Page 35 - עלון הנוטע פברואר 2015

‫יותר‪ .‬במשטר הטמפרטורות החם החלו שתי השחלות להתנוון תוך‬ ‫איור ‪:3‬‬
‫כעשרה ימים והתהליך הסתיים תוך ‪ 17‬יום‪ ,‬בעוד שבתנאים הקרים‬ ‫השפעת השריה‬
‫התהליך התרחש רק מאוחר יותר‪ ,‬לאחר כ‪ 24-‬יום‪ ,‬ולא הסתיים גם‬ ‫של משטרי‬
‫טמפרטורה‬
‫כעבור ‪ 38‬יום (איור ‪.)4‬‬ ‫מבוקרים בסביש‬
‫בת האשכול על‬
‫טבלה ‪ :2‬השפעת משטר הטמפרטורה בפיטוטרונים מודולריים על גודל‬ ‫גודל וצבע חנטים‬
‫השחלה (מילימטר מרובע) במהלך חמשת השבועות הראשונים מהאבקה‪,‬‬ ‫חמישה שבועות‬
‫מהאבקתם‬
‫‪2013‬‬

‫‪ 38‬ימים‬ ‫‪ 24‬ימים‬ ‫טיפול שבעה ימים ‪ 17‬ימים‬

‫‪2.59+56.14 A 0.79+16.53 A 0.66+9.98 A 0.05+1.93 A‬‬ ‫חם‬ ‫ממוצע קר‬ ‫ללא בקרת טמפ‪ .‬חם‬

‫ממוזג ‪0.85+16/12 B 0.69+5.66 B 0.30+3.36 B 0.01+1.80 A‬‬

‫‪1.40+8.41 C 0.27+2.66 C 0.30+2.01 B 0.05+1.41 B‬‬ ‫קר‬

‫‪ -‬התוצאות המוצגות הינן ממוצע מדידות משמונה שחלות לטיפול;‬ ‫טבלה ‪ :1‬משקל וצפיפות החנטים על הסנסן חמישה ועשרקהרשבועות לאחר‬
‫הפריה והשראת תנאי מבוקרים בפיטוטרונים מודולריים‪2013 ,‬‬
‫‪ -‬אותיות שונות לאותו מועד מייצגות מובהקות סטטיסטית‪.P<0.05 ,‬‬

‫דיון ומסקנות‬ ‫טיפול מספר חנטים משקל פרי ממוצע (מ״ג) משקל פרי ממוצע (ג׳)‬

‫בעבודה זו נצפו הבדלים בתהליכי ההפריה‪ ,‬בקצב התפתחות החנש‬ ‫ל‪ 1-‬ס”מ סנסן חמישה שבועות מהאבקה עשרה שבועות מהאבקה‬
‫טים ובתהליכי צמיחת הנחשון‪ ,‬קצב גדילת השחלה המובילה והתנש‬
‫וונות שתי השחלות הנוספות וביצירת פירות פרתנוקרפיים‪ .‬יש צורך‬ ‫‪2.98±0.12 A‬‬ ‫‪189 B‬‬ ‫ביקורת ‪1.5‬‬
‫להמשיך לאפיין את השלבים המרכזיים בהם הטמפרטורה משפיעה‬
‫על החנטה והתפתחות הפרי המוקדמת‪ .‬הבנה טובה יותר של השפש‬ ‫‪3.76±0.14 B‬‬ ‫‪312 A‬‬ ‫חם ‪1.6‬‬
‫עת הטמפרטורה על ההפריה והחנטה בתמר תאפשר יצירת פרוטוש‬
‫קולים טובים יותר‪ ,‬שיתחשבו בגורמי האקלים לפני ובמהלך ההאבקה‬ ‫‪1.78±0.12 C‬‬ ‫‪122 BC‬‬ ‫ממוצע ‪1.9‬‬
‫ובעת החנטה‪ ,‬ויביאו להאבקה חלקית מבוקרת ולדילול ׳אוטומטי׳ נכון‬
‫‪1.48±0.14 C‬‬ ‫‪91 C‬‬ ‫קר ‪1.5‬‬
‫ואמין כבר בעת ההאבקה‪.‬‬
‫הניסויים שבוצעו במהלך ‪ 2013‬ו‪ 2014-‬מצביעים על הפוטנציאל הרב‬ ‫‪ -‬התוצאות מייצגות ארבע חזרות בנות אשכול בודד‪ .‬בכל אשכול נדגמו חמישה מקש‬
‫הקיים בגישה של פיטוטורונים מודולריים לבקרת אקלים באשכול‬
‫וסביבתו להבנת השפעה של תנאי הסביבה‪ ,‬בעיקר הטמפרטורה‪,‬‬ ‫טעים בני ‪ 20‬ס”מ מחמישה סנסנים;‬
‫על ההפריה‪ ,‬החנטה ועל השלבים הראשונים בהתפתחות הפרי‪ .‬הניש‬
‫סיונות שנעשו הדגישו את הקשיים והאתגרים בהקמת מערכת כל כך‬ ‫‪ -‬אותיות שונות מייצגות מובהקות סטטיסטית‪.P<0.05 ,‬‬
‫מורכבת‪ ,‬בהצבת התאים על העץ הגבוה ובשמירה על הטמפרטורות‬
‫הרצויות בתנאי האקלים הקיצונים הקיימים בערבה‪ .‬אנו פועלים לשיש‬ ‫איו ר ‪ :4‬חתכי רוחב היסטולוגיים בחנטי תמר שהואבקו והושרו במשטרי טמפרט�ו‬
‫פור מערכות החימום והקירור בתאים ולפיתוח תאים קלים וגמישים‬ ‫רה שונים בפיטוטרונים מודולריים על העצים במשך כשישה שבועות מהאבקה‬
‫יותר שיהיו נוחים יותר להצבה ויאפשרו סגירה ואטימה טובה יותר מסש‬
‫‪ -‬דוגמאות נלקחו לאחר פרקי זמן משתנים‪ ,‬קובעו ב‪ FAA-‬ובפרפין‪ ,‬נחתכו במיקרוטום ונצבעו‬
‫ביב לתפרחות או האשכול‪.‬‬ ‫ב‪ Safranin-‬וב‪ .Fast Green-‬סמני הגודל מייצגים ‪ 1‬מ”מ‪.‬‬
‫אנו מודעים לעובדה שתנאי הסביבה המבוקרים מושרים רק בסש‬
‫ביבת האשכול‪ .‬אולם תנאי הסביבה של שאר חלקי העץ‪ ,‬העלים‪,‬‬ ‫במעקב היסטולוגי אחר השפעת תנאי הסביבה על התפתחות החנט‬
‫הגזע והשורשים‪ ,‬אינם מבוקרים‪ .‬לכן קיימות מן הסתם השפעות של‬ ‫המוקדמת נמצאו השפעות נוספות של הטמפרטורה על התפתחות‬
‫חלקים אלה של הצמח על האשכולות המבוקרים‪ ,‬אם באמצעים‬ ‫החנט (איור ‪ .)4‬בטמפרטורות גבוהות יותר קצב גדילת השחלות היה‬
‫הורמונליים או בסיגנלים אחרים שמשפיעים על התהליכים בתפרש‬ ‫מהיר יותר (טבלה ‪ )2‬ומועד ההתנוונות של שתיים מהן חל מוקדם‬
‫חת‪ .‬שילוב של גישה זו עם ניסיונות נוספים‪ ,‬במערכות ‪ in vitro‬ועם‬
‫מידע רב שנתי על תוצאות ההפריה והחנטה במטעים‪ ,‬יאפשר להבין‬

‫את השפעות האקלים על תהליכי ההפריה והחנטה בתמרים‪.‬‬
‫למרות הקשיים בהם נתקלנו‪ ,‬התוצאות שכבר התקבלו מצביעות על‬
‫הפוטנציאל הרב הקיים בפיטוטרונים המודולריים למחקרים בנושאים‬
‫של השפעות תנאי הסביבה בתמרים ‪ -‬לא רק בשלב הפריחה והחש‬
‫נטה אלא לאורך כל התפתחות הפרי והבשלתו (כמו למשל לימוד‬
‫השפעות הסביבה על תהליכי השילפוח או דילוג השלב ב’מג’הול’)‪.‬‬

‫‪‘ 35 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 February 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬