Page 13 - עלון הנוטע יוני 2016 מספר 6 גפן מאכל ויין
P. 13
אקטואלי 0הרמ”א היה בקשרי שיתוף פעולה עם רבי איזיק מטרנאבא (אז הו�נ
גריה ,היום סלובקיה) ,הכותב ב׳ספר המנהגים׳ כי בשבועות אוכלים
0ויש המפרשים מנהג זה של אכילת מאכלי חלב בשבועות גם בנ�ו מאכלי חלב“ .הפוסקים מהרמ”א ואילך מסתייעים בדבריו” (שמואל
טריקון“ :וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה’ בשבועותיכם”
(במדבר כ”ח - )26ראשי תיבות מחלב .זאת ועוד :חלב בגימטריה אשכנזי ,אנציקלופדיה עברית ב’ ,692-691תשי”ג).
שווה ,40כנגד 40יום ולילה שמשה רבנו היה על הר סיני .ויש אומרים אמת ,יש איזכור קצר של ׳בעל הטורים׳ רבי יעקב בן אשר (אשכנז
שבני ישראל לא הספיקו אחרי קבלת התורה לבשל בשר שקשור ,1270טולדו .)1340וכך 250 ,שנה לפני התקופה הנדונה כאן בהלכה
פוסק מחבר הטורים שעל שמו נקרא“ :ואוכלים גבינה בסעודת מנחה
בשחיטה ,מליחה וכו’ ולכן אכלו מאכלי חלב. בעצרת” .חמש המילים הללו נותרו בבדידותן בהלכה עד לתקופת ר’
0לפי דברי ידידי פרופ’ שמעון שרביט ,יליד מרוקו (אוניברסיטת בר יוסף קארו ור’ משה איסרלש .
אילן) ,עדות המזרח לא נהגו לאכול מאכלי חלב בחג השבועות עד
בואם לארץ ,לא לפני ולא אחרי קום מדינת ישראל. 0רבי אברהם אבלי גומבינר (גומבין ,פולין ,)1683-1637 ,בספרו ׳מגן
0מנהגים הקשורים בשבועות שאינם ׳טבולים׳ בחלב: אברהם׳ ,מפשר בין פסקי רבי יוסף קארו ורבי משה איסרליש .הוא
-׳תיקון ליל שבועות בהשפעה הקבלית של רבי יוסף קארו ,וכן לימוד מפרש את הרמ”א וכותב בדיבור המתחיל כך :״מאכלי חלב -יש
תורה במשך כל ליל שבועות ולאחר מכן ׳תפילת ותיקין׳ באשמורת הרבה טעמים ומכל מקום הטעם דאיתא בזוהר שאותן ז’ שבועות
היו לישראל שבעה נקיים דוגמת אשה המיטהרת מנידתה ,וידוע
השחר. שדם נעכר ונעשה חלב .והיינו מדין לרחמים .ומנהג אבותינו תורה
-קישוט הבתים ובתי הכנסת בירק. היא .אך יש ליזהר שלא יבוא לידי איסור ועיין ב׳יורה דעה׳ ,סימן פ”ט
-עיטור הבתים במגזרות נייר ׳שושנתות׳ ,אמנות עממית שנפוצה מאד דאין צריך להפסיק בברכת המזון אם אינו אוכל גבינה קשה .ויזהר
לקחת מפה אחרת״ .וממשיך הפירוש של ׳המגן אברהם׳ :״כמו שני
בין יהדות מזרח אירופה. תבשילין :כלומר כשם שבפסח עושין זכר לקרבו הוא הדין בשבוו
-אמירת ׳אקדמות מלין׳ ,הלוא הן אקדמות מילים 90 :שורות בא�ר עות .וצריכין להביא :דאסור לאכול בשר וחלב מלחם אחד״ .ולכן
מית שכולן מסתיימות בהברה “תא” .הפיוט חובר על ידי רבי מאיר נהגו לאפותו עם חמאה ,״דאז בוודאי יצטרך להביא לחם אחר לאכול
בן יצחק נהוראי ,שחתם בשמו ,ואחר כך יגדיל תורה ויאדיר ובמעו עם בשר .ויזהר להסיק התנור יפה כמו שנאמר בסימן תס”א וצריך
שים טובים אמן וחזק ואמץ ומשולב בו א״ב כפול .היה ש״ץ בוורמיזא
ובמגנצא שחי בימי רש״י .לפי תוכנו נחלק השיר לשני חלקים .בחלק להביא מרדה חדשה”...
הראשון משבח הפייטן את ריבון עולם שברא את העולם והמלאכים
לשרתו ובחר בעם ישראל להללו ולשבחו .בחלק השני מתאר הפייטן 0ביאור הגר”א ,הלוא הוא הגאון מווילנה ( ,)1797-1720מפנה את
ויכוח שבין אומות העולם ועם ישראל :בני ישראל נרדפים בגלויות המעיין ל׳מגן אברהם׳ ובפירוש חוק יעקב על ׳שולחן ערוך׳ של רבי
ונהרגים על קידוש השם ,והאומות מנסים להשפיע עליהם כי יעזבו יעקב בן יוסף רישר (פראג ,1670מץ ,1733אב”ד ,רב ומחבר,
את אמונתם ויתבוללו בגויים ,ובני ישראל משיבים להם שגם בימים מפוסקי ההלכה החשובים בדורו) נאמ:ר“ :גם נהגו לאכול דבש ו�ח
הקשים הם מצפים לישועה ולגאולה וישועה ,ורב הטוב הצפון להם לב בחג השבועות מפני התורה שנמשלה לדבש ,וחלב כמו שנאו
לעולם הבא .עכ”ל (שלמה זלמן אריאל :אנציקלופדיה מאיר נתיב, מר ‘דבש וחלב תחת לשונך’ (שיר השירים ד’ .)11בכל ישראל
נהגו לשים בעוגה זעפרן -תבלין שמכינים מעלי כרכום והטעם,
מסדה .)1960 לפי שמשמח הלב ,גם נהגו הנשים לאפות בשבועות לחם ארוך
בקהילות ספרד אין אומרים ׳אקדמות׳ .אומרים פיוטים בצורת כתוו (נאמר כבר ב׳כל בו׳ סימן נ”ב) ולו ארבעה ראשים ונראה לומר כי
בה ,הלוא הוא שטר ההתחייבות שכותב הבעל לאשתו ונמסר לה נמצא המנהג זכר לשני לחם הקרב בעצרת ,או מפני מזל תאומים
בשעת החופה .פיוט זה מיוסד על התפיסה של היחסים שבין הקב”ה
לכנסת ישראל -כחתן וכלה .הלכות ומנהגים לחג השבועות (פרופ’ המשמש בסיון״ .עד כאן לשונו.
נפתלי שטרן המח’ לתלמוד ,אוניברסיטת בר אילן) הוצאת רב הקו
מפוס ,ללא תאריך0 .
1/3אגן
‘ 13 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 June 2016עלון הנוטע’ שנה ע’ ,יוני 2016
