Page 34 - עלון הנוטע פברואר 2015

‫איו ר ‪ :2‬צמיחת נחשונים בצלקת ‪ in vivo‬לאחר האבקה והדגרה במ�ש‬ ‫מפרטורות נמוכות שרדו הפרחים והסנסנים עד כשבועיים‪ ,‬אולם ככל‬
‫טרי טמפרטורה שונים בפיטוטרונים מודולריים ובאשכולות לא מכוסים‬ ‫שהטמפרטורה הייתה גבוהה יותר חיי המדף של מקטעי הפרחת‬
‫היו קצרים יותר ובטמפרטורות גבוהות הם שרדו ימים בודדים בלבד‪.‬‬
‫(ביקורת) במטע‬ ‫לאחר מכן החלה החמה של הפרחים והסנסנים וכן התייבשות או‬
‫נשירה של הפרחים‪ .‬במערכת זו ניתן היה ללמוד על תהליכי צמיחת‬
‫‪ -‬בתמונה למטה‪ :‬תמונות מייצגות של צמיחת נחשונים של גרגרי האבקה‬ ‫הנחשון בצלקת (תוצאות לא מוצגות)‪ ,‬אולם לצערנו בכל המקרים‬
‫לאחר ‪ 16‬שעות‪ ,‬שלושה ושבעה ימים מהאבקה‪ .‬באיור למעלה‪ :‬קצב נביטת‬ ‫הפרחים לא שרדו מספיק זמן לצורך בחינת התהליכים ההתפתחוש‬

‫הנחשונים הוערך בסקלה של ‪ - 0‬אין נביטה עד ‪ - 4‬נביטה אחידה וחזקה;‬ ‫תיים של החנטה והתפתחות הפרי המוקדמת‪.‬‬
‫‪ -‬הניסוי נערך בארבע חזרות בנות אשכול בודד שכל אחד הוצב בפיטוטש‬ ‫‪ 0‬מערך לניסויים מבוקרים בסביבת האשכול במטע‪ :‬מכיוון שלא נ�י‬
‫רון מודולרי על העץ‪ .‬הנתונים נקבעו מארבעה פרחים( (‪ 12‬צלקות) לט�י‬ ‫תן לגדל ולבחון עצי תמר בוגרים בפיטוטרונים‪ ,‬ניסינו במחקר זה ליצור‬
‫פול; מוצגים ממוצעים ושגיאות תקן‪ .‬אותיות שונות מצביעה על מובהקות‬ ‫תנאים מבוקרים בסביבת האשכול על העץ‪ .‬נבנו פיטוטרונים מודולש‬
‫ריים ‪ -‬תאים המקיפים את התפרחות ומשרים סביבן תנאים מבוקרים‪.‬‬
‫סטטיסטית‪.P<0.05 ,‬‬ ‫תיאור סכמטי של המערכת ותמונות מייצגות של התאים על תפרחות‬
‫על העץ מוצגות באיור ‪ .1‬במערכות הועמדו ניסוי האבקה בשלושה‬
‫‪ 0‬ההתפתחות הראשונית של החנטים בתאים מבוקרי אקלים‪:‬‬ ‫משטרי טמפרטורה המדמים ימים ממוזגים ממוצעים לעונה (‪25/12‬‬
‫עשרה שבועות לאחר ההאבקה הוערכו באשכולות החנטה ורמת‬ ‫מ״צ)‪ ,‬קרים (‪ 20/8‬מ״צ) או חמים (‪ 32/20‬מ״צ) יחסית לעונת הפריחה‬
‫הפירות הפרתנוקרפיים‪ .‬למרות שלא נמצאו הבדלים מובהקים באש‬ ‫והחנטה בערבה הדרומית‪ .‬הניסוי הוצב בארבע חזרות‪ ,‬כל חזרה אשכול‬
‫חוז החנטים הנורמליים‪ ,‬בתנאים קרים חלה עלייה מובהקת בכמות‬ ‫בודד בתא מבוקר אקלים‪ .‬ב‪ 2013-‬הופעלה המערכת במשך כשישה‬
‫החנטים הפרתנוקרפיים שנוצרו‪ .‬בשנים ‪ 2013‬ו‪ 2014-‬היו כ‪ 4-‬ו‪7%-‬‬
‫פירות פרתנוקרפיים במשטר הטמפרטורות הקר ורק אחוז זניח בתש‬ ‫שבועות מההאבקה וב‪ 2014-‬במשך כשבועיים מההאבקה‪.‬‬
‫נאים חמים יותר או בטיפול הביקורת (תוצאות לא מוצגות)‪ .‬גם תוצאה‬
‫זו מצביעה על יעילות נמוכה יותר של הפריה בטמפרטורות הנמוכות‪.‬‬ ‫איור ‪:1‬‬
‫השפעת הטמפרטורות על התפתחות החנטים כחמישה שבועות‬ ‫פיטוטרונים‬
‫מהאבקה מתוארת בטבלה ‪ 1‬ובאיור ‪ .3‬ניכר הבדל מובהק בגודל‬ ‫מודלוריים‪ .‬תאים‬
‫החנטים‪ ,‬במידת התפתחותם כמו גם בצבעם בהשפעת תנאי הסש‬ ‫מבוקרי טמפרש‬
‫ביבה‪ .‬תוצאות דומות התקבלו בשני ם ‪ 2013‬ו‪ .2014-‬בשתי שנות הנ�י‬ ‫טורה המוצבים‬
‫סוי נשמר הבדל זה בגודל הפרי גם לאחר תשעה עד עשרה שבועות‬ ‫על תפרחות עצי‬
‫התמר במטע‬
‫מההאבקה (טבלה ‪.)1‬‬
‫א ‪ -‬תיאור סכמטי של מבנה המערכת הכוללת את התאים על התפרחות‪ ,‬מעש‬
‫רכות התקשורת‪ ,‬האנרגיה והבקרים; ב ‪ -‬התפרחת לפני האבקתה (במתחל)‬

‫בתוך אחת היחידות; ג‪ ,‬ד ‪ -‬היחידות מוצבות סביב האשכול על העץ‪.‬‬

‫‪ 0‬השפעת הטמפרטורה על תהליכי צמיחת הנחשון בשחלה‪ :‬תהליכי‬
‫צמיחת הנחשון בצלקת נבחנו בפרחים לאחר ‪ 16‬שעות‪ ,‬שלושה ושבעה‬
‫ימים מהאבקה במשטרי טמפרטורה שונים בפיטוטרונים המודולריים‪.‬‬
‫איור ‪ 2‬מתאר את השפעת הטמפרטורה על צמיחת הנחשונים‪ .‬למרות‬
‫שלאחר שבעה ימים לא נצפו הבדלים משמעותיים בצמיחת הנחשונים‬
‫בצלקת‪ ,‬ההבדלים בזמנים מוקדמים יותר היו בולטים מאוד‪ .‬האנליזה‬
‫בוצעה על הצלקת בלבד‪ .‬לצורך הפריית הביצית דרושה צמיחת נחשוש‬
‫נים ארוכה הרבה יותר‪ ,‬עמוק דרך השחלה‪ .‬נראה שיעילות חדירת הנש‬
‫חשון עד הביצית והפרייתה היו נמוכות בהרבה במשטר הטמפרטורה‬

‫הקר ולכן יתכן כי רמת ההפריה עצמה הייתה נמוכה יותר‪.‬‬

‫‪‘ 34 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 February 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬פברואר ‪2015‬‬