Page 15 - עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב
P. 15

‫הטיפול בפרי הקטוף‬                                                                          ‫תמונה ‪:5‬‬
                                                                                           ‫ויקטור מן‪,‬‬
‫כפר בלום‪ ,‬שהתמחה בנושא אצל פרופ’ בוב סמוק באוניברסיטת‬                                      ‫חלוץ אחסון‬
‫קורנל‪ ,‬ארה”ב‪ .‬פרופ’ סמוק שהה כמה חודשים בארץ‪ ,‬עזר בהקי‬                                     ‫פירות באוויר‬
‫מת המעבדה ושנים רבות אחר כך עוד המשיך לייעץ לאריה‪ .‬לאריה‬                                   ‫מבוקר בארץ‬
‫היה קשר אמיץ עם מרבית מעבדות המחקר בתחום ברחבי העולם‪,‬‬
‫אולם הקשר עם המחלקה לאחסון ברחובות היה רופף משני טעמים‪:‬‬               ‫תמונה ‪ :7‬אריה זיו במעבדה עם עוזרתו הנאמנה דבורה רזניצקי‬
‫ראשית‪ ,‬על מנת לשמור על היתרון המסחרי של חברי ארגון מגדלי‬         ‫מרדכי‪ ,‬שבראשית שנות החמישים בנה לשם כך אוהל פלסטי גדול‬
‫הפירות‪ ,‬נוטעי הקיבוצים והמושבים‪ ,‬תוצאות המחקר של המעבדה‬          ‫בחדר קירור בקיבוצו ובו החל ללמוד את הרכבי האוויר המתאימים‬
‫לקירור נשמרו בסוד; שנית‪ ,‬מתחת לפני השטח התנהלה תחרות על‬          ‫ביותר לאחסון זני התפוח שגדלו במטעי הקיבוץ‪ .‬אולם‪ ,‬המידע שצבר‬
                                                                 ‫נשמר בסוד ובארגון מגדלי הפירות הוחלט ‪-‬ב‪ 1959-‬להקים את המ�ע‬
                                             ‫תקציבי מחקר‪.‬‬        ‫בדה לחקר הקירור בקרית שמונה‪ ,‬מאחר שעמק החולה היה בשעתו‬

                               ‫צמיחה הכרחית‬                                                          ‫מרכז גידול התפוח בארץ‪.‬‬
                                                                 ‫מנהלה של המעבדה במשך שנים רבות היה אריה זיו (תמונה ‪ ,)6‬חבר‬
‫בחלוף השנים גברו האילוצים התקציביים ותחת ניהולו של עמוס לוין‪,‬‬
‫חבר כפר גלעדי‪ ,‬שהחליף את אריה זיו‪ ,‬השתנו הבעלות והמבנה הארי‬
‫גוני של המעבדה ובשנת ‪ 1996‬הוחלף שמה ל׳חברה לקירור ואיסום‬
‫פירות בע”מ׳‪ ,‬בבעלות ארגון מגדלי הפירות‪ ,‬התאחדות האיכרים ומוי‬
‫עצת הפירות‪ .‬הדבר איפשר את גיוס התקציב הנדרש לבניית המעבי‬
‫דה החדשה‪ ,‬שהתאימה לטכנולוגיות המתקדמות של האחסון באוויר‬
‫מבוקר ונחנכה ב‪ 50 ,1999-‬שנה לאחר הקמת המעבדה המקורית‪.‬‬
‫מאותה שנה ועד לאחרונה ניהלה את המעבדה כותבת שורות אלו‪.‬‬
‫צוות המעבדה היום מונה שלושה חוקרים‪ ,‬שלושה עוזרי מחקר וסי‬

                        ‫טטיסטיקאי‪ ,‬בניהולו של ד״ר אוהד נריה‪.‬‬
‫לאחר פיתוח ויישום מסחרי מוצלח של נוסחאות הרכב האוויר עבור‬
‫זני התפוח השונים עברו‪ ,‬עוד בימיו של אריה זיו‪ ,‬לחקור את התאמת‬
‫השיטה לפירות אחרים‪ .‬לא כל הפירות הגיבו באותה יעילות לשיטת‬
‫האחסון באוויר מבוקר‪ ,‬אך חלקם מאוחסנים היום בשיטה זו ובהם‬
‫תפוח כמובן‪ ,‬אגס‪ ,‬שזיף‪ ,‬קיווי‪ ,‬אפרסמון ורימון‪ .‬החיפוש אחר הרכבי‬
‫אוויר המאריכים את חיי הפירות השונים עדיין נמשך ומהווה חלק נכבד‬
‫מהעיסוק במעבדה עד היום‪ .‬למרות שעיקרון האחסון באוויר מבוקר‬
‫נשאר בעינו‪ ,‬חלו שיפורים טכנולוגיים ביישום השיטה וחידושים מדעיים‬
‫שהתווספו אליה‪ .‬שניים מאלה‪ ,‬האחסון באוויר מבוקר דינמי והשימוש‬

‫סוף בעמ׳ ‪16‬‬

‫‪‘ 15 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬דצמבר ‪2015‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20