Page 33 - עלון הנוטע אפריל 2015
P. 33
מה במו”פ
הפטריה וזו מייבשת את הענפים .נדרשת סניטציה קפדנית של הענפים הנגועים משיך ולהרחיב את המטעים .תוכנית נטיעות מסודרת היא עניין הכרחי ובשום
היותר דקים ,כולל שריפת הגזם על פי הכללים הנהוגים בחוק .צוות המחקר, אופן אין להגמיש את פרוטוקול הנטיעה .שטח שאינו מתאים טופואקלימית או
בראשותם של פרופ’ צביקה מנדל וד״ר סטנלי פרימן ממרכז וולקני ,מחפש קרקעית לנטיעה אין לנטוע עליו .זכרו :נטיעת 100ד׳ אבוקדו מגיעה לעלות של
פתרונות להתמודדות עם המזיק ובלימת התפשטותו .חלק מתקציב המחקר
כמיליון ש״ח ומתאזנת רק בשנה תשיעית ...כדאי לחשוב שוב לפני שנוטעים.
בא מהמדען הראשי של משרד החקלאות. נתוני הבצורת של 2013/14הכניסו את עצי האבוקדו לעונת אביב קלאסית ,וגם
-פטריית הבוטריוספריה :גורם מחלה זה תוקף מינים רבים של עצי פרי .קצב אם משק המים לא היה מזהיר עצי האבוקדו נהנו מתנאי חנטה מעולים .וכך,
התקדמות הפטריה והנזק הנגרם בעקבותיה מדאיגים ביותר ,בעיקר בנטיעות למרות שהעונה הקודמת הייתה כבדה מאוד ביבוליה ,תנאי מזג האוויר איפשרו
הצעירות .יש נוטעים שהגיעו במטעיהם לשעורי פחת של כ 30%-ואף למעלה גם השנה חזרה על יבולים גבוהים מאוד במטעים .כמובן שעל כך יש להוסיף את
מזה. הגורם האנושי המקצועי.
בתמיכת המדען הראשי של משרד החקלאות הוקם מיזם מחקר בנושא ,שמה הביקוש לאבוקדו בעולם ממשיך לעלות ובעיקר בארה״ב .מאז 2003עמדה
טרתו לטפל בעיקר במטע הצעיר .בד בבד מתבצעת עבודה במימון המגדלים צריכת הפרי על רמה של 250אלף טון וב 2014-עברה את ה 800-אלף טון ,וכל
מילה מיותרת .יצרניות האבוקדו הגדולות בעולם כיום הן מקסיקו ,צ’ילה ופרו
על עצים בוגרים יותר .את המיזם מוביל פרופ’ דני שטיינברג ממרכז וולקני.
במקביל למחקר הבוטריוספריה בוצעה פעולה נרחבת לשינוי מקורות חומר ולכל אחת מהן תקופת שיווק דומיננטית משלה.
הריבוי למשתלות .נפסלו עצי האם המקוריים וחומר הריבוי נלקח כעת מחלה
קות חדשות ,בעיקר בגליל המערבי .פעולה זו בוצעה בשיתוף מלא עם השיה היקף השטח וסל הזנים
רותים להגנה”צ .מורגשת הקפדת היתר במשתלות בכל הקשור לחיטוי והגנת
שטחי האבוקדו בישראל נעים כאמור סביב 74אלף ד׳ ,כולל כ 6,000-ד׳ נטיעות
השתיל מפני חדירת הפטריה. צעירות .הזנים הנטועים בארץ הם ׳האס׳ ,׳אטינגר׳ ,׳פינקרטון׳ ,׳ריד׳ ,׳פוארטה׳,
0שיפור הפוריות ומניעת סירוגיות :תחום זה ׳נתקף׳ במו״פ מכמה היבטים: ׳למב׳ ,׳האס׳ ,׳ארד׳ ,׳ג’ם׳ ,׳גליל׳ ,׳וורץ׳ ,׳פינו׳ ,׳ארדיט׳ ,׳נבאל׳ ,׳לביא׳ ,׳דיי׳ ו׳טיג׳.
ריבוי זנים זה נותן אמנם פריסה נאה של פרי לאורך כל העונה ,אך מאידך מקשה
מאוד על המשווקים ,שצריכים לעתים לעסוק בו זמנית עם שישה-שבעה זנים
במקביל.
ה׳אטינגר׳ תופס נתח של -כ 25%-מכלל השטח ,אולם בנטיעות האחרונות צ�ו
מצם זן זה והוכנס רק כמפרה ( .)11%ה׳האס׳ תופס כיום נתח של 35-40%
מהשטח וחלקו מגיע היום לכדי 65%ומעלה.
0שלטון ה׳האס׳ :רשתות שיווק ברוב מדינות אירופה מעבירות מסר ברור ודו�ר
שות ׳האס׳ .לא מומלץ להתנגד למגמה רווחת זו ולזכור ,שרשת המשווקת ׳האס׳
לא חוזרת ׳אחורה׳ לשיווק זנים אחרים ,גם לא במחיר של מדף ריק מאבוקדו.
בנוסף ,הולך ומתפתח השיווק של פרי מוכן לאכילה.
בישראל נטועים גם זנים אחרים ,׳ירוקים׳ ,הפודים אמנם רווח נאה בשער המטע,
בעיקר בחישוב של הכנסה ליחידת שטח ,אך בחישוב לק״ג פודה ה׳האס׳ לאורך
כל הדרך מחירים גבוהים יותר .אם בעבר דובר על פרי בגודל 16-14כמי שפודה
מחיר גבוה ,הרי שהיום מורגשת דרישה מוגברת לפרי קטן יותר ,למשל 20-18
( 220-200ג׳).
מחקר ופיתוח
הענף מתמודד עם בעיות קשות ,בעיקר בתחומי הגנת הצומח והשקיה במים
מושבים .כספים רבים מושקעים במו”פ ,אך ביחס לגודל הענף והבעיות איתן הוא
מתמודד יש מקום להגדלה של תקציבי המחקר.
0הגנת הצומח :לאורך כל השנים נהגנו בממשק כמעט אורגני .מתקפת המז�י
קים והמחלות הצריכה בלימה מסוימת אשר בעקבותיה מצאנו את עצמנו לפה
עמים לוחצים על הדק המרסס .על מנת לשמר את המצב של ממשק הדברה
משולבת נידרש להשקיע כספים רבים יותר בתחום.
-מזיק האמברוזיה :קצב התפשטותו של מזיק זה במטעים נתן זינוק והיום מצויה
החיפושית כמעט בכל הארץ .תופעת הענפים המתייבשים בעקבות חדירת
החיפושית מתרחבת ובמספר מטעים נראה נזק כלכלי משמעותי .מדובר בחיה
פושית הנמצאת בסימביוזה עם פטריה המייבשת את בדי העץ .היא נושאת את
הפטריה בגפי הפה שלה וכך הפטריה חודרת לעץ .זחלי החיפושית ניזונים מן
‘ 33 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 April 2015עלון הנוטע’ שנה ס”ט ,אפריל 2015
