Page 43 - עלון הנוטע יוני2015
P. 43

‫ענף החודש‬                                                            ‫צילם‪ :‬ד״ר דוד (דדי) עזרא‬  ‫גם בבידודים שבוצעו מכנות רוג’רי של שתילים מעוכבים (טווח של ‪ 0‬עד ‪ )6‬ומכנות‬
                                                                                               ‫רוג’רי של ייחורים פגועים (טווח של ‪ 0‬עד ‪ .)10‬כך היה גם לגבי הבידודים שבוצעו מהכנות‬
‫מגפני האם של הכנות רוג’רי וריכטר ושל הזנים ׳מוסקט׳ לבן ו׳שרדונה׳‬     ‫צילם‪ :‬פרופ’ דני שטיינברג‬  ‫ריכטר של השתילים הבריאים (טווח של ‪ 0‬עד ‪ ,)4‬כנות של השתילים המעוכבים (‪0‬‬
‫נלקחו זמורות הדומות לאלו המשמשות רוכבים וכנות במשתלות‪.‬‬                                         ‫עד ‪ )8‬ומהייחורים הפגועים (‪ 0‬עד ‪ .)10‬גם כאן המשמעות של ממצא זה היא שלערכים‬
‫בסך הכל בוצעו ‪ 160‬בידודים מהם התפתחו בצלחות הפטרי רק‬                                           ‫הממוצעים של שכיחות האיכלוס בכל קבוצה אין חשיבות רבה‪ .‬בכל מקרה יוצגו כאן‬
‫שתי מושבות שנראו דומות לאלו המתפתחות מפטריות מקבוצת‬                                            ‫הערכים הממוצעים של כל קבוצה‪ .‬בבדיקת כנות רוג’רי בודדה בוטריוספריה מ‪24 ,45-‬‬
‫הבוטריוספריה‪ .‬מושבות אלו בודדו מדגימות שנלקחו מגפני אם של‬                                      ‫‪-‬ו‪ 43%-‬מהדגימות שנלקחו מהשתילים הבריאים‪ ,‬השתילים המעוכבים ומהייחורים הפג�ו‬
‫הכנה רוג’רי‪ .‬לא בוצע אימות בשיטות מולקולריות של הזיהוי הוויזואלי‪.‬‬                              ‫עים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬בבדיקת כנות ריכטר בודדה בוטריוספריה מ‪ 27 ,12-‬ו‪ 53%-‬מהדגימות‬
‫מהבידודים של חומר שנלקח מגפני אם של הכנה ריכטר ושל הזנים‬
‫׳מוסקט׳ לבן ו׳שרדונה׳ לא התפתחו על הצלחות מושבות שנראו דוד‬                                       ‫שנלקחו מהשתילים הבריאים‪ ,‬השתילים המעוכבים ומהייחורים הפגועים‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
                                                                                               ‫‪ -‬מיון על פי המשתלה‪ :‬מכל משתלה התקבלו ארבע קבוצות שונות ובסך הכל בוצעו‬
             ‫מות למושבות של פטריות מקבוצת הבוטריוספריה‪.‬‬                                        ‫‪ 80‬בידודים מדגימות שנלקחו מהחומר שהגיע מכל משתלה‪ .‬גם כאן נמצאה שונות‬
                                                                                               ‫רבה בבידודי בוטריוספריה מהדגימות שנלקחו מכל משתלה וההבדלים בשכיחות הביד‬
                                ‫סיכום ומסקנות‬                                                  ‫דודים הכוללת בין המשתלות לא היו משמעותיים‪ .‬כך למשל‪ ,‬שכיחות הבידודים של‬
                                                                                               ‫בוטריוספריה מכנות של חומר צמחי שנשלח ממשתלה ‪ 1‬היה ‪ ,42%‬ממשתלה ‪,40% 2‬‬
‫למיטב שיפוטנו המקצועי‪ ,‬אין עדויות המצביעות על כך שהפגיעה בהד‬                                   ‫ממשתל ה ‪ 31% 3‬וממשתלה ‪ .21% 4‬שכיחות הבידודים מהרוכבים של אותן המש�ת‬
‫תפתחות התקינה של שתילי הגפן במשתלות באביב ‪ 2014‬נגרמה‬
‫מהתפתחות של פטריות מקבוצת הבוטריוספריה בחומר הריבוי‪.‬‬                                                                                  ‫לות הייתה ‪ 26 ,33 ,32‬ו‪ ,26%-‬בהתאמה‪.‬‬
                                                                                               ‫‪ 0‬בדיקות שבוצעו בחומר צמחי שנדגם בחוות יזרעם‪ :‬הסיור בחוות יזרעם התקיים‬
               ‫הגענו למסקנה זו בהסתמך על הממצאים הבאים‪:‬‬                                        ‫מספר חודשים לאחר המועד בו נלקח חומר הריבוי שנשלח למשתלות ולא כלל את כל‬
‫‪ -‬לא נמצא כל מתאם בין שכיחות הבידודים של פטריות מקבוד‬                                          ‫שטח הגידול‪ .‬למרות שתי הסתייגויות אלו ההנחה הייתה שאם הגורם לפגיעה במשתד‬
‫צת הבוטריוספריה מהכנות או מהרוכבים למצב ההתפתחותי של‬                                           ‫לות הוא פתוגן שהגיע מגפני האם נוכל לראות בצמחים את תסמיני המחלה האופייניים‪.‬‬
‫השתילים‪ .‬הפטריה בודדה משתילים בריאים‪ ,‬משתילים מעוכבים‬                                          ‫במהלך הסיור נסרקו ויזואלית חלקות הריבוי של גפני האם של הכנות והשורות של גפני‬
                                                                                               ‫האם של הזנים‪ .‬לא זוהו ולו גפן אחת וענף אחד שהתפתחו עליהם התסמינים האופייניים‬
                                            ‫ומייחורים פגועים‪.‬‬
‫‪ -‬פטריות מקבוצת הבוטריוספריה מאכלסות רקמות צמחיות עשבוד‬                                                                  ‫למחלות הנגרמות מפטריות הבוטריוספריה (תמונה ‪.)1‬‬
‫ניות ומעוצות של צמחים ממינים שונים‪ .‬במקרים רבים פטריות המד‬
‫שתייכות לקבוצה זו אינן פתוגניות והתפתחותן‪ ,‬בצורה אנדופיטית‪ ,‬לא‬                                                                                                  ‫תמונה ‪:1‬‬
                                                                                                                                                                ‫מראה כללי של‬
                                  ‫פוגעת בצמחים המאכסנים‪.‬‬                                                                                                        ‫גפני האם ביזרעם‬
‫‪ -‬למרות שנראה היה בבדיקה ויזואלית שהחלק הצמחי שנפגע היה‬                                                                                                         ‫המשמשים מקור‬
‫הרוכב ולא הכנה‪ ,‬לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשכיחות האיכלוס‬                                                                                                       ‫לכנות ריכטר‬

                                  ‫בפטריה בין הרוכבים לכנות‪.‬‬                                                                                                     ‫תמונה ‪:2‬‬
‫‪ -‬לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשכיחות האיכלוס גם בין כנות שוד‬                                                                                                     ‫גפן נגועה‬
‫נות ובין זנים שונים‪ .‬ניתן היה לצפות שאם הגורם לפגיעה הוא אכן פתוגני‬

                                          ‫יהיו הבדלים כאלה‪.‬‬
‫‪ -‬בסיור בחוות יזרעם לא נראו בגפני האם תסמינים הדומים לאלה‬
‫הנגרמים ממחלת הבוטריוספריה‪ .‬אם הגורם לפגיעה בשתילים במד‬
‫שתלות היה פתוגני והיה מגיע משתילי האם‪ ,‬סביר להניח שניתן היה‬

                                    ‫לראות לכך עדויות בשטח‪.‬‬
‫‪ -‬אם הגורם לפגיעה בשתילים במשתלות היה פתוגני והיה מגיע משתילי‬
‫האם סביר להניח שניתן היה לבודד מגפני האם את גורם המחלה‪ .‬הגורם‬
‫לא בודד מגפני האם בשכיחות שיכולה להסביר את הפגיעה במשתלות‪.‬‬
‫‪ -‬קיימת כמובן אפשרות שגורם פתוגני אחר‪ ,‬ולא בוטריוספריה‪ ,‬היה‬
‫מעורב בפגיעה בשתילים‪ .‬בבידודים שבוצעו בחומר שהתקבל מהמד‬
‫שתלות התפתחו כמה פטריות אחרות שלא זוהו‪ ,‬אך אף אחת מהן‬

     ‫לא בודדה בשכיחויות שיכולות להסביר את הפגיעה בשתילים‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬כפי שצוין בפתח סעיף זה‪ ,‬למיטב שיפוטנו המקצועי הפגיעה‬
‫בהתפתחות השתילים במשתלות גפן היין ‪-‬ב‪ 2014-‬לא נגרמה מפ�ט‬
‫ריות מקבוצת הבוטריוספריה‪ .‬מסקנה זו מבוססת על הבדיקות שבוד‬
‫צעו ותוארו לעיל‪ .‬חשוב להדגיש שהבדיקות שבוצעו היו חלקיות‪ .‬למד‬
‫של‪ ,‬הפטריות שבודדו לא הוגדרו בשיטות מולקולריות ולא נבחן אם‬
‫הימצאותן של פטריות מקבוצת הבוטריוספריה בחומר ריבוי גורמת‬

‫‪‘ 43 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 June 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬יוני ‪2015‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48