Page 9 - עלון הנוטע נובמבר 2015 מספר 11 חקר הפרי הקטוף - חלק א

‫הטיפול בפרי הקטוף‬

‫איור ‪ :1‬שלבים בהגדרת מדדים לקטיף פירות‬ ‫‪ %‬שומן‬ ‫‪ %‬חומר יבש‬ ‫‪ %‬חומצה‬ ‫‪ %‬סוכר‬ ‫צבע‬ ‫סוג הפרי זן‬
‫‪10.5‬‬
‫קטיף הפרי וקשה יהיה לקבוע ערך מירבי עבורם‪ .‬כלומר‪ ,‬בדיקת‬ ‫‪11.0‬‬ ‫הטבלה תפוח ׳גרני סמיט׳‬
‫מוצקות הפרי כשהפרי מגיע לשווקים ולמרכולים לא בהכרח מייצגת‬ ‫‪9.0‬‬
‫את מדד המוצקות בקטיף‪ .‬המוצקות האלסטית יכולה על כן לשמש‬ ‫‪10.5‬‬ ‫שאר הזנים‬ ‫מציגה מדדי‬
‫מדד עבור הנוטע בקביעת מועד הקטיף‪ ,‬אך לא ככלי אמין לפקחים‬ ‫‪9.0‬‬
‫‪10.5‬‬ ‫קטיף לפירות אפרסק בכיר‬
‫במועד מאוחר יותר‪.‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫אפיל‬
‫‪ 0‬בדיקה ישירה או עקיפה‪ :‬לעתים‪ ,‬מדידה ישירה של המדד ה�מ‬ ‫‪10.5‬‬ ‫בכיר‬ ‫נקטרינה‬ ‫בפיקוח יחידת‬
‫בוקש מסובכת יחסית ודורשת מיומנות ומכשור מתאים‪ .‬יש על כן‬ ‫‪10.0‬‬
‫לחפש מדד שבדיקתו פשוטה ונמצא במתאם גבוה למדד המבוקש‪.‬‬ ‫‪13.0‬‬ ‫הסטנדרטים אפיל‬
‫למשל‪ ,‬תכולת הטאנינים המסיסים במיץ רימון‪ ,‬המעידה על עפיצות‬
‫הפרי‪ ,‬הינה בדיקה מורכבת אך נמצאו מתאמים גבוהים בין העלייה‬ ‫בענף הפירות‪ ,‬משמש בכיר‬
‫במשקל הגרגרים לבין הירידה בעפיצות ועל כן מדדי השקילה הללו‬
‫מועצת ׳רעננה׳‬
‫יכולים לשמש כמדדים להבשלת הרימון (‪.)4‬‬
‫‪ 0‬בדיקה יעילה‪ :‬קיימת חשיבות רבה לבדיקה מהירה‪ ,‬זולה‪ ,‬שאינה‬ ‫הצמחים שזיף בכיר‬
‫הרסנית ואינה דורשת מכשור מסורבל כך שהנוטע יכול יהיה לבצעה‬ ‫אפיל‬
‫במטע‪ ,‬כשהפרי עודנו על העץ‪ ,‬או בבית האריזה והפקח יכול יהיה‬
‫לבצעה במרכול או בשוק‪ .‬למשל‪ ,‬ממחקרים שנעשו בניו‪-‬זילנד דווח כי‬ ‫דובדבן בכיר ‪14‬‬
‫תכולת החומר היבש בקיווי יכולה לשמש הן כמדד הבשלה לקטיף‬
‫והן ככלי לניבוי איכות הפרי בעת הבשלתו (‪ .)5‬עד לאחרונה בוצעו‬ ‫אפיל ‪14‬‬
‫מדידות החומר היבש בבדיקות הרסניות המצריכות ייבוש בתנור למה‬
‫שך מספר שעות‪ .‬השימוש בחומר יבש כמדד להבשלת הפרי קיבל‬ ‫רימון* זנים מוקדמים מלא ‪13.5‬‬
‫תנופה מסוף שנות התשעים של המאה העשרים באמצעות שימוש‬
‫בטכנולוגיית ספקטרוסקופית אינפרה‪-‬אדום קרוב( (�‪NIR = Near in‬‬ ‫זני אמצע עונה מלא ‪2 14.5‬‬

‫‪ )frared‬למדידת חומר יבש ומוצקים מסיסים בפירות (‪.)7 ,6‬‬ ‫ענבים כל הזנים ‪14.5‬‬
‫לאחרונה נרכש על ידי המעבדה לאחסון בקרית שמונה מכשיר נייד‬
‫לבדיקה לא הרסנית של תכולת החומר היבש בפירות‪.Felix 750 ,‬‬ ‫׳תומפסון׳ ‪16‬‬

‫׳רד גלוב׳ מלא‬

‫׳׳פליים׳ מלא‬

‫דן בן חנה׳ מלא‬

‫דרוש המשך מחקר‬ ‫קיווי ׳גרין לייט׳‬

‫׳ברונו׳ ‪6.5‬‬

‫׳היווארד׳ ‪16 6.5‬‬

‫אבוקדו ׳גליל׳ ‪18‬‬

‫‪9 20.5‬‬ ‫׳אטינגר׳‬

‫‪8 19.5‬‬ ‫׳פוארטה׳‬

‫‪12 22.1‬‬ ‫׳ריד׳‬

‫‪5 14.3‬‬ ‫׳נאבל׳‬

‫‪9 20.0‬‬ ‫׳האס׳‬

‫׳טיג׳ ‪16‬‬

‫‪9 20.5‬‬ ‫׳פינקרטון׳‬

‫דרוש המשך מחקר‬ ‫מנגו כל הזנים לוח צבע‬

‫* ברימון‪ ,‬בזנים המוקדמים‪ ,‬משקל גרגר כמדד לקטיף נקבע על ‪ 0.26‬ג׳‪.‬‬
‫‪ -‬ישנם פירות‪ ,‬כדוגמת אגס‪ ,‬אפרסמון ואחרים‪ ,‬שאין עבורם מדדים לפיקוח ולכן אינם‬

‫מופיעים בטבלה‬

‫מדדי קטיף אידיאליים המיועדים לפקחים‬

‫‪ 0‬בדיקה אוביקטיבית‪ :‬הגדרת המדדים לקטיף מחייבת לבחון את‬
‫מצב הבשלת הפרי בעת הקטיף ובמהלך חיי המדף‪ .‬מתוך כלל‬
‫הבדיקות יש לבחור מדד אוביקטיבי שנבדק במועד הקטיף ונמצא‬

‫במתאם גבוה עם טעם הפרי בעת הבשלתו (איור ‪.)1‬‬
‫‪ 0‬בדיקה אמינה‪ :‬הבדיקה יכולה להתבצע בעת קטיף הפרי או במ�ה‬
‫לך חיי המדף ואמינותה מותנית בכך שבכל אחת מנקודות הזמן הללו‬
‫היא תוכל לחזות את איכות הפרי בעת הבשלתו‪ .‬כלומר‪ ,‬למרות שלה‬
‫עתים הבדיקות מתבצעות בשלבי הבשלה מוקדמים על המדד להה‬
‫עיד על איכות הפרי לכשיבשיל‪ .‬למשל‪ ,‬בניסויים שנערכו בפירות מנגו‬
‫במעבדה לאחסון פירות בקרית שמונה בשנים ‪ 2012-2010‬נמצא‪,‬‬
‫כי המוצקות האלסטית במועד הקטיף (בדיקה לא הרסנית שמתה‬
‫בצעת במכשיר של חב׳ ‪ )Sinclair‬הייתה במתאם גבוה ומובהק עם‬
‫טעם הפרי (הזנים ׳שלי׳ ו׳טומי׳) בעת הבשלתם (‪ .)3‬למרות זאת‪ ,‬נתון‬
‫זה אינו מתאים לשמש כמדד הבשלה לקטיף המנגו עבור הפקחים‬
‫בשווקים מכיוון שחל שינוי מהיר בערכי המוצקות האלסטית לאחר‬

‫‪‘ 9 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬נובמבר ‪2015‬‬