Page 13 - עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב

‫הטיפול בפרי הקטוף‬

‫ד״ר גיורא זאוברמן‪ ,‬ד״ר רות בן‪-‬אריה וד״ר אליהו כהן‪ ,‬וכן שלושה חוקרים‬ ‫בפריז‪ .‬נעמי גורודיסקי‪ ,‬שאף היא נולדה בפולין ולמדה חקלאות בצרי‬
‫שהשלימו את לימודיהם במחלקות מובילות באוניברסיטאות בארה״ב‪,‬‬ ‫פת‪ ,‬נמלטה משם בימיה הראשונים של מלחמת העולם השנייה והצי‬
‫טרפה למעבדה של ד”ר לטר‪ ,‬בתחילה כמתנדבת‪ .‬מעט מאוחר יותר‬
‫ד״ר שמשון בן‪-‬יהושע‪ ,‬ד״ר יורם פוקס וד״ר עדו חלוץ‪.‬‬ ‫הצטרפו גם ד”ר יקיר גוטר וד”ר רבקה ברקאי‪-‬גולן (בהמשך הקריירה‬
‫פרופ׳)‪ ,‬שהשלימו באותם ימים את לימודיהם באוניברסיטה העברית‬
‫מרחובות לבית דגן‬ ‫בירושלים‪ .‬הפעילות הורחבה לגידולים נוספים‪ ,‬ענבים‪ ,‬בננות ואבוקי‬
‫דו‪ ,‬המעבדה שודרגה למחלקה כאשר הדגש עדיין היה על מחלות‬
‫ב‪ ,1972-‬עם הפיכת התחנה לחקר החקלאות למרכז וולקני בבית דגן‪,‬‬ ‫שגורמות לריקבון בפרי הקטוף ובעיקר בפרי הדר‪ .‬בתום מלחמת‬
‫כחלק ממינהל המחקר החקלאי‪ ,‬צורפה המחלקה למכון לטכנולוגיה‬ ‫העולם השנייה נקלטה במחלקה הכימאית ד”ר אנה רייזמן‪ ,‬ששרדה‬
‫חקלאית‪ .‬לאחר פרישתה של פרופ’ שיפמן‪-‬נדל לגמלאות נתמנה ד״ר‬ ‫את השואה בפולין‪ ,‬והיא זו שהקימה את המעבדה לבדיקת שאריות‬
‫יורם פוקס למנהל המחלקה‪ .‬מכאן ואילך התחלפו מנהלי המחלקה‬
‫מדי שלוש‪-‬ארבע שנים‪ ,‬כשהם נבחרים על ידי ציבור החוקרים שהלך‬ ‫חומרי הדברה בפירות הדר‪ .‬זה היה דור המייסדים‪.‬‬
‫והתרחב עם קליטת הדור השלישי‪ :‬ד״ר עקיבא אפלבאום‪ ,‬ד״ר דב‬
‫פרוסקי‪ ,‬ד״ר סוזן לוריא‪ ,‬ד״ר עדנה פסיס‪ ,‬ד״ר נחמיה אהרוני‪ ,‬ד״ר‬ ‫תמונה ‪:2‬‬ ‫תמונה ‪:1‬‬
‫סוניה פילוסוף‪-‬הדס וד״ר שמעון מאיר‪ .‬גם המשכן התחדש וב‪1985-‬‬ ‫ד”ר שמעון לטר‪,‬‬
‫הועברה המחלקה לבניין מודרני (תמונ ה ‪ )3‬שנבנה בבית דגן ובו הו�ק‬ ‫פרופ’ מינה שיפמן‪-‬‬ ‫המייסד והמנהל‬
‫צבו לכל חוקר משרד ומעבדה‪ ,‬בנוסף לחדרי אחסון למכביר‪ .‬הישגי‬ ‫הראשון של‬
‫המחלקה בתקופה זו היו בעיקר בפיתוח פרוטוקולים לייצוא פירות‬ ‫נדל‪ ,‬מייסדת‬ ‫המחלקה לאחסון‬
‫הדר‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬ענבים‪ ,‬ליצ’י‪ ,‬מנגו‪ ,‬אפרסמון‪ ,‬עגבניות‪ ,‬פלפל‪ ,‬חצילים‪,‬‬ ‫הקורס בנושא ‪Post‬‬ ‫פירות וירקות‬
‫פרחים‪ ,‬ירקות עליים ותבלינים‪ ,‬פרוטוקולים שיושמו בהצלחה על ידי‬ ‫‪ Harvest‬בפקולטה‬

‫חב׳ ׳אגרקסקו׳ דאז‪.‬‬ ‫לחקלאות‬

‫צילם‪ :‬ד״ר יורם פוקס‬ ‫רוחות חדשות‬

‫תמונה ‪ :3‬המחלקה לאחסון במרכז וולקני‬ ‫שינוי מהותי בהיקף ובאופי פעילות המחלקה חל בסוף שנות החמיי‬
‫שים‪ ,‬כאשר הורחב טווח הגידולים שנחקרו במקביל להתחלת המחי‬
‫עשייה לתפארת‬ ‫קר בפיזיולוגיה וביוכימיה של תוצרת קטופה‪ .‬שינוי זה קיבל תנופה בזי‬
‫כות המעבר של ד”ר סילוויה רייך מהמחלקה לההתיישבות בסוכנות‬
‫מבחינה מקצועית המשיך המחקר במחלקה להתפתח לכיוונים חדי‬ ‫היהודית למחלקה לאחסון פירות וירקות (שמה החדש) כאחראית על‬
‫שים בביוכימיה ובביולוגיה מולקולרית‪ ,‬בנוסף לתמיכה הטכנולוגית‬ ‫מחקר בפירות נשירים‪ .‬תנופה נוספת הגיעה עם בואו של פרופ׳ יעקב‬
‫לייצוא ההולך וגובר של תוצרת חקלאית טרייה‪ .‬הדבר התאפשר לא‬ ‫ביאל (‪ )Prof. Jacob Biale‬מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס‪,‬‬
‫מעט הודות לקליטתו של דור החוקרים הרביעי שהצטרף לאורך השי‬ ‫לשנת שבתון בארץ בתמיכת האו”ם‪ .‬פרופ’ ביאל היה מפורצי הדרך‬
‫נים‪ ,‬בו ד״ר סמיר דרובי‪ ,‬ד״ר אלעזר פליק‪ ,‬ד״ר עוזי אפק‪ ,‬ד״ר ויקטור‬ ‫בחקר הפיזיולוגיה של הפרי הקטוף ושנת שהותו בארץ הייתה משי‬
‫רודוב‪ ,‬ד״ר רון פורת‪ ,‬ד״ר אמנון לרס‪ ,‬ד״ר אמנון ליכטר‪ ,‬ד״ר חיה פריי‬ ‫מעותית מאוד‪ .‬הוא נתן סדרת הרצאות בפקולטה לחקלאות והדריך‬
‫דמן‪ ,‬ד״ר דוד קניגסבוך‪ ,‬ד״ר דני אשל ולאחרונה ד״ר נועם אלקן‪ .‬אמנם‬ ‫את הדור הצעיר של החוקרים העתידיים במחלקה בשיטות המחקר‬
‫מוזכרים כאן רק שמותיהם של ראשי הצוותים‪ ,‬אך אל ההישגים ניתן‬
‫היה להגיע רק בעבודתם המסורה של עשרות מהנדסים‪ ,‬טכנאים‪,‬‬ ‫החדישות ביותר בפיזיולוגיה ובביוכימיה‪.‬‬
‫אנשי מינהלה וסטודנטים לדורותיהם‪ .‬כיום מונה המחלקה לחקר‬ ‫עם הרחבת הפעילות במחלקה הוקמו צוותים נפרדים‪ ,‬בהתאם לקי‬
‫תוצרת חקלאית לאחר קטיף ‪ 14‬חוקרים‪ 20 ,‬מהנדסים וטכנאים וכ‪-‬‬ ‫בוצות הגידולים‪ :‬הדרים‪ ,‬פירות נשירים‪ ,‬פירות טרופיים וסובטרופיים‪,‬‬
‫‪ 26‬משתלמים בתר דוקטורליים (חוקרים צעירים שאושרה זכאותם‬ ‫ירקות ומאוחר יותר גם ירקות עליים‪ ,‬תבלינים ופרחים‪ .‬התקצוב בעיקי‬
‫רו הגיע ממשרד החקלאות ובמידה הולכת וגוברת מארגוני החקלאים‪,‬‬
‫לקבלת תואר שלישי) ותלמידי מחקר לתואר שני או שלישי‪.‬‬ ‫מועצות הייצור והשיווק‪ .‬הדבר חייב שימת דגש על הצד היישומי של‬
‫למרות השינויים שחלו בכלים ובהדגשים המחקריים בהם משתמשים‬ ‫המחקר תוך מתן הדרכה צמודה למפעלי האריזה‪ ,‬האחסון והשיווק‬
‫החוקרים‪ ,‬עדיין המחקר ברובו יישומי‪ ,‬לטובת החקלאות והחקלאים‬
‫של התוצרת הטרייה בארץ ובמיוחד זו המיועדת לייצוא‪.‬‬
‫ב‪ ,1963-‬עם פרישתו של ד”ר לטר לגמלאות‪ ,‬נתמנתה פרופ’ מינה נדל‪-‬‬
‫שיפמן למנהלת המחלקה‪ .‬היא פתחה במקביל קורס למדע ה‪Post-‬‬
‫‪ Harvest‬בפקולטה לחקלאות עבור הבוגרים‪ .‬בתקופת כהונתה הוגדל‬
‫צוות החוקרים ביותר מפי ‪ ,2‬עם קליטתם של ארבעה חוקרים שסיימו‬
‫את עבודות הדוקטורט שלהם במסגרת המחלקה‪ ,‬ד״ר יאיר אהרוני‪,‬‬

‫‪‘ 13 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬דצמבר ‪2015‬‬