Page 14 - עלון הנוטע מרץ 2015
P. 14

‫ד״ר יובל כהן‬

    ‫שדרת זני המנגו‬                                                                                                                               ‫צילומים‪ :‬ד״ר יובל כהן‬
‫הישראליים החדשים‬

‫דוד סעדה‪ ,‬אלי תומר‪ ,‬אורי לביא‪ ,‬יובל כהן (@‪vhyuvalc‬‬
‫‪ / )volcani.agri.gov.il‬המחלקה למדעי עצי פרי‪ ,‬מרכז וולקני‪,‬‬

                              ‫מינהל המחקר החקלאי‬

‫מדף קצרים במיוחד המחייבים קטיף יומיומי של פרי בשל מהעץ‬          ‫רויקט השבחת המנגו בישראל נמשך כבר קרוב‬
                                          ‫וייצוא בדרך האוויר‪.‬‬   ‫ל‪ 40-‬שנה‪ .‬המאמר הנוכחי אינו מציג את כל‬
                                                                ‫תוצריו‪ ,‬אלא מתמקד בהצגת הזנים העיקריים‬
‫התנאים הייחודיים בארץ והרצון להוביל בייצוא פרי איכותי לאירופה‬   ‫שפותחו ב‪ 15-‬השנים האחרונות‪ ,‬נרשמו במועצה לזכויות מטפחים‬
‫עודדו את הקמת פרויקט ההשבחה הישראלי ליצירת זני עילית של‬
‫מנגו‪ .‬הפרויקט התמקד בבירור פירות יפים וצבעוניים בעלי טעם‬                                    ‫וכבר הפכו לזנים מסחריים בארץ‬
‫עדין המשלב מתיקות וחמיצות‪ ,‬ארומה נעימה‪ ,‬חסרי סיביות ובעלי‬
‫איכות פנימית וחיצונית מעולה‪ ,‬פוריות גבוהה וחיי מדף ארוכים שית‬                                            ‫מבוא‬
‫תאימו לתנאי האקלים בארץ‪ ,‬לדרישות שוקי הייצוא ולטעם הצרכן‬
‫המערבי‪ .‬בנוסף מפתח הפרויקט מגוון זנים המבשילים לאורך חודשי‬      ‫המנגו (‪ )Mangifera indica‬הינו אחד מעצי הפרי הטרופיים הנפוצים‬
‫הקיץ והסתיו ומאפשרים תקופת שיווק וייצוא ארוכה של פרי איכותי‬     ‫ביותר בעולם והיבול העולמי בו עומד על קרוב ל‪ 40-‬מיליוני טונות‬
‫מישראל‪ .‬תיאור מפורט של מטרות פרויקט ההשבחה הישראלי ושל‬          ‫(מקור ‪ .)FAOSTAT, 2013 :‬בארץ נטועים היום כ‪ 20-‬אלף ד’ מנגו‪ ,‬מ�ר‬
                                                                ‫ביתם מרוכזים בבקעת כנרות ובעמק בית שאן ומיעוטם בנגב המערת‬
      ‫תהליך ההשבחה ניתן למצוא בגיליון ׳עלון הנוטע׳ מ‪.)1( 2013-‬‬  ‫בי ובערבה‪ .‬פרט לזני פרויקט ההשבחה הישראלי שיפורטו להלן‪ ,‬נשען‬
‫במהלך השנים הוציא פרויקט ההשבחה קרוב לעשרה זנים איכותיים‪,‬‬       ‫הענף על מספר זנים פלורידיאנים‪‘ :‬טומי אטקינס’‪ ,‬זן מבכיר וצבעוני‬
‫אולם לא כולם הפכו למובילים בישראל‪ .‬בין אלה בולטים הזן ‘נעמי’‬    ‫אך סובל מסיביות ומבעיות איכות; ‘קיט’‪ ,‬זן אפיל בעל פרי גדול מדי‪,‬‬
‫(‪ ,)4‬שהיה נטוע בעבר על עשרות דונמים אך כיום אינו מהווה זן מ�ס‬   ‫ירוק וחסר צבעוניות; ‘קנט’ הסובל מבעיות של צבע ולעתים מאיכות‬
‫חרי בארץ למרות היותו נפוץ מאוד במטעים במצרים‪ ,‬ו’טנגו’ (‪ ,)3‬זן‬   ‫פנימית לקויה ועל ‘מאיה’‪ ,‬זן ישראלי ותיק‪ ,‬טעים מאוד אך בעל חיי‬
‫איכותי מאוד‪ ,‬בעל צורה וטעם ייחודיים אך מעט קטן ועדיין לא ניטע‬
‫מסחרית בארץ‪ .‬להלן מתוארים שישה זנים ישראליים תוצרי פרויקט‬        ‫בתמונה למעלה‪ :‬זן המנגו ׳נועה׳‪ .‬איכות החיצונית ופנימית מצוינת‪ ,‬חסר סיבים ויפהפה‬
‫ההשבחה שנרשמו ב‪ 15-‬השנים האחרונות במועצה לזכויות מטפחים‬
‫ונטועים בהיקפים משמעותיים של עשרות‪ ,‬מאות ואף קרוב לאלפי‬

‫‪‘ 14 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 March 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬מרץ ‪2015‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19