Page 35 - עלון הנוטע מאי 2016 מספר 5 בעיקר בננות

‫הגנת הצומח‬ ‫תמונה ‪:2‬‬
‫אשכול ענבים‬
‫תמונה ‪ :4‬קמחית זנובה‬ ‫מאוכלס בקמח‬
‫חית הגפן‬

‫‪ 0‬קמחית המורן (‪ :)Pseudococcus viburni‬קמחית זו גורמת‬ ‫‪ 0‬קמחית חבויה (‪ :)Pseudococcus cryptus‬בישראל פוגעת‬
‫לנזק במטעי פסיפלורה‪ ,‬שם היא מצויה על הענפונים המוסתרים בסח‬ ‫הקמחית החבויה בעיקר בעצי הדר‪ ,‬לעתים רחוקות מופיעה גם על‬
‫בך העלים‪ .‬כשאוכלוסיותיה גדלות היא מנגעת גם את הפירות מתחת‬ ‫אבוקדו ופעילה במהלך החורף ובעיקר באביב‪ .‬הקמחית מתיישבת‬
‫לעלי הגביע‪ .‬הקמחית (תמונ ה ‪ )5‬מופיעה באוכלוסיות זעירות גם ב�מ‬ ‫על הענפים והבדים בחובו של העץ ובעיקר את הלבלוב הצעיר (תמוח‬
‫טעי תפוח‪ ,‬רימון ואפרסמון ולעתים רחוקות גם על שורשים של עצי‬ ‫נה ‪ ,)3‬וכשאוכלוסיותיה גדולות היא מאכלסת את הנוף כולו‪ .‬מבין זני‬
‫אבוקדו צעירים‪ .‬לעתים רחוקות נדרשת התערבות של תכשירי הדבח‬ ‫ההדר‪ ,‬הקליפים הם הרגישים ביותר‪ .‬הצרעה הטפילית ‪Clausenia‬‬
‫רה על מנת לצמצם את אוכלוסייתה‪ .‬הצרעה ‪Leptomastix algirica‬‬ ‫‪ purpureaa‬שהובאה לישראל מצליחה בדרך כלל לרסן את אוכל�ו‬
‫מופיעה לעתים באוכלוסיות הקמחית‪ ,‬אבל ספק אם היא מהווה גורם‬ ‫סייתה של הקמחית‪ .‬יתכן ששני מינים נוספים‪Anagyrus sawadai ,‬‬
‫מרסן‪ .‬שני מינים של צרעות טפיליות נחשבים יעילים בהדברתה הכח‬ ‫שהובא מיפן ‪-‬ו‪ ,Leptomastix algirica-‬מין מקומי‪ ,‬תורמים גם הם ל�ה‬
‫נימה‪ Acerophagus flavidulus ,‬ו‪,Acerophagus maculipennis-‬‬ ‫דברה‪ .‬קיים קושי לנטר את אוכלוסייתה‪ ,‬המתחילה להתעצם בחובו‬
‫אך הם טרם אוקלמו בישראל‪ .‬גם פרומון המין של קמחית זו זוהה זה‬ ‫של העץ‪ .‬ההדברה המקובלת היא ריסוס המושבות המתפרצות‪ .‬גיזום‬
‫לפתיחת חלל העץ מביא לעתים קרובות לריסון האוכלוסיה‪ .‬פרומון‬
‫מכבר‪ ,‬אך לא נעשה בו שימוש מסחרי‪.‬‬ ‫מין שזוהה ביפן מאוכלוסיית הקמחית המצויה שם אינו מושך את זכרי‬
‫תמונה ‪ :5‬מושבה של קמחית המורן‬
‫האוכלוסיה בישראל‪.‬‬
‫‪ 0‬קמחית כדורית (‪ :)Nipaecoccus viridis‬זו מהווה מזיק קשה‬
‫לעצי הדר‪ ,‬מאכלסת את כל חלקי העץ ‪ -‬גזע‪ ,‬בעיקר במקום החיח‬ ‫תמונה ‪:3‬‬
‫גור‪ ,‬את העלווה ואת הפרי (תמונה ‪ .)6‬למרות היותה רב פונדקאית היא‬ ‫קמחית חבויה‬
‫נדירה על מיני עצים אחרים‪ ,‬אך נצפית לעתים קרובות על שיזף מצוי‪.‬‬ ‫על עלה הדר‪.‬‬
‫בישראל מרוסנת הקמחית הכדורית היטב באמצעות ארבעה מינים‬ ‫בתמונה נקבות‬
‫של צרעות טפיליות‪Anagyrus agraensis ,Anagyrus aegyptiacus :‬‬ ‫בוגרות ותטולות‪,‬‬
‫‪ Leptomastix nigrocoxaliss‬ו‪ .Acerophagus perdignus-‬התפ�ר‬ ‫ובצד שמאל של‬
‫צויות המלוות בנגיעות קשה בטל דבש ובפייחת נדירות ונגרמות בעח‬ ‫המושבה גם גלמי‬
‫קבות פגיעה באויבים הטבעיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם אוכלוסיות קטנות עלולות‬ ‫הזכרים‬
‫לגרום לנזק איכות‪ ,‬הניכר בכתמים המופיעים על הפרי הבשל מזחלני‬
‫הקמחית המנסים להתיישב על החנטים או על הפירות הצעירים‪ .‬הנח‬ ‫‪ 0‬קמחית זנובה (‪ :)Pseudococcus longispinus‬בארץ פוגעת‬
‫קמחית זו (תמונ ה ‪ )4‬בעיקר בלבלוב צעיר ובחנטים של אבוקדו ו�ל‬
‫עתים רחוקות גם באפרסמון ובהדרים‪ .‬אוכלוסיותיה בדרך כלל מרוח‬
‫סנות היטב באמצעות שני מיני צרעות טפיליות שאוקלמו בישראל‪,‬‬
‫‪ Anagyrus fusciventris‬ו‪Tetracnemoidea (Hungariella) peregrina-‬‬
‫ורק לעתים רחוקות נדרשות כנגדה פעולות הדברה‪ .‬פרומון המין של‬

‫הקמחית זוהה זה מכבר אך טרם נעשה בו שימוש מסחרי‪.‬‬

‫‪‘ 35 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬מאי ‪2016‬‬