Page 49 - עלון הנוטע יוני2015
P. 49

‫מה במו”פ‬                                                                  ‫שמתחת לקליפה( (‪ .)3 ,2‬הגורם המגביל הפיזיולוגי הראשי באחסון של רוב הזנים המס�ח‬
                                                                          ‫ריים הוא צירבון הקליפה (‪ ,)Husk scald‬המתרחש בכל טמפרטורות האחסון וכנראה הינו‬
‫כרומטוגר ף ‪ .FID‬הגרגרים מחצאי הפרי הנותרים הופרדו ושימשו לה�ע‬             ‫תוצאה של תהליכי חמצון שעדיין אינם ברורים במלואם‪ ,‬על אף שנקשרו לשינויים בתכולת‬
             ‫רכה חושית (מראה וטעם) על ידי צוות טעימה מנוסה‪.‬‬               ‫פנולים‪ ,‬קרוטנואידים‪ ,‬חומצות שומן‪ ,‬שומנים ותוצרים של מסלול ה‪Phenylpropanoid-‬‬
                                                                          ‫(מסלול מרכזי בסינתיזת מטבוליטים משניים)‪ ,‬ויתכן שקשורים למצבי עקה או הזדקנות‬
‫ב‪ 2013-‬אוחסנו מיכלי פרי מטופלים ומיכלי ביקורת לא מטופלים ב‪14-‬‬             ‫הפרי( (‪ .)4‬למרות שטרם נמצא נוגד חמצון יעיל למניעת נזק זה‪ ,‬האחסון בריכוזי חמצן נמ�ו‬
‫חדרי ‪ CA‬לפרקי זמן שונים‪ ,‬בין תשעה ל‪ 20-‬שבועות‪ .‬לאחר האחסון‬                ‫כים באוויר מבוקר או באריזה של אווירה מתואמת צימצם את שעוריו וחומרתו ואיפשר את‬
‫נבדקו חיצונית ופנימית מדגמים של תשעה עד עשרה פירות משניים‪-‬‬                ‫הארכת האחסון אף לארבעה וחמישה חודשים‪ .‬בקליפורניה ניתנת חשיבות רבה לאחסון‬
                                                                          ‫בריכוזי ‪ CO2‬גבוהים של ‪ ,15%‬אך בישראל נמצא כי רמה זו גרמה לנזק חיצוני חמור‪ ,‬בעוד‬
  ‫שלושה מיכלים מכל טיפול‪ .‬הערכה חושית נערכה כפי שתואר לעיל‪.‬‬               ‫שאחסון בריכוזי חמצן נמוכים של ‪ 2%‬היה יעיל במניעת הצירבון בקליפת הפרי‪ .‬החיסרון‬
                                                                          ‫של אחסון באוויר מבוקר (‪ )CA‬הוא הצטברות של אצטאלדהיד‪ ,‬אתיל אצטט ואתנול בשל‬
                                   ‫תוצאות ודיון‬                           ‫נשימה אנאירובית‪ ,‬שפוגמים בטעמו של הפרי‪ .‬חיסרון של ריכוז ‪ CO2‬גבוה הוא הירידה‬

‫‪ 0‬נשימה‪ :‬קצב הנשימה של רימונים שעברו טיפול ‪ 1-MCP‬הופחת‬                                                      ‫בתכולת האנתוציאנין‪ ,‬הפוגמת בצבע הגרגר (‪.)5‬‬
‫באופן משמעותי במשך שלושה חודשי אחסון ב‪( RA-‬איור ‪ ,)1‬בעוד‬                  ‫כיוון שהרימון הוא פרי לא קלימקטרי ותגובתו לאתילן חיצוני הינה חולפת‪ ,‬לא היה צפוי שיד‬
‫שברימונים שאוחסנו ב‪ CA-‬הירידה בנשימה עקב טיפול ה‪ 1-MCP-‬לא‬                 ‫גיב ל‪( 1-MCP-‬סמרטפרש‪ ,‬משווק באמצעות חב׳ ׳רימי׳)‪ ,‬ואכן כך דווח (‪ ,)3‬אולם טיפול זה‬
‫הייתה מובהקת ושיעורי הנשימה של הפירות המטופלים והלא מטוד‬                  ‫היטיב עם איכותם של כמה פירות לא קלימקטריים ואף דווח שנמצאה הפחתה משמעותית‬
‫פלים היו ברמה דומה לאלה של הפירות שטופלו ב‪ 1-MCP-‬ואוחסנו‬                  ‫בהשחמה בקליפת רימונים מז ן ‘‪ ’Dahongpao‬שיתכן וקשורה לירידה בפעילות האנזים פול�י‬
‫‪-‬ב‪( RA-‬איור ‪ .)2‬טיפול אתילן הגביר את קצב הנשימה של שניהם ב�א‬              ‫פנול אוקסידאז (‪ .)6( )Poly phenol Oxidase – PPO‬תגובות אלו מצביעות על כך שרמות‬
                                                                          ‫נמוכות של אתילן המיוצרות בפירות לא קלימקטריים כנראה מעורבות בתהליכי הזדקנות‬
  ‫חסון ‪ ,CA‬ולא נמצאה השפעה מעכבת משמעותית של ה‪.1-MCP-‬‬                     ‫של הפרי אם לא בהבשלתו בפועל‪ ,‬ולכן ניתן לצפות להשפעות מיטיבות מסוימות בתגובה‬
                                                                          ‫לטיפול ‪ .1-MCP‬ברימונים יתרונות אלה יכולים להתבטא בעיכוב צירבון הקליפה ובשמירה‬
 ‫איור ‪ :1‬השפעה של טיפול ‪ 1-MCP‬על נשימת רימוני ‘וונדרפול’ ב‪ 20-‬מ״צ‬         ‫מיטבית על מראה הגרגר וטעמו‪ .‬שאלת המחקר הייתה מהו היתרון המסחרי שניתן להשיג‬
                                  ‫לאחר אחסון באוויר רגיל ב‪ 7-‬מ״צ‬           ‫באמצעות טיפול ‪ 1-MCP‬ברימונים מזן ‘וונדרפול’ באחסון באוויר רגיל (‪ )RA‬או מבוקר (‪.)CA‬‬

       ‫* כוכבית מציינת הבדל מובהק בין טיפולים באותו מועד בדיקה (‪.)p<0.05‬‬                                              ‫חומרים ושיטות‬

‫כאשר הנשימה נבדקה מדי יום בפרי ששהה ב‪ 20-‬מ״צ לאחר אחסון‬                   ‫כ‪ 400-‬ק”ג רימונים מזן ‘וונדרפול’ נקטפו בשנים ‪ 2012‬ו‪ 2013-‬ממטעים שונים בישראל‬
‫ב‪ ,CA-‬נשימת הרימונים שטופלו ב‪ 1-MCP-‬הייתה נמוכה יחסית לזו‬                 ‫למיכלים מסחריים והועברו לבית הקירור ‘גליל קירור’ בקרית שמונה‪ .‬מיכלי הפרי נטד‬
‫של רימוני הביקורת לאח ר ‪ 18‬שבועות אחסון‪ ,‬אך לא לאחר ‪ 21‬שב�ו‬               ‫בלו בתכשיר סקולר (‪ ,)Fludioxonil‬קוטל פטריות (משווק על ידי ׳כ‪.‬צ‪.‬ט׳) בריכוז ‪0.1%‬‬
‫עות (איו ר ‪ .)3‬תוצאות אלו מראות כי טיפול ‪ 1-MCP‬יעיל בעיכוב הנש�י‬          ‫ולאחר שהתייבשו קלות נערמו בחדרי אחסון ב‪ 600-300-‬מיכלים שטופלו ב‪1-MCP-‬‬
‫מה באחסון ב‪ ,RA-‬בעוד שב‪ CA-‬תנאי האחסון של חמצן נמוך ופחמן‬                 ‫בריכוז של ‪ 0.9‬ח”מ למשך ‪ 24‬שעות ב‪ 20-‬מ״צ‪ .‬לאחר מכן אוורר החדר והטמפרטורה‬
‫דו‪-‬חמצני גבוה יעילים באופן דומה בעיכוב הנשימה‪ ,‬ולטיפול ‪1-MCP‬‬              ‫בו הורדה ל‪ 7-‬מ״צ‪ .‬כאשר טמפרטורת הפרי הגיעה לטמפרטורת החדר כוסו המיכלים‬
‫תרומה מועטה בעיכובה‪ .‬עם זאת‪ ,‬באחסון ‪ CA‬מסחרי הפחתה זו‬
‫של נשימה תורגמה להשפעה חיובית על הפחתת הצורך בספיחת‬                                 ‫בשקיות פוליאתילן מחוררות‪ ,‬כדי להפחית את איבוד מים במהלך האחסון‪.‬‬
                                                                          ‫ב‪ 2012-‬כלל הניסוי פרי מארבעה מטעים (חזרות) שאוחסנו מסחרית באוויר רגיל או באוויר‬
                                                                          ‫מבוקר( (‪ )O2 5%, CO2 2%‬למשך שניים‪ ,‬שלושה וארבעה חודשים‪ .‬האיכות החיצונית נב�ד‬
                                                                          ‫קה בהוצאה מאחסון ופירות בריאים הועברו לחיי מדף ב‪ 20-‬מ״צ ובכ‪ 65%-‬לחות יחסית‬
                                                                          ‫למשך שבעה ימים נוספים ולאחר מכן נבדקה בשנית איכותם החיצונית‪ .‬בהמשך נחצו‬
                                                                          ‫הפירות להערכת צבע הגרגר‪ ,‬במדד הערכה ש ל ‪ = 1‬לבן ועד ‪ = 5‬אדום כהה מאוד‪ ,‬וה�ש‬

                                                                                                            ‫חמה של המחיצות הלבנות‪ ,‬במדד הערכה של‬
                                                                                                            ‫‪ = 1‬השחמה קלה עד ‪ = 2 ,25%‬השחמה בינונית‬
                                                                                                            ‫‪ 25-50%‬ו‪ = 4-‬השחמה קשה ‪ .50-100%‬מיץ‬
                                                                                                            ‫נסחט מחצאי הפרי לבחינת שעור כלל מוצקים‬
                                                                                                            ‫מומסים (‪ %‬כמ״מ)‪ ,‬תכולת החומצה המטוד‬
                                                                                                            ‫טרת (לפי חומצה ציטרית) ורמת ‪ .pH‬תכולת‬
                                                                                                            ‫האתנול והאצטאלדהיד במיץ נבדקה באמצד‬
                                                                                                            ‫עות איטום ‪ 5‬מ”ל של מיץ במבחנה בנפח ‪50‬‬
                                                                                                            ‫מ”ל‪ ,‬ולאחר הדגרה במשך ‪ 1‬שעה ב‪ 40-‬מ״צ‬
                                                                                                            ‫נדגמו ‪ 2.5‬מ”ל אוויר מחלל הראש‪ ,‬שהוזרקו לגז‬

‫‪‘ 49 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 June 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬יוני ‪2015‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54