Page 12 - עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב

‫פרופ’ רות בן‪-‬אריה ד”ר יורם פוקס‬

‫הטיפול בפרי‬ ‫התמונה להמחשה בלבד‪ .‬באדיבות ‪blog.joslin.org‬‬
‫הקטוף בישראל‪:‬‬

‫ההיסטוריה‬

‫רות בן‪-‬אריה ‪ /‬גימלאית המחלקה האחסון‪ ,‬מינהל המחקר‬
‫החקלאי‪ ,‬בית דגן והחברה למו”פ קירור ואיסום פירות‬

‫קריית שמונה‬
‫יורם פוקס ‪ /‬גימלאי המחלקה האחסון‪ ,‬מינהל המחקר‬

‫החקלאי‪ ,‬בית דגן‬

‫רה ומנהל החווה החקלאית בבית הספר החקלאי בן‪-‬שמן‪ .‬שנה לאחר‬ ‫רקע‬
‫מכן‪- ,‬ב‪ ,1922-‬עם מעבר התחנה לתל‪-‬אביב‪ ,‬הוזמן להצטרף ד”ר י�ש‬
‫ראל רייכרט כחוקר במחלות צמחים‪ .‬הוא נתמנה למנהל המחלקה‬ ‫חקר הפרי הקטוף בארץ התפתח בשני מסלולים נפרדים שהקשר‬
‫למחלות צמחים והיה מורה בפקולטה לחקלאות‪ .‬על עבודתו החלוצית‬ ‫ביניהם עד לשנים האחרונות היה רופף למדי‪ :‬המחלקה לאחסון פיי‬
‫רות וירקות במינהל המחקר החקלאי בבית דגן‪ ,‬וכן המעבדה לאחסון‬
‫זכה רייכרט בשנת תשט”ז בפרס ישראל במדעי החיים‪.‬‬ ‫וקירור בקרית שמונה‪ .‬לאחרונה החל שיתוף פעולה בין שני גופים אלה‬
‫את החקלאים בארץ באותה עת הטרידו שתי בעיות קשות שהיו קשוי‬ ‫והוא הולך ומתחזק‪ ,‬כאשר ביטוי לשיתוף הפעולה בין שני המוסדות ניי‬
‫רות לתוצרת הקטופה‪ :‬הריקבון הקשה שפגע בפירות ההדר שיוצאו‬ ‫תן לראות ביום עיון משותף המתקיים מדי שנה באביב‪ ,‬לחלופין בבית‬
‫לאירופה‪ ,‬וכן הריקבון בתפוחי אדמה שנשמרו במחסנים ללא קירור‬ ‫דגן ובעמק החולה‪ ,‬בו מדווחים על התקדמות המחקר בכל מעבדה‪.‬‬
‫וגרם להפסדים גדולים‪ .‬לצורך העניין גויס ד”ר פרנץ ליטואר‪ ,‬שנודע‬ ‫המחלקה לאחסון בבית דגן הוקמה ברחובות לפני קום המדינה‪ ,‬פעלה‬
‫לאחר מכן כשמעון לטר (תמונה ‪ .)1‬הוא נולד בגרמניה‪ ,‬למד לתואר‬ ‫במימון ממשלתי ועברה בהמשך לבית דגן; המעבדה בקרית שמונה‬
‫ראשון ושני בכימיה‪ ,‬עשה דוקטורט בחקלאות ועלה ארצה ב‪.1923-‬‬ ‫הוקמה לאחר קום המדינה ביוזמה ובמימון הנוטעים וכך היא פועלת עד‬
‫לימים סיפר ד”ר לטר כי הוא נתקבל על ידי פרופ’ רייכרט הודות‬ ‫היום‪ .‬החוברת שלפניכם‪ ,‬כמו גם זו שקדמה לה‪ ,‬מציגות חלק מההישגים‬
‫למיקרוסקופ שהביא איתו מגרמניה‪ ,‬ציוד יקר מאוד באותם הימים‪,‬‬
‫אותו תרם למחלקה‪ .‬אולם תרומתו הגדולה של ד”ר לטר הייתה במי‬ ‫אליהם הגיעו בשני מרכזי מחקר אלה‪.‬‬
‫ציאת פתרון לבעיית הריקבון בפירות ההדר‪ ,‬פתרון שהודות לו הופי‬
‫חת בתוך עשר שנים מ‪ 40%-‬ל‪ 2%-‬הריקבון בפרי המיוצא לאירופה‪.‬‬ ‫דור המייסדים‬
‫ד”ר לטר נתמנה למנהל המעבדה לחקר רקבונות בפרי הדר ובסוף‬
‫שנות השלושים הצטרפה אליו ד”ר מינה שיפמן‪-‬נדל (תמונ ה ‪( )2‬ב�ה‬ ‫בשנת ‪ ,1921‬ארבע שנים לפני הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית‬
‫משך פרופ׳)‪ ,‬שנולדה בפולין‪ ,‬למדה חקלאות בצרפת והגיעה ארצה‬ ‫בירושלים‪ ,‬נוסדה בבן‪-‬שמן‪ ,‬בתמיכת הקונגרס הציוני‪ ,‬הסוכנות היהודית‬
‫ב‪ 1933-‬ובידיה תואר שני מאוניברסיטת ננסי ותואר שלישי מהסורבון‬ ‫וממשלת המנדט הבריטי‪ ,‬התחנה לחקר החקלאות‪ .‬את התחנה הקים‬
‫וניהל יצחק אלעזרי וילקנסקי (וולקני)‪ ,‬שהיה סופר‪ ,‬אגרונום ובוטנאי‪ ,‬מוי‬

‫‪‘ 12 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬דצמבר ‪2015‬‬