Page 28 - עלון הנוטע ספטמבר 2014

‫ה׳ספדונה׳ רגישים יותר לתנאי סביבה מאלה של ה׳קוסציה׳‪ .‬בהתאת‬ ‫‪ 0‬קינטיקת הנחשון‪ :‬בוצע מעקב אחר צימוח נחשון הנביטה של גרגר‬
‫מה נמצא‪ ,‬כי ב׳קוסציה׳ הגיעו פי ‪ 2‬יותר נחשונים של גרגרי אבקה‬ ‫האבקה בתוך עמודי העלי של פרחי ׳ספדונה׳ ו׳קוסציה׳ שהואבקו עצת‬
‫לבסיס עמוד העלי חמישה ימים לאחר האבקה‪ .‬כל אלה מסבירים‬ ‫מית (אי התאם)‪ ,‬התאם חלקי (אבקת ׳ספדונה׳ על ׳קוסציה׳ ולהיפך)‬
‫את מספר הזרעים הנמוך יותר בפירות ׳ספדונה׳ לעומת ב׳קוסציה׳‪,‬‬ ‫ובהאבקה בהתאם מלא (׳‪Housi‬׳)‪ .‬הפרחים סורסו‪ ,‬וביום פתיחת‬
‫ונותנים כיוון למחקר שיחפש דרכים להתגבר על מכשולים אלה‬ ‫הפרח הואבקו באבקות השונות‪ 96 ,72 ,48 ,24 .‬ו‪ 120-‬שעות לאחר‬
‫האבקה קובעו עשרה פרחים לטיפול‪ .‬נמדד אורך הנחשונים בתוך עמוד‬
‫ויביא לעלייה בגודל הפרי והיבול‪.‬‬ ‫העלי בטיפולים השונים‪ .‬בהאבקה עצמית נעצרו נחשוני הנביטה לאחר‬
‫‪ 72‬שעות מההאבקה הן ב׳ספדונה׳ והן ב׳קוסציה׳‪ ,‬כאשר עברו ‪45%‬‬
‫מסקנות‬ ‫‪-‬ו‪ 60%-‬מאורך עמוד העלי‪ ,‬בהתאמה‪ .‬עצירת הנחשון לוותה בהצט�ב‬
‫רות קאלוז (פוליסכריד סוכרי האופייני לנחשון הנביטה ויוצר ׳פקק׳ העות‬
‫לאורך שנים נמצא הבדל במספר הזרעים הממוצע בפירות ׳ספדונה׳‪,‬‬ ‫צר את המשך נביטת הנחשון) בקצה הנחשון והתנפחותו‪ .‬ב׳ספדונה׳‬
‫שהיה נמוך מזה שנצפה ב׳קוסציה׳‪ .‬ההתאם הגנטי החלקי לא נתן‬ ‫עברו נחשוני נביטה של גרגרי אבקה ‪ 84%‬מעמוד העלי לאחר חמישה‬
‫הסבר לתופעה זו‪ .‬לאור תוצאות מחקר זה‪ ,‬שעסק בתקינות פרחים‬ ‫ימים מהאבקה (‪ 120‬שעות) הן בהתאם החלקי והן בהתאם המלא‪.‬‬
‫ורצפטיביות הצלקות‪ ,‬המסקנות הן שפרחי ה׳ספדונה׳ פחות רצפטית‬ ‫ב׳קוסציה׳‪ ,‬לאחר חמישה ימים מהאבקה עברו נחשוני הנביטה ממוצע‬
‫ביים ואחוז התקינות שלהם נמוך מאשר פרחי ה׳קוסציה׳‪ ,‬דבר התואם‬ ‫של ‪-‬כ‪ 90%-‬מעמוד העלי הן בהתאם החלקי והן בהתאם המלא‪ .‬ב�ש‬
‫ני הזנים נצפו בזמן זה נחשוני נביטה שהגיעו לתחתית עמוד העלי‪ ,‬אך‬
‫למספר הזרעים הנמוך שנצפה בו‪.‬‬
‫יש להמשיך ולבחון את השפעת הטמפרטורות בעונת ההתמיינות על‬ ‫ב׳קוסציה׳ כאמור נצפו פי ‪ 2‬נחשונים מב׳ספדונה׳‪.‬‬
‫התפתחות הפרח ובמקביל להכניס זן מפרה בעל התאם גנטי מלא‬ ‫‪ 0‬מספר השחלות בפרי‪ :‬פרח האגס‪ ,‬כמו גם הפרי‪ ,‬מכילים חמש‬
‫ל׳ספדונה׳‪ ,‬על מנת לשפר את ההאבקה וההפריה בתקופה בה הצת‬ ‫שחלות‪ ,‬בכל אחת שתי ביציות שאם יופרו יתפתחו לזרע ‪ 4.05% .‬מפ�י‬
‫רות ה׳ספדונה׳ במטע יפתח ו‪ 11.66%-‬במטע ברעם היו בעלי ארבע‬
‫לקת רצפטיבית‪.‬‬ ‫שחלות בלבד‪ ,‬בעוד שב׳קוסציה׳ אף לא פרי אחד הכיל ארבע שחת‬

‫רשימת ספרות‬ ‫לות וכל הפירות שנבדקו הכילו חמש שחלות (תמונה ‪.)3‬‬

‫‪1. Zisovich A.H., Stern R.A., Shafir S., Goldway M. (2004a):‬‬ ‫תמונה ‪:3‬‬
‫‪Identification of seven S-alleles from the European pear‬‬ ‫פרי ׳ספדונה׳‬
‫‪(Pyrus communis) and the determination of compatibility‬‬ ‫עם ארבע‬
‫‪among cultivars. Journal of Horticultural Science and Bio-‬‬ ‫שחלות‪ ,‬לעות‬
‫‪technolog, 79: 101-106.‬‬ ‫מת ׳קוסציה׳‬
‫עם חמש‬
‫‪2. Williams R.R. (1966): Pollination studies in fruit trees. III.‬‬ ‫שחלות‬
‫‪The effective pollination period for some apple and pear‬‬
‫‪varieties. Reports of Agricultural and Horticultural Re-‬‬ ‫דיון‬
‫‪search Station, 136-138.‬‬
‫הזנים ׳ספדונה׳ ו׳קוסציה׳ הינם בעלי התאם גנטי חלקי ביניהם (חות‬
‫‪3. Sanzol J., Herrero M. (2001): The “effective pollination‬‬ ‫לקים אלל ‪ S-RNase‬אחד משותף) ולכן מחצית מגרגרי האבקה‬
‫‪period” in fruit trees. Scientia Horticulturae, 90: 1-17.‬‬ ‫של כל זן נדחים בהפריה של הזנים זה את זה‪ .‬בעבר‪ ,‬עקב פוריותו‬
‫הגבוהה‪ ,‬נחשב הזן ׳קוסציה׳ כבעל יכולת הפריה עצמית‪ ,‬אך בנית‬
‫‪4. Herrero M. (1992): From pollination to fertilization in fruit‬‬ ‫סויים קודמים שללנו זאת וכמו ה׳ספדונה׳ גם הוא אינו פורה לעצמו‬
‫‪trees. Plant Growth Regulation, 11: 27-32.‬‬ ‫כלל ותלוי בהאבקה והפריה זרה‪ .‬בכל המדדים שנבדקו עלה הזן‬
‫׳קוסציה׳ על ׳ספדונה׳‪ .‬נמצא כי ב׳קוסציה׳ הצלקת מסוגלת לתמוך‬
‫‪5. Egea J., Burgos L., García J.E., Egea L. (1991): Stigma‬‬ ‫בפי ‪ 2‬גרגרי אבקה מזו של ה׳ספדונה׳‪ .‬על רקע העובדה שהזנים‬
‫‪receptivity and style performance in several apricot culti-‬‬ ‫מתאימים חלקית זה לזה ומחצית מהגרגרים אינם מפרים‪ ,‬הרי שפות‬
‫‪vars. Journal of Horticultural Science, 66: 19-25.‬‬ ‫טנציאל ההפריה שלהם נמוך‪ .‬בנוסף‪ ,‬הירידה המהירה ברצפטיביות‬
‫הצלקות של ה׳ספדונה׳ מביאה להפחתה במספר הזרעים‪ .‬כמו כן‬
‫‪6. Jaumien F. (1968): The causes of poor bearing of pear‬‬ ‫נצפתה ב׳ספדונה׳ אי תקינות פרחים בצד הנקבי ברמה גבוהה מאת‬
‫‪trees of the variety ‘Doyenne du Comice’. Acta Agrobot,‬‬ ‫שר ב׳קוסציה׳ הן מבחינת מספר עמודי העלי והן מבחינת מספר‬
‫‪21: 75-106.‬‬ ‫השחלות‪ ,‬שני גורמים נוספים התורמים למיעוט זרעים‪ .‬ייתכן כי פרחי‬

‫‪7. Johansen D.A. (1940): Plant microtechnique, Plant micro-‬‬
‫‪technique.‬‬

‫‪8. Jefferies C.J., Belcher A.R. (1974): A fluorescent bright-‬‬
‫‪ener used for pollen tube identification in vivo. Stain Tech-‬‬
‫‪nology, 49: 199-202.‬‬

‫‪9. Linskens H.F., K.L. Esser (1957): Über eine spezifische‬‬
‫‪Anfärbung der Pollenschläuche im Griffel und die Zahl‬‬
‫‪der Kallosepfropfen nach Selbstung und Fremdung.‬‬

‫‪Naturwissenschaften, 44: 16. 0‬‬

‫‪‘ 28 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 September 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬ספטמבר ‪2014‬‬