Page 42 - עלון הנוטע יוני2015

‫התפתחו על מצע המזון פטריות ואם צורת המושבות שהתפתחו הייתה דומה‬ ‫ריבוי א‪-‬סימפטומטי שנדגם מגפני האם הגדלות בחוות יזרעם בדרום‪ .‬בחוות‬
‫לזו של פטריות מקבוצת הבוטריוספריה (‪ .)2 ,1‬לזיהוי הוויזואלי לא בוצע אימות‬ ‫יזרעם גדלות גפני האם המשמשות מקור לחומר הריבוי לשתלנים‪.‬‬

‫בשיטות מולקולריות‪.‬‬ ‫מהלך העבודה‬
‫‪ 0‬בדיקות שבוצעו בחומר צמחי שנדגם בחוות יזרעם‪ :‬מאחר שנצפתה פגיעה‬
‫בהתפתחות השתילים ביותר ממשתלה אחת‪ ,‬ומאחר שעלה החשד שהפגיעה‬ ‫‪ 0‬בדיקות שבוצעו בחומר ריבוי שהגיע מהמשתלות‪ :‬בחודש יוני ‪ 2014‬ה�ת‬
‫נגרמה מהתפתחות פטריות‪ ,‬עלתה האפשרות שהפטריות הגיעו בחומר הריד‬ ‫קבל במעבדה חומר ריבוי שנאסף מארבע משתלות מאזור זכרון יעקב‪ .‬זיהוי‬
‫בוי שנלקח מגפני האם‪ .‬להנחתנו‪ ,‬אם אכן הפגיעה נגרמה מפטריות מקבוצת‬ ‫המשתלות אינו ידוע לנו והן יכונו כאן משתל ה ‪ ,1‬משתלה ‪ 2‬וכן הלאה‪ .‬מכל מ�ש‬
‫הבוטריוספריה‪ ,‬ואם המקור הוא גפני האם‪ ,‬הרי שהתסמינים האופייניים לגורם‬ ‫תלה נשלחו ארבע קבוצות של דגימות‪ ,‬בסך הכל ‪ 16‬קבוצות‪ .‬כל קבוצה ייצגה‬
‫המחלה ייראו בגפני האם‪ .‬התסמינים של מחלות הבוטריוספריה בגפנים בוגד‬ ‫צירוף מסוים של כנה ורוכב‪ .‬הצירופים שנשלחו היו אקראיים ובסופו של דבר‬
‫התברר שבדגימות שהתקבלו היו ארבע כנות שונות‪ :‬רוג’רי (שמונה קבוצות)‪,‬‬
‫רות נראים כהתנוונות והתייבשות של ענפים וזמורות‪.‬‬ ‫ריכטר (שש קבוצות)‪ ,‬פולסן ו‪( 101/14-‬קבוצה אחת מכל כנה)‪ .‬בחומר שנשלח‬
‫גפני האם גדלות בחוות יזרעם ו‪-‬ב‪ 4-‬בספטמבר ‪ 2014‬ערכנו בחווה סיור בה�ש‬ ‫היו ‪ 13‬זנים שונים‪ :‬׳שרדונה ‪21‬׳‪ ,‬׳פרנץ’ קולומבר׳‪ ,‬׳‪125‬׳‪ ,‬׳שרדונה ‪38‬׳‪ ,‬׳קרינאן׳‪,‬‬
‫תתפות אנשי שה”מ והשירותים להגנת הצומח‪ .‬לסיור היו שתי מטרות‪ :‬לבחון‬ ‫׳אמרלד ריזלינג׳‪ ,‬׳ארגמן׳‪ ,‬׳דולצ’טו׳‪ ,‬כנות‪ ,‬׳מוסקט לבן׳‪ ,‬׳סופיריור׳ וולקני‪ ,‬׳פטיט‬
‫אם ניתן לראות את תסמיני המחלה בשתילי האם והאם ניתן לבודד פטריות‬ ‫סירה׳‪ ,‬׳פינו‪-‬נואר׳‪ .‬מבחינת הצירופים כנה‪-‬רוכב‪ ,‬היו רק שניים שחזרו פעמיים‪:‬‬
‫מקבוצת הבוטריוספריה מחומר צמחי שיידגם משתילי האם‪ .‬מאחר שהתד‬ ‫׳פרנץ’ קולומבר׳ על כנת ריכטר ו‪-‬׳‪125‬׳ על רוג’רי‪ .‬שאר הצירופים (‪ 12‬קבוצות)‬
‫קבלו מהמשתלות שתילים שכללו ארבע כנות שונות ו‪ 13-‬זנים שונים‪ ,‬הוחלט‬
‫להתמקד בסיור בגפני האם של הכנות והזנים שמהם שכיחות הבידודים הייתה‬ ‫נראו רק פעם אחת‪.‬‬
‫הגבוהה ביותר בבדיקות שבוצעו בחומר שהגיע מהמשתלות‪ .‬אם כן‪ ,‬הסיור‬ ‫מכל קבוצה התקבלו שתילים וייחורים בשלוש דרגות התפתחות‪:‬‬
‫התמקד בגפני אם של הכנות רוג’רי וריכטר ושל הזנים ׳מוסקט׳ לבן ו׳שרדונה׳‪.‬‬ ‫‪ .1‬שני שתילים שהתפתחותם תקינה והיו עליהם הרבה עלים ירוקים ובריאים‬

‫תוצאות‬ ‫(להלן ‘השתילים הבריאים’);‬
‫‪ .2‬שני שתילים שהתפתחותם מעוכבת והיו עליהם מעט עלים קטנים וצהובים‬
‫‪ 0‬בדיקות שבוצעו בחומר ריבוי שהגיע מהמשתלות‪ :‬תוצאות הבידודים שב�ו‬
‫צעו במעבדה מוינו בכמה חתכים‪ ,‬והסיכום שלהלן מתייחס לכל צורת מיון‬ ‫(להלן ‘השתילים המעוכבים’);‬
‫‪ .3‬כמות גדולה של ייחורים שלא השרישו ולא התפתחו עליהם עלים כלל (להלן‬
‫בנפרד‪:‬‬ ‫‘ייחורים פגועים’)‪ .‬כשהתקבל החומר הצמחי נחתכו ממנו מספר ייחורים פגוד‬
‫‪ -‬מיון על פי בריאות חומר הריבוי והאיבר הצמחי‪ :‬כעיקרון‪ ,‬נמצאה שונות רבה‬ ‫עים לאורכם ובבחינה ויזואלית נראה היה שהכנה נקרוטית ופגועה אך הרוכב‬
‫בשכיחות הבידודים שנלקחו מהכנות ומהרוכבים של השתילים הבריאים‪ ,‬השד‬ ‫לכאורה תקין‪ .‬על חלק מהכנות והרוכבים נראו בעין נקודות קטנות‪ ,‬שבהתבוד‬
‫תילים המעוכבים והייחורים הפגועים‪ .‬כך למשל‪ ,‬מתוך עשרת הבידודים של כל‬
‫קבוצה שנדגמה מכנות של שתילים בריאים היו כנות שמאף אחד מהמקטעים‬ ‫ננות בבינוקולר נראו כאברי ריבוי לא מיניים של פטריות (פיקנידיות)‪.‬‬
‫שלהן לא בודדה בוטריוספריה והיו כנות שבתשעה מתוך עשרה המקטעים כן‬ ‫כדי לבחון באם החומר הצמחי מאוכלס בפטריות מקבוצת הבוטריוספריה‬
‫בודדה בוטריוספריה‪ .‬שונות דומה נמצאה גם בבידודים שבוצעו מכנות של שתיד‬ ‫נלקחו מכל אחת מ‪ 16-‬הקבוצות שני שתילים בריאים‪ ,‬שני שתילים מעוכבים‬
‫לים מעוכבים (טווח של ‪ 0‬עד ‪ )8‬ומהכנות של ייחורים פגועים (טווח של ‪ 0‬עד‬ ‫ושני ייחורים פגועים‪ .‬מכל אחד מהם נלקחו בידודים מהכנה ומהרוכב‪ ,‬כל בידוד‬
‫‪ )10‬וכך גם לגבי הבידודים שנלקחו מהכנות של שתילים בריאים (טווח של ‪ 0‬עד‬ ‫כלל חמישה מקטעים של חומר צמחי ובסך הכל נבחנ ו ‪ 320‬דגימות (‪ 16‬קב�ו‬
‫‪ ,)5‬הכנות של השתילים המעוכבים (‪ 0‬עד ‪ )8‬ומהייחורים הפגועים (‪ 0‬עד ‪.)10‬‬ ‫צות ‪ x‬כנה‪ ,‬רוכב ‪ x‬שתי חזרות ‪ x‬חמישה מקטעים)‪ .‬המקטעים חוטאו בטבילה‬
‫המשמעות של ממצא זה הוא‪ ,‬שלערכים הממוצעים של שכיחות האיכלוס בכל‬ ‫בתמיסת כלור מהולה‪ ,‬נשטפו במים מזוקקים והונחו בצלחות פטרי על מצע‬
‫קבוצה אין חשיבות רבה‪ ,‬זאת מאחר שנראה שלא ניתן למצוא קשר בין המצב‬ ‫מזון כללי המעודד גדילתן של פטריות מהחומר הצמחי אל המצע‪ .‬הצלחות‬
‫ההתפתחותי של השתילים והייחורים לבידוד או אי בידוד של פטריות מקבוצת‬ ‫הוכנסו לאינקובטורים להדגרה ולאחר חמישה ימים נבחנו ויזואלית ונרשם אם‬
‫הבוטריוספריה מהחומר הצמחי‪ .‬בכל מקרה יוצגו כאן הערכים הממוצעים של‬
‫כל קבוצה‪ :‬בבדיקת הכנות בודדה בוטריוספריה מ‪ 25 ,30-‬ו‪ 46%-‬מהדגימות‬
‫שנלקחו מהשתילים הבריאים‪ ,‬השתילים המעוכבים והייחורים הפגועים‪ ,‬בהתאד‬
‫מה‪ .‬בבדיקת הרוכבים בודדה בוטריוספריה ‪-‬מ‪ 22 ,19-‬ו‪ 46%-‬מהדגימות שנל�ק‬
‫חו מהשתילים הבריאים‪ ,‬השתילים המעוכבים ומהייחורים הפגועים‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪ -‬מיון על פי הכנה‪ :‬מאחר שהיו רק שתי כנות שנכללו ביותר מקבוצה אחת‪,‬‬
‫רוג’רי וריכטר‪ ,‬נתייחס כאן רק לבידודים שבוצעו מהן‪ .‬כעיקרון‪ ,‬הייתה שונות‬
‫רבה בשכיחות הבידודים שבוצעו מהכנות של השתילים הבריאים‪ ,‬השתילים‬
‫המעוכבים והייחורים הפגועים בכל אחת מהכנות‪ .‬מתוך עשרת הבידודים של‬
‫כל קבוצה שנדגמה משתילים בריאים בהן הכנה הייתה רוג’רי‪ ,‬היו שתילים‬
‫שמאף אחד מהמקטעים שלהם לא בודדה בוטריוספריה והיו כאלה שבתשד‬
‫עה מתוך עשרת המקטעים שלהם בודדה בוטריוספריה‪ .‬שונות דומה נמצאה‬

‫‪‘ 42 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 June 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬יוני ‪2015‬‬