Page 47 - עלון הנוטע מרץ 2016 מספר 3 רימון אפרסמון וסיכום הועידה

‫מה במו”פ‬ ‫איור ‪:2‬‬
‫אירוע הגשם‬
‫פחות משמעותי בהשוואה לאירועים קטנים ובינוניים‪ ,‬מכיוון שהאוגר‬ ‫השני‪ ,‬הגדול;‬
‫בשכבת החיפוי מתמלא מהר ומוביל להתחלת חידור זמן קצר לאחר‬ ‫התרחש בין‬
‫תחילת הגשם‪ .‬אך מכיוון שחלק מהמים כלואים בחיפוי‪ ,‬החידור אל‬ ‫התאריכים‬
‫קרקע מחופה בתחילת האירוע יהיה קטן יותר ובהמשך צפויה תגובה‬ ‫‪11-14.2.15‬‬
‫דומה לזו הנראית באירועים בינוניים ‪ -‬החידור אל הקרקע המחופה‬
‫יהיה גבוה מזה של הקרקע החשופה‪ .‬המשמעות היא שתכולת הרטיב‬ ‫‪ -‬טיפולים ‪AV-M‬‬
‫בות בעומק בית השורשים( (‪ 50‬ס”מ) תעלה יותר תחת קרקע מח�ו‬ ‫ו‪ - W-M-‬גדודית‬
‫פה‪ ,‬מה שיאפשר שטיפה טובה יותר של אזור זה‪ .‬באירועי גשם גדולים‬ ‫מחופה וכיסוי צמחי‬
‫יש סיכוי רב יותר להתפתחות נגר גם בטיפול מחופה‪ .‬הנגר יתפתח‬ ‫גדל בתוך השורה;‬
‫בטיפול מחופה כאשר הקרקע מגיעה לרוויה‪ ,‬לעומת קרקע חשופה‪,‬‬ ‫‪ -‬טיפול ‪- B-B‬‬
‫קרקע חשופה על‬
‫שבה התפתחות הנגר אינה תלויה ברוויית הקרקע‪.‬‬ ‫הגדודית ובתוך‬
‫להלן מוצג אירוע הגשם האחרון בחורף ‪ ,2012/13‬במהלכו הגיעה‬ ‫השורה;‬
‫כמות הגשם ל‪ 35.9-‬מ”מ במהלך ארבעה ימים‪ .‬באיור ‪ 3‬מוצג תהליך‬ ‫ ‪2 -‬א ‪ -‬השינוי בתכ�ו‬
‫חידור המים אל הקרקע בשני טיפולים‪ - AV-M :‬גדודית מחופה ו‪B-B-‬‬ ‫לת הרטיבות נמדד‬
‫‪ -‬טיפול הביקורת בו הגדודית חשופה‪ .‬תכולת הרטיבות נמדדה בעוב‬ ‫על גבי הגדודית‬
‫מק של ‪ 10‬ס”מ על גבי הגדודית ומוצגת ביחס למהלך אירוע הגשם‪.‬‬ ‫בעומק ‪ 10‬ס”מ;‬
‫באפריל ‪ 2013‬הוחל בהשקיה במקביל לגשם ולכן תכולת הרטיבות‬ ‫ ‪2 -‬ב ‪ -‬השינוי בתכ�ו‬
‫ההתחלתית בשני הטיפולים הושפעה מהשקיה שבוצעה יום לפני‬ ‫לת הרטיבות נמדד‬
‫תחילת הגשם‪ .‬תחילת האירוע לוותה בעוצמת גשם גבוהה של ‪13‬‬ ‫בעומק ‪ 50‬ס”מ על‬
‫מ”מ‪/‬שעה במש ך ‪ 30‬דקות‪ .‬תכולת הרטיבות בטיפול ‪ AV-M‬ה�ש‬ ‫גבי הגדודית;‬
‫תנתה בכמות מזערית‪ ,‬בעוד שבטיפול הביקורת הרטיבות עלתה‬ ‫ ‪2 -‬ג ‪ -‬השינוי בתכ�ו‬
‫ב‪ .14%-‬בהמשך‪ ,‬אף על פי שעוצמת הגשם ירדה ל‪ 3-‬מ”מ‪/‬שעה‪,‬‬ ‫לת הרטיבות נמדד‬
‫האירוע היה ממושך יותר‪ ,‬כארבע שעות‪ ,‬ותכולת הרטיבות בטיפול‬ ‫בעומק ‪ 10‬ס”מ‬
‫‪ AV-M‬עלתה עד כדי רוויה‪ .‬טיפול ‪ B-B‬הושפע לאורך כל אירוע הגשם‬ ‫בתוך השורה;‬
‫‪ -‬תכולות הרטיבות‬
‫ואף הוא הגיע קרוב מאוד לרוויה‪.‬‬ ‫מוצגות ביחס לכב‬
‫בתקופה זו של השנה ההתאדות והדיות כבר מאד משמעותיות ואכן‪,‬‬ ‫מות גשם מצטברת‪.‬‬
‫מתאריך ה‪ ,21.4-‬עם סיום הגשם‪ ,‬הקרקע מתחילה תהליך של ייבוש‬
‫כתוצאה מהתנקזות‪ ,‬התאדות וקליטת מים בשורשים‪ .‬שיפוע הירידה‬ ‫איור ‪ :3‬אירוע הגשם השלישי והאחרון; התרחש בין התאריכים ‪16-22.4.13‬‬
‫בתכולת הרטיבות של טיפול ‪ AV-M‬היה מתון מהשיפוע של טיפול ‪,B-B‬‬
‫והפסדי הרטיבות במהלך שבוע זה( (‪ )21-28.4‬היו ‪ 6%‬ו‪ ,18.7%-‬בהת�א‬ ‫‪ -‬טיפול ‪ - AV-M‬גדודית מחופה;‬
‫מה‪ .‬בהנחה שאין הבדל משמעותי בשלב זה בקליטת המים בצמח‪,‬‬ ‫‪ -‬טיפול ‪ - B-B‬גדודית חשופה;‬
‫ההתאדות בטיפול הבלתי מחופה גבוהה בהרבה‪ .‬מנתוני תכולת הרב‬ ‫‪ -‬השינוי בתכולת הרטיבות נבדקה בעומק ‪ 10‬ס”מ על גבי הגדודית ומוצגות ביחס לכמות גשם‬
‫טיבות של שני הטיפולים בעומק ש ל ‪ 50‬ס”מ (נתונים אינם מוצגים) ה�ת‬
‫קבלה עלייה המתאימה לזו שנרשמה בתאריך ה‪ 20.4-‬באיור ‪ ,3‬לאחר‬ ‫מצטברת‪.‬‬
‫מכן תכולת הרטיבות בקרקע החלה לרדת כששיפוע הירידה זהה בשני‬
‫הטיפולים‪ .‬כלומר‪ ,‬לא נמצא הבדל משמעותי בכמות המים שחילחלו‬
‫לעומ ק ‪ 50‬ס”מ ביחס למים שחדרו לקרקע בין שני הטיפולים‪ .‬ל�מ‬
‫רות זאת נראה הבדל משמעותי בהפסדי הרטיבות בין שני הטיפולים‬
‫בשבוע שלאחר הגשם‪ .‬ההשערה היא ששכבת החיפוי משמשת חוצץ‬
‫בין הרטיבות בקרקע לבין האוויר‪ ,‬מפחיתה את אובדן המים מהקרקע‬

‫באידוי ושומרת על תכולת רטיבות גבוהה לזמן ממושך יותר‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‬

‫התגובה ההידרולוגית של תכולת הרטיבות בקרקע חמרה בפרדס‬
‫צעיר של הזן אור נבחנה באירועי גשם מייצגים ונמצאה תלויה בכמות‬
‫מצטברת של גשם‪ ,‬עוצמתו ובכסות הקרקע‪ :‬מחופה או חשופה‪.‬‬
‫התגובה הראתה שבעונת החורף החיפוי משמש כאוגר למי הגשמים‬

‫‪‘ 47 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 March 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬מרץ ‪2016‬‬