוי לינארי בהבשלת האגס‬

‫פיתוח השוק הישראלי ושמירת מעמדם של מגדלי הפירות בארץ כסה‬ ‫ברמת דיוק גבוהה‪.‬‬
‫פקים עיקריים שלו מחייב אספקת תוצרת איכותית‪ .‬שיווק תוצרת לא‬ ‫על פי הידוע מהספרות המדעית‪ ,‬זוהי הפעם הראשונה בה נערך חיזוי של‬
‫איכותית (פרי בוסר‪ ,‬פרי שאינו עומד בתקנים) שמתבצעת על ידי חלק‬ ‫המינימום הפרה‪-‬קלימקטרי בהבשלת אגסים( (‪ ,)10‬כאשר מספר מג�ד‬
‫קטן מהמגדלים פוגע באפשרות לפתח את השוק ולעתים מונע מהצרה‬
‫לים ובתי אריזה כבר משתמשים במודל זה לקביעת מועד הקטיף‪.‬‬
‫כנים קנייה חוזרת כתוצאה מאכזבתם מהתוצרת שסופקה להם‪.‬‬

‫‪‘ 11 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬נובמבר ‪2015‬‬