Page 10 - עלון הנוטע נובמבר 2015 מספר 11 חקר הפרי הקטוף - חלק א
P. 10

‫חוק הסטנדרטים‬                       ‫כעת יש לבנות מודל עבור כל אחד מהפירות ומהזנים הנבדקים באמצעות המה‬
                                                                                                                             ‫כשיר‪.‬‬
‫תקנות הנוהל הבסיסי על פי ׳החוק לפיקוח על ייצור הצמח‬
‫ושיווקו‪ ,‬התשע”א‪2011-‬׳‪ ,‬קובעות שפירות וירקות המשווקים‬                                                   ‫שיטות עבודה‬
‫במדינת ישראל יהיו חייבים לעמוד בתקני בטיחות לעניין מזהה‬
‫מים מיקרוביולוגיים‪ ,‬וכן לשאת סימון שיאפשר מעקב מלא אחר‬         ‫פיתוח סטנדרטים לקטיף‪ ,‬שהחל בארץ לפני כ‪ 20-‬שנה‪ ,‬מחייב מחקרים רב‬
‫מקור התוצרת‪ ,‬כל אלה בנוסף לחובה הקיימת היום בנושא עמיה‬         ‫שנתיים בליווי מבחני טעם‪ ,‬בניית מודלים וחיפוש אחר מכשור מתקדם‪ .‬הפרי‬
                                                               ‫הנחקר נקטף מכמה אזורי גידול ובכמה מועדים לאורך עונת הבשלתו‪ ,‬החל‬
      ‫דה ברמה מותרת של שאריות חומרי הדברה בתוצרת‪.‬‬              ‫מקטיף מוקדם‪ ,‬קטיף בשיא העונה וסיום בקטיף מאוחר‪ .‬הפירות נבדקים במוה‬
‫דרישות האיכות קובעות שפירות וירקות חייבים להיות שלמים‪,‬‬         ‫עד הקטיף ובמהלך הבשלתם בתנאים של חיי מדף‪ .‬מדדי ההבשלה שנבדה‬
‫טריים ורעננים‪ ,‬נקיים מחומרים זרים וסימני ריקבון וכן לעמוד בדה‬  ‫קים כוללים בדיקות שאינן הרסניות‪ ,‬בדיקות הרסניות וכן מבחני טעימה לאיפיון‬
‫רישות ההבשלה שנקבעו‪ .‬אכיפת החוק תחל רק לאחר שתושלם‬             ‫טעמו של הפרי הבשל על ידי צוות טועמים מיומן‪ .‬ניתוח התוצאות מתמקד‬
‫חקיקת המשנה (התקנות הנלוות)‪ .‬המשמעות היא‪ ,‬שעם כניסת‬            ‫בחישובים סטטיסטיים לקבלת מתאמים בין מדדי ההבשלה שנאספו בקטיף‬
‫החוק לתוקף משווקים שימכרו תוצרת שאינה עומדת בדרישות‬            ‫ובין ציוני הטעם אותם מקבל הפרי הבשל (איור ‪ .)1‬היישום בשטח נעשה על‬
                                                               ‫ידי יחידת איכות וסטנדרטים בענף הפירות במועצת הצמחים בראשותה של‬
      ‫האיכות שפורטו לעיל יידרשו להוריד תוצרת מהמדפים‪.‬‬          ‫ארנה סנדל‪ .‬אנשי היחידה מבצעים ביקורות הבשלה ואיכות פרי במטעים‪ ,‬בבתי‬
‫עמידה בחוק הסטנדרטים מהווה משימה מרכזית לפיתוח‬
‫ושמירה על השוק המקומי והייצוא‪ ,‬תעזור ברכישת אמון הצה‬                                                                ‫אריזה ובשווקים‪.‬‬
‫רכנים‪ ,‬תבטיח קנייה חוזרת של פירות וכמובן תשיא תמורה‬
                                                                                                    ‫מדדי קטיף לקיווי‬
                                      ‫נאותה לחקלאים‪.‬‬
                                                               ‫המדד המקובל לקביעת התחלת קטיף הקיווי נקבע על פי תכולת כלל המוה‬
                           ‫איור ‪ :2‬תכולת חומר יבש בפירות‬       ‫צקים המומסים (כמ״מ) בקטיף‪ ,‬ערך של ‪ .6.2-6.5%‬טווח זה מבטיח כי הפרי‬
                                                               ‫הבשל יהיה ראוי למאכל עם פירוק העמילן ויגיע בעת ההבשלה לערך כמ״מ‬
                                                               ‫של לפחות ‪ .14%‬הבדיקה מהירה ופשוטה ומתבצעת באמצעות רפרקטומטר‬
                                                               ‫המודד את המומסים במיץ הפרי‪ ,‬כולל סוכרים‪ ,‬חומצות אורגניות‪ ,‬תרכובות‬
                                                               ‫פנוליות ופקטינים‪ .‬בדיקת הכמ״מ לא כוללת את העמילן שאינו מסיס (איור ‪)2‬‬

                                                                                    ‫ולכן היא יעילה רק אם היא נערכת ביום הקטיף עצמו‪.‬‬
                                                               ‫לעומת זאת‪ ,‬תכולת החומר היבש מהווה ביטוי של סך הפחמימות בפרי‪ ,‬כמ״מ‬
                                                               ‫ועמילן (איו ר ‪ .)2‬במהלך התפתחות הפרי תכולת החומר היבש עולה עד ל�ה‬
                                                               ‫שלמת גידולו ונשארת יציבה בשלבי הבשלתו ולאחר הקטיף‪ ,‬מלבד הפסדים‬
                                                               ‫קטנים וזניחים בשל נשימת הפרי‪ .‬בפירות שבהם חלה הפיכת עמילן לסוכר‪,‬‬

                                                                ‫כדוגמת הקיווי‪ ,‬מדד זה יכול לחזות את תכולת הסוכרים בתקופת חיי המדף‪.‬‬
                                                               ‫בשני ם ‪ 2012-2010‬נערכו במעבדה לאחסון בקרית שמונה מחקרים בשני מ�ט‬
                                                               ‫עים‪ ,‬יראון ומרום גולן‪ ,‬לקביעת אחוז החומר היבש המינימלי בקטיף‪ .‬מדד זה‬
                                                               ‫מגדיר את מצב ההבשלה בו הפרי יהיה ראוי לאכילה לאחר תקופת אחסון קצה‬
                                                               ‫רה‪ ,‬המאפיינת פרי המיועד לשיווק מיידי‪ .‬שיעור החומר היבש בקטיף שנמצא‬

‫‪‘ 10 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬נובמבר ‪2015‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15