Page 33 - עלון הנוטע מאי 2016 מספר 5 בעיקר בננות

‫הגנת הצומח‬

‫מיני הכנימות‬ ‫הערה‪ :‬הכנימות בתמונה מוצגות בהגדלה רבה‪ ,‬לצורך המחשה‬
‫הקמחיות המזיקות‬
‫לעצי פרי בישראל‬

‫צביקה מנדל (‪ ,)zmendel@volcani.agri.gov.il‬אלכס‬
‫פרוטסוב‪ ,‬דני בלומברג ‪ /‬המחלקה לאנטומולוגיה‪ ,‬מינהל‬

‫המחקר החקלאי‪ ,‬מרכז וולקני‬
‫שמואל גרוס ‪ /‬שה”מ‪ ,‬משרד החקלאות‬
‫אייל אראל ‪ /‬תעשיות להדברה ביולוגית ביו‪-‬בי‪ ,‬שדה אליהו‬
‫מלכי ספודק ‪ /‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ -‬צילומים‪ :‬אלכס פרוטסוב‪ ,‬צביקה מנדל‬

‫ל‪ 28-‬סוגים (‪ ,)2‬מהם עשרה הפוגעים בעוצמות שונות בעצי פרי (ראה‬ ‫תקציר‬
‫טבלה) ותשעה מתוכם מינים פולשים מאזורים אחרים בעולם‪ .‬הראח‬
‫שונה שהתבססה בארץ היא קמחית ההדר‪ ,‬שהגיעה לאזורנו‪ ,‬על פי‬ ‫אמר זה סוקר בקצרה את עשרת המינים של‬
‫ההשערה‪ ,‬לפני כמה מאות שנים ויותר‪ .‬האחרונה שחדרה ארצה היא‬ ‫הכנימות הקמחיות המזיקות לעצי פרי בישח‬
‫ראל‪ .‬הקשות מביניהן במטעים הם קמחית ההדר (‪Planococcus‬‬
‫קמחית ההיביסקוס הוורודה‪ ,‬שהתגלתה כאן בקיץ ‪.2015‬‬ ‫‪ )citri‬וקמחית הגפן (‪ )Planococcus ficus‬ובמידה פחותה יותר‬
‫קמחית חבויה (‪ )Pseudococcus cryptus‬וקמחית כדורית‬
‫המאפיינים הבולטים של מיני הקמחיות‬ ‫(‪ ,)Nipaecoccus viridis‬השתיים האחרונות בהדרים‪ .‬בין עשרת המ�י‬
‫נים יש כאלה שנזקם אינו משמעותי ואינו דורש טיפול‪ ,‬אך גם הם יצוינו‬
‫רובם רב‪-‬פונדקאים ובעלי חשיבות כלכלית‪ ,‬במיוחד באזורים ים‪-‬‬ ‫כאן‪ .‬יש לשים לב לכנימה חדשה יחסית במחוזותינו‪ ,‬קמחית ההיביסח‬
‫תיכוניים וסוב‪-‬טרופיים או בבתי גידול סגורים‪ .‬הנקבות הן נאוטניות‬ ‫קוס הוורודה (‪ ,)Maconellicoccus hirsutus‬ש׳עשתה עלייה לישראל’‪,‬‬
‫(דמויות זחל) והזכרים מתפתחים בגלגול מלא‪ .‬חלק מהמינים‬
‫חד‪-‬הוריים‪ ,‬כלומר מתרבים ללא זכרים‪ ,‬לדוגמה קמחית הפריזיה‬ ‫התבססה כאן בשנה האחרונה והיקף נזקיה טרם התבררו‪.‬‬

‫(‪ )Ferrisia malvastra‬וקמחית האננס (‪.)Dysmicocus brevipes‬‬ ‫רקע‬
‫הנטייה של הקמחיות להתפתח במקומות מסתור‪ ,‬כמו גם פתיתי השח‬
‫עווה האופייניים המכסים את גופן‪ ,‬מקשים על הדברתן באמצעות רעח‬ ‫משפחת הכנימות הקמחיו ת ‪ Pseudococcidae‬שייכת לסדרת הכנ�י‬
‫לי מגע‪ .‬ברוב ארצות העולם מיני הקמחיות מהווים מזיקים בבתי גידול‬ ‫מות ‪ .Hemiptera‬כיום כל משפחות כנימות המגן נכללות בתוך מסגרת‬
‫מסוימים והם ברובם מינים פולשים‪ ,‬בעוד שרוב המינים המקומיים בארץ‬ ‫רחבה של סדרת הכנימות הנקראת ‪ .)1( Coccomorpha‬בעולם תוארו‬
‫כ‪ 2,000-‬מיני קמחיות‪ ,‬נכון להיום מוכרים בישראל כ‪ 43-‬מינים השייכים‬
‫אינם גורמים לנזקים משמעותיים במטע ורובם על כן חסרי ערך כלכלי‪.‬‬
‫הקמחיות ניזונות מרקמות הצמח‪ ,‬בעיקר מנוזלי צינורות הכברה‬ ‫בתמונה למעלה‪ :‬השוואה בין הטלה של קמחית ההיביסקוס הוורודה (עליונה) לזו של‬
‫(תאים נטולי גרעין המחוברים זה לזה ויוצרים צינור שדרכו עוברים החוח‬ ‫קמחית ההדר‬
‫מרים המומסים) שבמערכת השיפה (רקמה המעבירה חומרים לכל‬

‫‪‘ 33 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬מאי ‪2016‬‬