Page 30 - עלון הנוטע נובמבר 2015 מספר 11 חקר הפרי הקטוף - חלק א

‫‪ -‬יכולת לעקר את הזבוב (באמצעות קרינה) מבלי לפגוע בהתנהגותו המינית‬ ‫לזבוב‪ ,‬שכאמור נמצא רעיל‪ ,‬וביעילותו של הפיתיון הן במשיכת הזבוב והן‬
‫וגם לא במידת התחרותיות שלו מול זבובי הבר;‬ ‫ביכולתו לעורר תיאבון משמעותי‪ .‬בתנאי הניסוי במעבדה הסקסס במינון הגה‬
‫בוה (‪ 1:1‬במים) לא עורר אכילה מספקת ויתכן שמינון זה מרוכז מדי לטעמו‬
‫‪ -‬יכולת לפזר זבובים בוגרים מינית‪ ,‬כלומר להחזיקם כשלושה שבועות בתנאי‬ ‫של הזבוב‪ .‬אולם לא ניתן להסיק מכך על יעילות הפיתיון בשטח‪ ,‬לא על מידת‬
‫שבי עד שיבשילו מינית ורק אז לפזר אותם בשטח‪ ,‬מהאוויר או מהקרקע;‬
‫‪ -‬רצוי מאוד שתהיה יכולת לבצע ניטור של נקבות;‬ ‫המשיכה לטיפות ולא על הכמות החומר הנאכלת (ראה ספרות)‪.‬‬
‫‪ -‬דרוש מחקר על האקולוגיה והתנהגות הזבובים המעוקרים‪.‬‬ ‫‪ 0‬פיתיון יעיל לנקבות‪ :‬כמו כל זבובי הפירות‪ ,‬גם נקבת זבוב האפרסק זקוקה‬
‫לחלבונים מפורקים כדי לייצר ביצים‪ ,‬אולם לפי שעה טרם נמצא פיתיון יעיל‬
‫הדברה ביולוגית‬ ‫למשיכת נקבות המבוסס על מזון חלבוני‪ ,‬פיתיון שיוכל לשמש הן לניטור והן‬

‫הדברה ביולוגית היא האמצעי היחיד כיום שפועל נגד הדרגות המתפתחות של‬ ‫למשיכה לחומרי הדברה או למתקני קטילה‪.‬‬
‫הזבוב בפרי ואמצעי שמחפש באופן אקטיבי את הזבוב ומגיע גם למקומות‬ ‫‪ 0‬מתקני קטילה‪ :‬עד היום‪ ,‬במטעים ובפרדסים בהם משתמשים במלכודות‬
‫בהם לא ניתן לבצע הדברה‪ ,‬כמו גינות וחצרות בתים‪ ,‬שטחי בור ושמורות טבע‪.‬‬ ‫ללכידה המונית נגד זפי”ת לא נמצאו בהן פרטים של זבוב האפרסק ולא ברור אם‬
‫לרוב מדובר בצרעות טפיליות ממשפחתה ה‪ ,Braconidae-‬בהן יש גם טפילות‬ ‫משום שהן לא יעילות כלפיו או שפשוט הזבוב לא היה בסביבה‪ .‬כיום המידע על‬
‫ביצה‪-‬גולם וגם טפילות רימה‪-‬גולם‪ .‬צרעות אלו מטילות את ביציהן בביצים או‬ ‫נוכחות זבוב האפרסק בשטח מגיע בעיקר מלכידת הזכרים במלכודות הניטור‬
‫ברימות של הזבוב (תלוי במין הצרעה)‪ ,‬ולאחר שזחל הצרעה בוקע הוא ממתין‬ ‫ובמידה פחותה בהרבה מפירות נגועים‪ .‬אחת הדרכים לבדיקת יעילות מתקנים‬
‫עד שרימת הזבוב תתגלם‪ .‬אז הוא אוכל את הגולם‪ ,‬מתגלם והצרעה הבוגה‬ ‫נגד זבוב האפרסק היא לאתר מקומות בהם גם יש לכידה של זכרים במלכודות‬
‫רת מגיחה מהחביונה‪ .‬במספר מקומות בעולם כמו מאוריציוס‪ ,‬הוואי וטהיטי‬ ‫הניטור (במרחב העירוני של גוש דן‪ ,‬כאמור) ועצים פונדקאים מתאימים לזבוב זה‬
‫הביאה הדברה ביולוגית של זבובי פירות לירידה משמעותית של אוכלוסיותיהם‪.‬‬ ‫כמו בוסתנים או גינות עם עצי פרי‪ .‬באתרים כאלה ניתן לבדוק בצורה השוואתית‬
‫בהדברה ביולוגית האויבים הטבעיים שואפים להגיע לשיווי משקל עם הפונדקאי‬ ‫את יעילות המשיכה של מלכודות שונות‪ .‬יש לציין שבשיטה זו‪ ,‬גם אם מלכודת‬
‫שלה‪ .‬ומכאן‪ ,‬שהדברה ביולוגית בהגדרתה לא יכולה לחסל לחלוטין מזיק‪ .‬על‬ ‫תימצא מושכת יחסית לאחרות‪ ,‬שאלת יעילותה במניעת נזק של זבוב האפרסק‬
‫כן‪ ,‬כשמדובר במזיקי הסגר כמו זפי״ת או זבוב האפרסק‪ ,‬ההדברה הביולוגית‬
‫עדיין תישאר פתוחה‪.‬‬
‫היא אמצעי משלים לשאר פעילויות ההדברה‪.‬‬ ‫‪ 0‬שיטת החרקים המעוקרים (‪ :)SIT‬זו שיטה ביולוגית וידידותית מאוד ל�ס‬
‫בעשור האחרון יובאו ארצה מספר מינים של צרעות טפיליות כנגד הזפי״ת ומסתה‬ ‫ביבה‪ ,‬בה מפזרים באזור נתון כמויות גדולות (מאות פרטים לדונם) של זבובים‬
‫בר שחלקם ידועים כיעילים גם כנגד זבוב האפרסק‪ .‬המובילה ביניהם היא טפילת‬ ‫מעוקרים המיוצרים בשיטות תעשייתיות במפעלים‪ .‬זבובים אלה מזדווגים עם‬
‫הביצה‪-‬גולם ‪( Fopius arisanus‬תמונות ‪ ,)6 ,5‬שטווח הפונדקאים שלה כולל‬ ‫הנקבות הפוריות‪ ,‬הן מטילות ביצים עקרות ואוכלוסיית הזבוב הולכת ודועה‬
‫שורה של זבובי פירות כולל זבוב האפרסק‪ .‬הצרעה יובאה ארצה מהוואי בשנת‬ ‫כת‪ .‬ייתכנות השיטה תלויה בזמינות של ידע מחקרי רב בכמה תחומים‪ .‬נכון‬
‫‪ 20022‬והתבססה בארץ אולם מוקדי הפיזור שלה כללו בוסתנים בפריפריה ו�פ‬ ‫להיום המקום היחיד בעולם בו בודקים את ה‪ SIT-‬עם זבוב האפרסק הוא‬
‫חות בגוש דן‪ .‬על כן‪ ,‬בעקבות התפרצות זבוב האפרסק בגוש דן הוחלט לבצע‬ ‫מאוריציוס‪ ,‬אולם שם השיטה מיושמת בקנה מידה קטן מאוד‪ ,‬עם כמיליון‬
‫מאמץ ממוקד לפזר את הצרעה גם באזור זה‪ .‬צרעת זחל‪-‬גולם נוספת הידועה‬
‫כיעילה נגד זבוב האפרסק הי א ‪ Aganaspis daci‬מהמשפחה ‪ .Eucoilidae‬ה�צ‬ ‫זבובים לשבוע בלבד‪ ,‬ולא ברורה מידת ההצלחה‪.‬‬
‫כדי שניתן יהיה ליישם את ה‪ SIT-‬על זבוב האפרסק בקנה מידה דומה ליישום‬
‫רעה יובאה בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת והיא מצויה בארץ‪.‬‬
‫בזפי״ת‪ ,‬דרושים התנאים הבאים‪:‬‬
‫הזבוב כמכשול שיווקי‬ ‫‪ -‬יכולת להעמיד גידול תעשייתי של הזבוב ‪ -‬מפעל עם כושר ייצור של כמה‬

‫נוכחותו של זבוב האפרסק עלולה להווה מכשול שיווקי לייצוא פרי מישראל למה‬ ‫עשרות או מאות מיליוני גלמים לשבוע;‬
‫דינות בהן הוא לא מצוי אך קיימים בהם תנאים נוחים להתפתחותו‪ .‬במדינות כמו‬ ‫‪ -‬יכולת לייצר זכרים בלבד‪ ,‬שכן פיזור נקבות מעוקרות יפגע בפעילות הזכרים‬
‫ארה”ב‪ ,‬קוריאה ואוסטרליה מוגדר זבוב האפרסק כמזיק הסגר‪ .‬ענף ההדרים‬
‫ויביא לעקיצות עקרות בפרי המהוות נזק בפני עצמו;‬
‫‪ -‬לבצע בקרה של איכותם לאורך הייצור;‬

‫‪‘ 30 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬נובמבר ‪2015‬‬