Page 25 - עלון הנוטע מאי 2016 מספר 5 בעיקר בננות

‫ענף החודש‬

‫צעד אחורה שניים קדימה‬ ‫מחקר הבננה בעמק הירדן)‪ ,‬במציאת אלטרנטיבה לשיטת ההצפה‪ .‬הכוונה‬
‫הראשונית הייתה לפתור את בעיית ההשקיה בשטחים בהם הטופוגרפיה‬
‫התקדמות ההשקיה בטפטוף נעצרה לזמן מה‪ ,‬עד שנמצא הפתרון לסינון‬ ‫ותכונות הקרקע לא התאימו להכנת ערוגות‪ .‬המאמץ התמקד על כן בשולי‬
‫המים על ידי איש שרות השדה של עמק הירדן אמק’ה כנרתי‪ ,‬שהמציא‪,‬‬ ‫העמק‪ ,‬בחלקות מדרוניות וקרקעות קלות‪ .‬מאוחר יותר הוסבה שימת הלב‬
‫תיכנן ובנה מסנן חצץ מתאים‪ .‬בשנ ת ‪ 1971‬ניטעה בחווה חלקת ניסוי ל�ה‬ ‫גם לחלופות השקיה של אדמות המישור עצמו‪ .‬הניסויים הראשונים התמקדו‬
‫שוואת שיטות השקיה בבננות‪ ,‬טפטוף‪ ,‬המטרה והצפה‪ ,‬תוך שימוש במסנן‬ ‫בהשקיה בהמטרה מתחת לנוף‪ .‬חלופה זו פותחה על ידי זיו בין השנים ‪1965‬‬
‫החצץ החדש‪ .‬בסיכום‪ ,‬שנרשם בפברואר ‪ ,1971‬תיאר זיו את הידע שנרכש‬ ‫עד ‪ 1972‬ונמשכה על ידי החתום מעלה משנת ‪ 1973‬ואילך‪ .‬נקצר כאן ונאמר‪,‬‬
‫עד לאותה שנה‪ .‬באותה עת הושקו בננות ב‪ 18-17-‬מ”מ ליום לדונם בשיא‬ ‫שכאשר למדנו עם השנים להפחית את ספיקת הממטירים‪ ,‬לעבור אפילו‬
‫העונה‪ ,‬וזיו כתב ש״כנראה לא נוכל לחסוך מים בטפטוף‪ ,‬אבל צפויים לטח‬ ‫למתזים ולצופף את הממטירים עצמם ואת ההשקיות לתדירות של אחת‬
‫פטוף יתרונות חשובים של הקדמת הקטיף‪ ,‬שיפור באיכות הפרי‪ ,‬הארכת‬ ‫ליומיים‪ ,‬השתפרו מאד ההישגים בהשקיית בננות בהמטרה ובמתזים‪ .‬אולם‬
‫חיי המטע (אולי) ויתרונות אגרוטכניים של ניקיון מעשבים ואפשרויות תנועה‬ ‫מספר חסרונות ליוו את השיטה‪ :‬איחור מסוים במועד הפריחה‪ ,‬בהתמלאות‬
‫הפרי ובקטיף כתוצאה מהצינון ההתנדפותי‪ ,‬וכן הפסד מסוים במי השקיה‬
‫במטע״‪.‬‬ ‫כתוצאה מהתנדפות ישירה מפני השטח וחלקי הצמחים הרטובים ומנגר עיח‬
‫בשנ ת ‪ 1973‬הלך דניאל זיו לעולמו‪ ,‬אני גויסתי לצבא ל‪ 175-‬יום והניסוי ה�מ‬ ‫לי‪ .‬נוספו לכך גם כמה חסרונות אגרוטכניים‪ :‬ריבוי עשבייה‪ ,‬הפרעות בעבודה‬
‫כריע שנפתח בחוות הבננות נשאר זמנית יתום‪ .‬כששבתי לעבודה קיבלתי‬ ‫בעת ההשקיה ועידוד מחלות הפרי כאשר הגיעו אליו נתזי מים‪ .‬יש לציין עם‬
‫את האחריות על ניסוי זה ועל המשך פיתוח ההשקיה בבננות בעמק הירדן‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬שבחלק קטן משטחי עמק הירדן ניתן לגדל ומגדלים גם היום בהצלחה‬
‫יש לזכור שהבננה הייתה הגידול המוביל‪ ,‬ולכן גידולים רבים בעמק נאלצו‬ ‫בננות מושקות במתזים‪ ,‬במנת מים העולה ב‪ 10%-‬בלבד על המנה בטפטוף‬
‫עד אז להשתמש בשיטת ההצפה‪ ,‬למרות שלא התאימה להם במיוחד‪.‬‬ ‫ועם תוצאות חקלאיות טובות‪ ,‬כאשר ההשקיה ניתנת אחת ליומיים והדשן ניתן‬
‫בהדרגה נבנה סביבי וסביב שותפיי לעבודה לחץ ונדרשתי לתת תשובה‬
‫ברורה לשאלה האם אפשר לעבור להשקיה במערכות סגורות של טפטוף‬ ‫באמצעות מי ההשקיה‪.‬‬
‫והמטרה‪ ,‬או חייבים לשמר את ההצפה‪ .‬אחת לשבוע לערך היה החבר שמח‬ ‫עם זאת‪ ,‬שיטת ההשקיה המשמשת כיום היא הטפטוף‪ ,‬ולה נקדיש לה את‬
‫שון שטיין‪ ,‬מנהל מפעל המים האזורי‪ ,‬עוצר אותי במסדרון המועצה ושואל‪:‬‬
‫נו‪ ,‬יש אור ירוק? שמשון היה איש חביב ונעים הליכות וכלום אפשר היה‬ ‫השורות הבאות‪.‬‬

‫להתמיד ולומר לו לא?‬ ‫ניסוי הטפטוף הראשון‬
‫יחד עם נמרוד נמרי‪ ,‬שותפי לעבודה‪ ,‬ובעזרתם של צבי ברט המדריך האזוח‬
‫רי ואסף ארזי טכנאי המחקר שלנו‪ ,‬נכנסנו לבדיקה מזורזת של תדירות‬ ‫ניסוי ראשון של טפטוף בבננות בעמק הירדן הוצב בשנת ‪ 1963‬על ידי‬
‫ההשקיה ומנות המים‪ ,‬המרווחים בין הטפטפות לאורך השלוחית‪ ,‬ספיקת‬ ‫דניאל זיו בחוות הניסיונות בצמח‪ .‬זיו קרא למערכת ׳טפטפות ספגטי׳‪ ,‬כי‬
‫הטפטפות‪ ,‬הדישון באמצעות מי ההשקיה ונושאים רבים נוספים (ראה‬ ‫היו אלו טפטפות עם צינוריות ׳ספגטי׳ שנטמנו בעומק של ‪-‬כ‪ 30-‬ס’’מ ב�ק‬
‫רקע לאורך שורת הבננות (אז כיכב הזן ׳ננס׳‪ ,‬בערוגות)‪ .‬הטיפולים כללו‬
‫איורים ‪.)2 ,1‬‬ ‫השקיה בטפטוף במנה של ‪ 95‬מ”מ בכל השקיה‪ ,‬מדי חמישה ימים בשיא‬
‫הקיץ א ו ‪ 75‬מ”מ‪ ,‬וכן ביקורת בהצפה במנה הגבוהה‪ .‬הניסוי היה קצר‪ ,‬של�ו‬
‫איור ‪ :1‬המעבר מהשקיה בהצפה בעמק הירדן להשקיה במערכות מים סגורות‪,‬‬ ‫שה קטיפים בלבד‪ ,‬והתוצאות לא היו מלהיבות‪ .‬במנה הנמוכה הן היו אפילו‬
‫בעיקר בטפטוף‪ ,‬משנת ‪1972‬‬ ‫מאכזבות‪ .‬זיו‪ ,‬שקרא להשקיה בטפטוף “הנטפה”‪ ,‬סיכם את הניסוי בציינו‬
‫בעיות טכניות מרובות‪ ,‬כמו היסתמות טפטפות‪ ,‬תפקוד לקוי שלהן וכו’‪,‬‬
‫הערה ‪ :‬הנושאים שטופלו במקביל במחקר היישומי היו הסינון‪ ,‬ספיקת הטפטפות‪ ,‬המ�ר‬ ‫הצורך בהתאמת שיטת הדילול‪ ,‬בעיות של חימום יתר של הקרקע ובעיות‬
‫ווח בין הטפטפות‪ ,‬מספר השלוחיות והצבתן‪ ,‬השקיית יום והשקיית לילה‪ ,‬פעימות‪ ,‬טפח‬
‫המלחה‪.‬‬
‫טוף טמון‪ ,‬תחזוקה וחיטוי‪ ,‬פיקוד ושליטה‪ ,‬הדשיה‪ ,‬הדחת מלחים‪.‬‬
‫הניסוי השני‬

‫באביב ‪ 1967‬נטע זיו מטע ניסוי חדש‪ ,‬הפעם בטפטפות ׳נטפים׳ ו׳נען׳‪ ,‬שאינן‬
‫טמונות בקרקע‪ .‬הונחו שתי שלוחיות משני צדי השורה‪ ,‬המרווח בין הטפטפות‬
‫על השלוחית היה ‪ 1‬מ’ וספיקתן התיאורטית ‪ 3‬ליטר‪/‬שעה‪ .‬ההשקיה ניתנה‬
‫אחת לחמישה ימים‪ ,‬כנהוג בהצפה‪ ,‬במנה המקובלת בהצפה ובמנה פחותה‬
‫ממנה‪ ,‬כדי לבחון אפשרות לחיסכון במים‪ .‬הדשן ניתן בפיזור ידני באזור המוח‬
‫רטב לאורך קו הטפטפות‪ .‬ניסוי זה הוקדש ללימוד התפשטות הרטיבות בקח‬
‫רקע‪ ,‬כלומר יצירת ׳בצל הרטבה׳‪ ,‬התפשטות המלחים‪ ,‬טמפרטורת הקרקע‬
‫בהשקיה בטפטוף בהשוואה להצפה‪ ,‬פירוס השורשים וקצב הופעת העלים‪,‬‬
‫אולם הניסוי לא נמשך כסדרו‪ :‬התברר שמי ההשקיה בעמק הירדן מכילים טין‬
‫וחומר אורגני רב ואינם מתאימים להשקיה בטפטוף ללא סינון מתאים‪ .‬אכן‪,‬‬

‫האכזבה הייתה גדולה‪.‬‬

‫‪‘ 25 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬מאי ‪2016‬‬