Page 34 - עלון הנוטע מאי 2016 מספר 5 בעיקר בננות

‫הנגרם מהקמחית הוא בעיקרו תוצאה של רגישות הצמח למין מסוים‬ ‫חלקי הצמח)‪ ,‬אך גם מרקמת הפרנכימה (רקמה תפקודית בסיסית‬
‫בתנאי גידול נתונים‪ ,‬ויעילות בלתי מספקת של האויבים הטבעיים‪,‬‬ ‫של איברי הצמח)‪ ,‬בעיקר של הפרי‪ .‬לנקבות הבוגרות לקראת שלב‬
‫הריבוי (הטלה או השרצה) יכולת הישרדות גבוהה ללא מזון ולאורך‬
‫המוכתבת במידה רבה מהתנאים השוררים בבית הגידול‪.‬‬ ‫זמן‪ ,‬גם בטמפרטורות קיצוניות‪ .‬רוב המינים שורדים היטב על עשביה‬
‫‪ 0‬קמחית ההדר (‪ :)Planococcus citri‬מזיק זה פעיל כל חודשי‬ ‫ומשגשגים על מיני צמחים בחממות‪ ,‬בעוד שהם נדירים בבתי גידול‬
‫השנה ואוכלוסיותיו מתפרצות בהתאמה לעונת הגדילה של העץ‬ ‫פתוחים‪ .‬רוב מיני הקמחיות המזיקות בישראל נתקפים במספר רב‬
‫הפונדקאי ובעיקר בשלבים הראשונים של התפתחות הפרי‪ .‬נזקה‬ ‫של אויבים טבעיים‪ ,‬שפעילים בדרך כלל רק במושבות גדולות בזמן‬
‫העיקרי של כנימה זאת הוא זיהום הפירות בפטריות הפייחת וצלקות‬ ‫התפרצות של אוכלוסיות‪ .‬רק למין אחד או שניים של צרעות טפיליות‬
‫בקליפת הפרי באזור עלי הגביע בהדרים ואפרסמון‪ .‬נזקיה מועצח‬ ‫(ממשפחת ‪ )Encyrtidae‬יש חשיבות משמעותית בריסון האוכלוסיות‬
‫מים בעקבות משיכה של עשים כמו עש החרוב ועש קליפת ההדר‪.‬‬ ‫של הקמחיות המזיקות‪ .‬חלק ממיני הקמחיות מלווה בנמלים‪ ,‬הנוטות‬
‫באפרסמון‪ ,‬צלקות בנקודות ההזנה מעודדות התפתחות של אלטח‬
‫רנריה( (‪ .)Alternaria alternata‬נזק קשה נגרם גם למטעי בננה‪ ,‬אנ�ו‬ ‫לשבש את פעילותם של האויבים הטבעיים‪.‬‬
‫נה‪ ,‬לרימון בעיקר באזור החוף ולעתים גם למנגו‪ .‬לאויבים הטבעיים‬
‫השפעה חלקית בלבד על ריסון האוכלוסיה של קמחית ההדר והחח‬ ‫בטבלה מוצגים עשרת מיני הקמחיות המתפתחים על עצי פרי בישראל ‬
‫שובה מביניהן היא הצרעה הטפילי ת �‪Anagyrus sp. nr pseudo‬‬
‫‪ .cocci‬ממשק ההדברה בזנים הרגישים ובבתי גידול בעייתיים כולל‬ ‫שנת הגילוי בישראל‬ ‫מוצא‬ ‫מין הקמחית‬
‫יישום תכשירים סיסטמיים‪ ,‬כאשר לעתים רחוקות מיושמים תכשירי‬
‫הדברה חריפים שהם רעלי מגע‪ .‬במטעים אורגניים נהוגים גם פיזורי‬ ‫כנראה לפני ‪1800‬‬ ‫מערב אסיה או אפריקה‬ ‫‪ .1‬קמחית ההדר‬
‫תגבור של הצרעה הנ”ל‪ .‬באוכלוסיות צפופות של הקמחית (תמונה‬
‫‪ )1‬מתבצעים לעתים גם פיזורי תגבור של מושית הקריפטולאמוס‬ ‫)‪Planococcus citri (Risso‬‬
‫(‪ .)Cryptolaemus montrouzieri‬בנוסף‪ ,‬ניתן לנטר את אוכלוסיית‬
‫הקמחית באמצעות מלכודות טעונות בפרומון המין של הנקבה‪.‬‬ ‫מזרח הים התיכון או מזרח אפריקה נחשבת מין מקומי‬ ‫‪ .2‬קמחית הגפן‬

‫הפרומון הוא מוצר מסחרי‪.‬‬ ‫)‪Planococcus ficus (Signoret‬‬

‫תמונה ‪ :1‬מושבה טיפוסית של קמחית ההדר‬ ‫‪ 1938‬משוער‬ ‫תת היבשת ההודית (משוער)‬ ‫‪ .3‬קמחית חבויה‬

‫‪ 0‬קמחית הגפן (‪ :)Planococcus ficus‬קמחית זו פעילה בעיקר‬ ‫)‪Pseudococcus cryptus (Hempel‬‬
‫באביב וראשית הקיץ‪ .‬הגידולים הרגישים לקמחית הם גפן‪ ,‬תאח‬
‫נה ורימון בעמקים הפנימיים‪ .‬נזק קשה נגרם לגפנים (תמונה ‪)2‬‬ ‫אוסטרליזיה (דרום הפסיפיק) ‪1924‬‬ ‫‪ .4‬קמחית זנובה‬
‫מאכלוס האשכולות בקמחית‪ ,‬אך חשיבותה העיקרית בכרם היא‬
‫מהיותה נשא של מחלת הווירוס סלסול עלים (‪ .)Leaf-role‬הצרעה‬ ‫‪Pseudococcus longispinus‬‬
‫הטפילית ‪ A. sp. nr pseudococci‬היא גם האויב הטבעי החשוב‬
‫של קמחית הגפן‪ .‬לעתים יש חשיבות מסוימת בהדברת הקמחית‬ ‫)‪(Targioni-Tozzetti‬‬
‫גם לצרעה ‪ .Leptomastidea abnormis‬הדברת קמחית הגפן‬
‫מושגת בעיקר באמצעות תכשירים סיסטמיים‪ ,‬בשיטה של בלח‬ ‫אוסטרליזיה (דרום הפסיפיק) ‪1988‬‬ ‫‪ .5‬קמחית המורן‬
‫בול זכרים‪ ,‬באמצעות תואריות של פרומון מין מסחריות ולעתים‬
‫גם בפיזורי תגבור של האויבים הטבעיים‪ ,‬כפי שהוזכר במקרה של‬ ‫)‪Pseudococcus viburni (Signoret‬‬

‫קמחית ההדר‪.‬‬ ‫תת היבשת ההודית (משוער) ‪1984‬‬ ‫‪ .6‬קמחית כדורית‬

‫)‪Nipaecoccus viridis (Newstead‬‬

‫דרום ארה”ב מרכז אמריקה ‪2008‬‬ ‫‪ .7‬קמחית מנוקדת‬

‫)‪Phenacoccus solenopsis (Tinsley‬‬

‫‪1980‬‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫‪ .8‬קמחית הפריזיה‬

‫)‪Ferrisia malvastra (McDaniel‬‬

‫האזור הטרופי של אמריקה (משוער) ‪1985‬‬ ‫‪ .9‬קמחית האננס‬

‫)‪Dysmicoccus brevipes (Cockerell‬‬

‫‪2015‬‬ ‫דרום אסיה‬ ‫‪ .10‬קמחית ההיביסקוס הוורודה‬

‫)‪Maconellicoccus hirsutus (Green‬‬

‫מיני הקמחיות ונזקיהן לעצי הפרי‬

‫למרות העובדה שכל עשרת מיני הקמחיות הם מרובי פונדקאים‪ ,‬נזק‬
‫קשה נגרם למספר מצומצם בלבד של מיני עצים רגישים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הנזק הנגרם ממין קמחית מסוים ייראה בגידול אחד בעיקר על נוף‬
‫הצמח‪ ,‬ואילו בגידול אחר יימצאו הקמחיות על מערכת השורשים‪.‬‬
‫פגיעה ישירה הנגרמת מהקמחיות ניכרת בעיוות הפירות‪ ,‬נשירתם‪,‬‬
‫התפתחות רקמה צלקתית בנקודות ההזנה על הפרי ולעתים גם ניוון‬
‫קצות צימוח‪ .‬גם עצם נוכחותן של הכנימות או פגריהן על פני הפרי‬
‫נחשב במקרים רבים לנזק‪ .‬הנזק הקשה הנגרם מקמחיות הוא בעיקרו‬
‫עקיף ונובע מהפרשת טל דבש והתפתחות פטריות פייחת על הפרי‬
‫והעלווה‪ .‬נזק נוסף מתבטא בהעברה של מחוללי מחלות וירליות ובמח‬
‫שיכה של מיני עשים להטלה על פני הפירות בשל הזיהום בטל הדבש‬
‫ובפייחת‪ .‬הנזק העקיף עלול להיראות גם לאחר הקטיף‪ ,‬במקרים של‬
‫התפתחות פתוגניים משניים על רקמות צלקתיות או פגועות‪ .‬הנזק‬

‫‪‘ 34 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬מאי ‪2016‬‬