Page 31 - עלון הנוטע נובמבר 2015 מספר 11 חקר הפרי הקטוף - חלק א
P. 31

‫הגנת הצומח‬                                                                 ‫תמונה ‪:5‬‬
                                                                           ‫הצרע ה �‪Fo‬‬
‫הישראלי‪ ,‬בהיותו מוטה יצוא‪ ,‬עלול לסבול מאוד מהמשך התבססותו‬                  ‫‪,pius arisanus‬‬
                         ‫והרחבת אזור תפוצתו של זבוב זה בארץ‪.‬‬               ‫טפילת ביצה‪-‬‬
                                                                           ‫גולם שאף היא‬
‫‪ 0‬טיפולי קור לאחר קטיף‪ :‬בטיפול קור מקורר הפרי כמעט עד קפיאה‪,‬‬               ‫ידועה בעולם‬
‫לטמפרטורה של ‪ 1.5‬מ״צ‪ ,‬והוא מאוחסן בטמפרטורה זו למשך למעלה‬                  ‫כאויב טבעי‬
‫משבועיים‪ ,‬להשמדת הזבוב שבתוכו‪ .‬המחקר הקיים על הישרדות זבוב‬                 ‫יעיל נגד זבוב‬
‫האפרסק בטיפולי קור מועט יחסית‪ ,‬אך נראה שרגישותו לקור דומה לרה‬              ‫האפרסק‬
‫גישותו של הזפי״ת‪ .‬עדיין לא ברור אם ניתן לאמץ לטיפול בזבוב האפרסק‬
‫את הפרוטוקולים לטיפול שפותחו במגוון פירות כנגד הזפי״ת‪ .‬בעוד שיש‬            ‫תמונה ‪:6‬‬
‫מחקרים המראים שזבוב האפרסק רגיש לקור בהשוואה לזפי״ת‪ ,‬יש מחה‬                ‫פיזור צרעות‬
‫קרים המצביעים על כך שזה הראשון עמיד יחסית‪ .‬נדרש כיום מחקר‬                  ‫טפיליות בשה‬
‫השוואתי מקיף שיביא לאישור או לדחיית השימוש באותם פרוטוקולים‬                ‫טח‪ .‬הצרעות‬
‫לשני הזבובים‪ .‬אם וכאשר יימצא שזבוב האפרסק אכן עמיד יותר לקור‪,‬‬              ‫יושבות על גבי‬
‫יידרשו ניסויים בקנה מידה רחב על מנת ליצור עבורו פרוטוקולים חדשים‪.‬‬          ‫צמר גפן רטוב‬
‫בשלב ראשון יש ללמוד כיצד לאלח את הפרי באוכלוסיה משמעותית‬                   ‫המונח במקום‬
‫של זבובים שיוכלו להתפתח בו היטב‪ .‬בשלב השני בודקים את מידת‬                  ‫מוצל על עץ‬
‫היעילות של הטיפולים השונים בהשמדת האוכלוסיה שבפרי כשהמטרה‬                  ‫נושא פרי פונדה‬
                                                                           ‫קאי לזבוב‬
                 ‫היא לפתח פרוטוקול טיפול שיגרום להשמדה מלא‪.‬‬

                                        ‫ספרות‬

‫‪1.	Gazit Y., Gavriel S., Akiva R., Timar D. (2013): Toxicity‬‬
   ‫‪of baited spinosad formulations to Ceratitis capitata: from‬‬
   ‫‪the laboratory to the application, Entomologia Experimen-‬‬

   ‫‪talis et Applicata 147: 120-125. 0‬‬

‫‪‘ 31 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬נובמבר ‪2015‬‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36