Page 26 - עלון הנוטע מרץ 2015

‫איור ‪ :2‬יחס הבשלה של פירות המנגו בהשפעת תנאי אחסון שונים‬ ‫חומצה‬ ‫צבע ציפה כמ״מ (‪)%‬‬ ‫קשיות‬ ‫טבלה ‪ :1‬מוצקות‬
‫בהוצאה מאחסון ולאחר חיי מדף‬ ‫(לוח צבע ‪)N = 4( )8-1‬‬ ‫מדדי הבשלת אלסטית (‪)IQ‬‬
‫ציטרית (‪)%‬‬ ‫(לב”כ)‬ ‫(‪)N = 20‬‬
‫(‪)N = 4‬‬ ‫(‪)N =20‬‬ ‫(‪)N = 20‬‬ ‫‪51.1±1.0‬‬ ‫הפרי בקטיף‬
‫‪1.02±0.3‬‬ ‫‪8.8±0.1 4.0±0.2‬‬ ‫‪28.7±0.5‬‬

‫תוצאות‬

‫‪ 0‬קשיות הפרי ויחס הבשלה‪ :‬טמפרטורות האחסון ומשך הא�ח‬
‫סון השפיעו על איכות הפרי בהוצאה מאחסון ובסוף חיי מדף וניכר‬
‫כי קצב הבשלת הפרי הואט בהשפעת טמפרטורת אחסון נמוכה‬
‫יותר‪ .‬טיפול האקלום שמר על מוצקות הפירות ביחס לטיפול המית‬
‫זוג‪ ,‬בו הפירות התרככו יתר על המידה‪ .‬במהלך חיי מדף התרככו‬
‫פירות שני הטיפולים הנ”ל בקצב דומה במשכי האחסון השונים‪.‬‬
‫פירות שאוחסנו ב‪ 7-‬מ”צ למשך ‪ 50‬יום שמרו על קשיות גבוהה‬
‫באחסון ובחיי מדף והגיעו לרמת מוצקות כמו פירות טיפול האקת‬
‫לום לאחר חודש‪ .‬עם הארכת משך האחסון ל‪ 65-‬יום הלכו פירות‬
‫אלה ואיבדו את כושר ההתרככות ונשארו קשים למדי גם בחיי‬

‫מדף (איור ‪.)1‬‬

‫‪ SL 4 / SL 7 -‬מציין את מספר הימים בחיי מדף‪.‬‬ ‫איור ‪:1‬‬
‫‪ -‬הקווים האנכיים מייצגים ‪ ±SE‬של הממוצעים‪.‬‬ ‫קשיות פירות‬
‫‪ - A-C -‬מייצגים הבדל מובהק בין תנאי האחסון בכל מועד בדיקה (‪.)p<0.05‬‬ ‫המנגו בהשפת‬
‫עת תנאי אחסון‬
‫‪ 0‬פרי ראוי לשיווק‪ ,‬נזקי קליפה‪ ,‬נזקי צינה ורקבון עוקץ‪ :‬טיפול‬ ‫שונים בהוצאה‬
‫האקלום שמר לרוב על אחוזים גבוהים יותר של פרי ראוי לשיווק‬ ‫מאחסון ולאחר‬
‫ביחס לטיפולי האחסון האחרים (טבלה ‪ .)2‬שעור נזקי הקליפה‬ ‫חיי מדף‬
‫והציפה ושעור רקבון העוקץ עלה עם הארכת משך האחסון‪,‬‬
‫בעיקר בתום חיי מדף בטיפול האחסון ב‪ 7-‬מ”צ‪ ,‬בעוד שבטיפול‬ ‫‪SL 4 / SL 7 -‬‬
‫האקלום הופחת בצורה ניכרת שעור נזקי הקליפה הן באחסון והן‬ ‫מציין את מספר‬
‫בחיי מדף ובמובהק מטיפולי האחסון האחרים (איור ‪ .)3‬אחוז נזקי‬ ‫הימים בחיי מדף‪.‬‬
‫הציפה היה גבוה ביחס לנזקי הקליפה והיתרון של טיפול האקלום‬ ‫‪ -‬הקווים האנכיים‬
‫על אחסון ב‪ 7-‬מ”צ ניכר בהוצאה מאחסון לאחר ‪ 30‬ו‪ 65-‬יום‪ ,‬אך‬ ‫מייצגים ‪ ±SE‬של‬
‫לא לאחר ‪ 50‬יום‪ .‬שעור רקבונות העוקץ בטיפול האקלום היה נמוך‬ ‫הממוצעים‪.‬‬
‫יחסית לאחר ‪ 50‬ו‪ 65-‬יום באחסון אך החמיר מאוד במהלך חיי‬ ‫‪ A-C -‬מציין‬
‫הבדל מובהק‬
‫מדף (טבלה ‪.)2‬‬ ‫בין תנאי האחסון‬
‫‪ 0‬קצב ייצור אתילן‪ :‬המנגו הוא פרי קלימקטרי‪ ,‬המייצר אתילן ב�ר‬ ‫בכל מועד בדית‬
‫מה נמוכה של כ‪ 0.005-‬מיקרוליטר‪/‬ק”ג פרי בשעה‪ .‬ייצור זה מספיק‬ ‫קה (‪.)p<0.05‬‬
‫לשם התחלת תהליכי הבשלתו‪ .‬עם הקטיף מואצים תהליכי הנשימה‬
‫וההבשלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬טמפרטורה גבוהה ופגעים בפרי תורמים להאצת‬ ‫עם הבשלת הפרי חלה ירידה בחומצות ועלייה בסוכרים המסיסים‪.‬‬
‫לפיכך נהוג לחשב מדד המכונה יחס הבשלה‪ ,‬שהינו חלוקה של אחוז‬
‫תהליכי ההבשלה (‪.)1‬‬ ‫הכמ״מ באחוז החומצה‪ .‬ככל שהבשלת הפרי מתקדמת יש לצפות‬
‫בניסוי זה נמצא כי העלייה בקצב ייצור האתילן‪ ,‬המעידה על הבשת‬
‫לת הפרי‪ ,‬החלה בעת האחסון ורמות האתילן בכל תנאי האחסון היו‬ ‫כי היחס יעלה‪.‬‬
‫גבוהות יותר לאחר אחסון של ‪ 65‬יום ביחס לאחסון של ‪ 50‬ו‪ 30-‬יום‪.‬‬ ‫על פי יחס ההבשלה נמצא כי טיפול האקלום האט את קצב ההבשת‬
‫תהליך ההבשלה‪ ,‬ועימו ייצור האתילן‪ ,‬נמשכו בחיי מדף ואמנם‪ ,‬עבור‬ ‫לה ביחס לטיפול המיזוג בהוצאה מאחסון ובחיי מדף‪ ,‬אך פירות אלה‬
‫המשך בעמוד ‪28‬‬ ‫התקדמו יותר בהבשלתם ביחס לפירות שאוחסנו ב‪ 7-‬מ”צ‪ .‬הפער‬
‫ביחס ההבשלה בין טיפול האקלום לבין פירות שאוחסנו ב‪ 7-‬מ”צ‬

‫הצטמצם במהלך חיי המדף (איור ‪.)2‬‬

‫‪‘ 26 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 March 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬מרץ ‪2015‬‬