Page 26 - עלון הנוטע מאי 2016 מספר 5 בעיקר בננות

‫טפטוף בשתי שלוחות‪ .‬טוב ונאה עד עצם היום הזה‬ ‫איור ‪ :2‬השינויים במנת המים וביבול לדונם בבננות בעמק הירדן בשנים ‪1965‬‬
‫עד ‪ 50( 2014‬שנה)‬

‫צילם‪ :‬יאיר ישראלי‬

‫בשנת ‪ 2000‬החל תהליך המעבר לגידול בבתי רשת‪ ,‬שכמעט הגיע לסיומו‪ :‬כיום‬ ‫הערות‪:‬‬
‫כמעט ‪ 95%‬משטחי הבננות בעמק הירדן מכוסים ברשת‪.‬‬ ‫‪ -‬כל נקודה בעקום היבול מייצגת ממוצע נייד של חמש שנים‪ ,‬באופן שמאפשר לרכך‬
‫שינויים עונתיים זמניים ולהתמקד בכיוון ארוך הטווח‪ .‬מנות המים ממוצעות למשקי הבח‬
‫מערכת הטפטוף המקובלת כיום בבננות התייצבה על שתיים‪-‬שלוש שלוחיות‬
‫לשורה עם טפטפות במרווח של ‪ 50-40‬ס”מ זו מזו בספיקות נמוכות‪ :‬ספיקה‬ ‫ננות בעמק הירדן לכל שנה‪.‬‬
‫של ‪ 1.6‬ליטר‪/‬שעה נחשבת היום תקנית‪ ,‬ובניסויים נבחנת גם ספיקה נמוכה‬ ‫‪ -‬ציוני דרך במהלך התקופה‪ .1 :‬המעבר להשקיה בטפטוף בין השנים ‪;1982-1973‬‬
‫מכך‪ .‬שיפורים טכניים במבנה הטפטפות ושימוש בחומרי חיטוי כימיים מסייעים‬ ‫‪ .2‬ניסוי במנות מים נפתח ב‪ 1974-‬בטווח טיפולים של ‪ 2,250‬עד ‪ 3,660‬מ’’מ‪/‬שנה; ‪.3‬‬
‫בשמירת ניקיון הטפטפות‪ .‬ההשקיה ניתנת מדי יום ולעתים גם מספר פעמים‬ ‫לימוד תצרוכת המים בזן ׳זיו׳ בטפטוף בליזימטר עודפים בן השנים ‪ 1978‬עד ‪.4 ;1988‬‬
‫ביום‪ ,‬בפעימות‪ .‬מנת המים בשטח פתוח הינה כ‪ 2,100-‬מ”מ לשנה ובבית רשת‬ ‫ניסוי הפקת לקחים בשנת ‪ 1980‬וניסוי נוסף בעקבות משבר המים ב‪ 1990-‬בטווח של‬
‫‪ 70-75%‬ממנה זו‪ .‬המים מסופקים באמצעות אגודת המים האזורית‪ ,‬כאשר‬ ‫‪ 1,150‬עד ‪ 2,800‬מ’’מ‪/‬שנה; ‪ .5‬מעבר לבית רשת‪ :‬נבחנו מנות של ‪ 2,200-1,200‬מ״מ‪/‬‬
‫שנה; ‪ .6‬ניסוי השקיה במי כנרת ומים מותפלים ובקרה באמצעות ליזימטרים של שקילה‪.‬‬
‫הפיקוד והבקרה ממוחשבים ומנוהלים ברמה הגבוהה ביותר‪.‬‬ ‫אושרה ההשפעה המכרעת של מליחות המים ואושר ההפרש בין המנה בשטח פתוח‬

‫והיו גם הפתעות‬ ‫לבין בית הרשת‪.‬‬

‫המעבר להשקיה בטפטוף הביא עמו הפתעות שלא צפינו מראש‪ .‬צמצום‬ ‫ענף הבננות משנה את פניו‬
‫מנות המים הפחית את העודפים‪ ,‬ומערכת הניקוז התת קרקעית הפרושה‬
‫בכל עמק הירדן נשמרת עתה ׳בשה׳ חלק ניכר מחודשי השנה ופועלת דווקא‬ ‫בשנ ת ‪ ,1975‬עוד טרם הסתיימו הניסויים‪ ,‬ניתן מצדנו האור הירוק למעבר לה�ש‬
‫בחורף‪ .‬הבעיות השכיחות של עליית מי התהום כתוצאה מההשקיה נעלמו‬ ‫קיית בננות בטפטוף‪ ,‬ובשנת ‪ 1981‬הסתיימה למעשה ההשקיה בהצפה בעמק‪.‬‬
‫ואינן‪ ,‬כאשר התרומה החשובה ביותר של מערכת הניקוז בסילוק עודפי מלח‬ ‫הייתה זו העזה‪ ,‬ראיית הנולד ואפילו מעט חוצפה‪ ...‬במהלך אותה תקופה הוקמה‬
‫אגודת המים של עמק הירדן‪ ,‬שירשה את מקומו של המשרד לענייני מים והוביח‬
‫עדיין קיימת ועומדת‪.‬‬ ‫לה את המהפיכה הטכנולוגית של אספקת מים בלחץ לכל משקי עמק הירדן‪,‬‬
‫עם הזמן החריש העמוק‪ ,‬לעומק ‪ 70‬ס’’מ עד ‪ 1‬מ׳ שנדרש להצפה ולא ניתן היה‬ ‫אך זה כבר סיפור בפני עצמו‪ .‬במקביל התרחשה בבננות גם החלפת הזן מ׳ננס׳‬
‫להסתדר בלעדיו‪ ,‬נעשה מיותר‪ .‬מסתבר שעיקר הידוק הקרקע נגרם למעשה‬ ‫ל׳זיו׳ ול׳גרנד ניין׳‪ ,‬הוכנסו לשימוש שתילי תרבית הרקמה והענף שינה פניו‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫ממי ההצפה‪ ,‬שהשקיעו את החרסית והטין אל השכבות העמוקות יותר ואטמו‬
‫אותן‪ .‬עיבוד הקרקע לעומק של עד כ‪ 50-‬ס’’מ עונה עתה על צרכי התיחוח‪,‬‬

‫ההצנעה והאוורור‪.‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬אין אנו מוצאים יותר תגובה למנות הזבל האורגני הגדושות שהיינו‬
‫מגישים בעבר‪ .‬נראה שגם בתחום זה תוקן מה שקילקלה ההצפה‪ ,‬ובאין הצפה‬
‫ואין פינוי גזעולים ועלים ניתן להסתפק במנות זבל מופחתות‪ ,‬הניתנות בעת הכח‬
‫נת השטח לפני נטיעת הבננות‪ .‬הדישון השוטף‪ ,‬הניתן בטפטוף באמצעות מי‬

‫ההשקיה‪ ,‬עונה על מרבית צרכי ההזנה של הצמח‪.‬‬
‫עם הכנסת השינוי בשיטת ההשקיה נלמדו מחדש מרבית הפעולות האגרונוח‬
‫מיות והיה צורך להתאימן לשיטה החדשה‪ .‬ומאחר שאנחנו עוסקים כל העת‬
‫בשינויים‪ ,‬הרי שהצורך בהתאמה והתחדשות שיטות הגידול אינו מסתיים לעוח‬
‫לם‪ .‬ב‪ 15-‬השנים האחרונות חלה כאמור מהפיכת נוספת‪ ,‬מהפיכת המעבר‬

‫לבתי רשת‪ ,‬אליה נתייחס במפורט ברשימה נפרדת‪0 .‬‬

‫‪‘ 26 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬מאי ‪2016‬‬