Page 20 - עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב

‫להשתמש בתכשירים מונעי חמצון לאחר הקטיף (מתאים אף לאחסון פרי אורגני)‪.‬‬ ‫נהלה מערכת הבקרה בעזרת מדידה כימית של ריכוזי החמצן והפד”ח‪ .‬תיי‬
‫יתרונות נוספים הם שמירת מוצקות הפרי ופציחותו והפחתה של שינויים הקשורים‬ ‫קוני נוסחת האווירה בוצעו באופן ידני והסתמכו רבות על ניסיונו המצטבר של‬
‫בהזדקנותו‪ ,‬כגון אובדן חמיצות או השחמת הליבה‪ .‬יתרונות אלה נשמרים גם במהלך‬ ‫האיש הטכני בבית הקירור‪ .‬בחלוף השנים התקדמה הטכנולוגיה ומערכות‬
‫שיווק הפרי( (‪ .)7 ,6‬כתוצאה מכך הולכת הטכנולוגיה ומתפשטת באירופה‪ ,‬בה מ�ד‬ ‫הבקרה החלו להתבסס על מדידה אלקטרונית ותיקוני האווירה בוצעו אף‬
‫ווחים על מאות חדרי אחסון המשתמשים בשיטה זו‪ .‬בישראל מיושמת השיטה הלכה‬ ‫הם באמצעות בקרים אוטומטיים וממוחשבים‪ .‬שינויים אלה הובילו כבר לפני‬
‫למעשה בחמישה חדרי קירור של תפוח ב׳פירות גולן׳ השייך לתאגיד ׳בראשית׳‪ ,‬ובשני‬ ‫מספר עשורים לפיתוח שיטת אחסון באוויר מבוקר בה הופחת ריכוז החמצן‬
‫ל‪ .0.7%-‬שיטה אחסון זו זכתה לכינוי ‪ .)Ultra Low Oxygen( ULO‬תנאים אלה‬
‫חדרים של אחסון אגס ב׳רפ‪-‬קור׳‪.‬‬ ‫תרמו להארכה נוספת בכושר אחסון הפרי והפחיתו את הסכנה להתפתחות‬
‫במקביל לפיתוח הטכנולוגיה המבוססת על תגובת הפרי להארה פותחה‬ ‫נזקי החמצון( (‪ .)4‬אולם בפועל שיטה זו לא נכנסה לשימוש גורף במסחר‪ ,‬בע�י‬
‫בהולנד טכנולוגיה המבוססת על מדידת שינויים ביוכימיים תחת עקה של חוי‬ ‫קר מחשש להתפתחות טעמי לוואי בפרי בעקבות מדידה שגויה של ריכוז‬
‫סר חמצן‪ .‬טכנולוגיה זו מודדת את צריכת החמצן של הפרי המאוחסן בחדר‬
‫ביחס לכמות הפד”ח הנפלטת בתהליכי הנשימה‪ ,‬יחס המכונ ה ‪Respira�( RQ‬‬ ‫החמצן‪ .‬התרומה הצפויה אם כן‪ ,‬לא הצדיקה את הסיכון‪.‬‬
‫‪ .)tory Quotient‬בעוד שצריכת החמצן של התוצרת יורדת עם ירידת ריכוזו‬
‫באווירה קצב פליטת הפד”ח הינו קבוע‪ ,‬עד תחילתה של נשימה אנאירובית‪.‬‬ ‫אחסון באוויר מבוקר דינמי‬
‫ברגע שמתחילה נשימה אנאירובית‪ ,‬בה הניצולת האנרגטית נמוכה יחסית‪ ,‬חל‬
‫שינוי חד בקצב פליטת הפד”ח‪ .‬בדומה לטכנולוגיית ‪ ,DCA‬באמצעות מדידת‬ ‫למרות חוסר ההצלחה לכאורה ביישום מסחרי של אחסון בחמצן נמוך מאוד‪,‬‬
‫ה‪ RQ-‬מגיב מפעיל הקירור לשינוי ביחס ריכוזי שני הגזים (חמצן ופד”ח) ומעלה‬ ‫לא נזנח הרעיון‪ .‬מדענים בכל העולם חיפשו דרכים לניצול יתרונות ההורדה של‬
‫את ריכוז החמצן בחדר הקירור‪ .‬שיטה זו מכונה ‪Advanced Control( ACR‬‬ ‫ריכוז החמצן תוך הימנעות מנזקים אפשריים‪ .‬בשנים האחרונות פותחו שתי גיי‬
‫‪ ,)of Respirationn‬מפותחת ומשווקת על ידי חברה הולנדית בשם �‪Van Am‬‬ ‫שות שונות המאפשרות‪ ,‬בעיקר בתפוח ובאגס שנחקרים רבות‪ ,‬יישום אחסון‬
‫באוויר מבוקר בחמצן נמוך מאוד‪ ,‬נמוך אפילו מריכוזו בשיטת ‪-‬ה‪ .ULO-‬בע�ק‬
‫‪ ,erongen‬אך טרם נוסתה בישראל‪.‬‬ ‫בות שינוי גישה בתחום הבקרה בעולם החקלאות פותחו מכשירי מדידה שונים‬
‫הבוחנים שינויים פיזיולוגיים המתרחשים ברקמה הצמחית‪ .‬אחת הטכנולוגיות‬
‫אחסון באווירה מתואמת‬ ‫שפותחו מאפשרת לנטר התפתחות תנאי עקה של חוסר חמצן בפירות הודות‬
‫לתגובה פלורוצנטית (פלורוסנציה ‪ -‬החזר אור באורך גל בעל אנרגיה נמוכה‬
‫טכנולוגיה זו של אחסון הפרי באוויר מבוקר מתאימה באופן עקרוני למגוון רחב‬ ‫יותר) של כלורופיל בקליפת הפרי (‪ .)5‬על בסיס טכנולוגיה זו פותחה שיטה‬
‫של מוצרי טריים‪ ,‬אולם לעתים יישום הטכנולוגיה אינו אפשרי‪ ,‬אם בגלל כמויות פרי‬ ‫מתקדמת לאחסון פירות באוויר מבוקר המכונה אוויר מבוקר דינמי( (�‪Dy‬‬
‫קטנות שאינן מאפשרות מילוי חדר קירור לפרק האחסון הדרוש‪ ,‬אם בגלל חוסר‬ ‫‪ ,)namic Controlled Atmosphere – DCA‬בה ריכוז החמצן הינו ‪0.3-0.5%‬‬
‫גמישות שיווקית שאינו מאפשר להוציא מאחסון רק חלק מהפרי בעוד ששאר הפי‬ ‫בלבד (‪ .)7 ,6‬בשיטה זו‪ ,‬המשווקת באמצעות חב׳ ‪( Isolcell Italia‬י‪ .‬סמדר‪,‬‬
‫רי יישמר באווירה הדרושה‪ ,‬ואם בגין חוסר התאמה של בית הקירור לטכנולוגיה זו‪,‬‬ ‫נציגה בישראל)‪ ,‬מופחת ריכוז החמצן בחדר הקירור עד שמתקבל אות שהפרי‬
‫הגיע לעקה של חוסר חמצן‪ .‬עם קבלת האות מעלה מפעיל הקירור את ריכוז‬
‫הדורשת כאמור השקעת משאבים גדולה באטימת החדרים ובציוד הבקרה‪.‬‬ ‫החמצן ‪-‬ב‪ 0.2%-‬בלבד למשך שארית תקופת האחסון‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי בכל תק�ו‬
‫קיימת על כן אפשרות נוספת‪ ,‬המהווה שביל ביניים בין אחסון באווירה אטמוסי‬ ‫פת האחסון מתנהל מעקב אחר תגובתו הפלורוצנטית של הפרי‪ .‬אם מובחנת‬
‫פרית לאחסון באוויר מבוקר‪ .‬שיטה זו‪ ,‬המכונה אווירה מתואמת‪ ,‬כוללת למעשה‬ ‫עקה חוזרת מגיב מפעיל הקירור בהתאם‪ .‬היתרון העיקרי בשיטה זאת הוא במי‬
‫שינוי הרכב האווירה בסביבת התוצרת באמצעות אריזתה באריזות בעלות חדירות‬ ‫ניעת התפתחות של מחלת הצירבון השטחי‪ ,‬המאפשרת הימנעות מהצורך‬
‫מוגבלת לגזי הנשימה‪ .‬בעקבות כך התוצרת הנושמת גורמת לירידה בריכוז החמצן‪,‬‬
‫בעוד שריכוז הפד”ח עולה‪ .‬היות שהאריזה בה מצויה התוצרת הינה בעלת חדירות‬
‫מוגבלת לגזי הנשימה נוצר שיווי משקל בריכוזים של אלה בין פנים האריזה לאווירה‬
‫החיצונית לה‪ .‬שיווי משקל זה עדין מאוד‪ ,‬היות שקצב נשימת התוצרת משתנה עם‬
‫שינויי הטמפרטורה‪ ,‬עם התקדמות הבשלת התוצרת ואף אם מתפתחים רקבונות‬
‫(‪ .)8‬הפרת שיווי המשקל עלולה לגרום לתוצרת להימצא בתנאי אווירה לא מיטביים‬
‫ובעקבות כך לא תהיה בהם תרומה לשיפור האיכות (אם ריכוז החמצן יהיה גבוה‬
‫מדי וריכוז הפד”ח נמוך מדי)‪ ,‬או אף גרוע מכך‪ ,‬יגרמו לקלקולה (אם ריכוז החמצן‬
‫יהיה נמוך מדי או ריכוז הפד”ח גבוה מדי)‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בניסוי שנערך באחסון פירות‬
‫ליצ’י טריים בשקיות אווירה מתואמת נמצא‪ ,‬כי בהרכב אווירה בו ריכוז החמצן היה‬
‫גבוה מ‪ 3%-‬הפרי לא היה רגיש לפד”ח עד ריכוז של ‪ ,15%‬בעוד שירידה בריכוז‬

‫החמצן הובילה לרגישות מוגברת לריכוזי פד”ח גבוהים מ‪.)9( 5%-‬‬
‫לפיכך‪ ,‬תכנון אריזה עם אווירה מתואמת דורש פיתוח מודלים מורכבים‪ ,‬הכוללים‬
‫בראש ובראשונה את קצב נשימת התוצרת בתנאי הטמפרטורה המיטביים‪ ,‬קצב‬
‫חדירות האריזה התלוי בסוג החומרים מהם היא מורכבת וכן ועובי היריעה‪ .‬ככלל‪,‬‬
‫ככל שהאריזה עבה יותר כך חדירותה לגזי הנשימה נמוכה יותר‪ .‬כמו כן ניתן לחורר‬
‫את האריזה בחורים זעירים באמצעות סיכות או באמצעות קרן לייזר‪ ,‬דבר שמגביר‬

‫‪‘ 20 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬דצמבר ‪2015‬‬