Page 19 - עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב
P. 19

‫הטיפול בפרי הקטוף‬                                                  ‫מלחים מסיסים‪ ,‬יכולה טמפרטורת הקפיאה להיות נמוכה יותר‪ ,‬כתלות‬
                                                                   ‫בריכוזם)‪ .‬מגבלה שנייה הינה התפתחות נזקי צינה בטמפרטורות הגבוהות‬
‫‪ 300‬בפעילות המטבולית הן של התוצרת והן של המיקרואורגניזמים‬          ‫מטמפרטורת הקפיאה‪ .‬נזקי צינה בפירות טרופיים כדוגמת בננה יכולים‬
‫הפוגעים בה‪ .‬כתוצאה מכך מושג גם חיסכון בהוצאות הקירור‪ ,‬היות‬         ‫לחול באחסון בטמפרטורה נמוכה ‪-‬מ‪ 12-‬מ״צ‪ ,‬בעוד שבפירות סובטר�ו‬
‫שהפעילות המטבולית של הרקמה הצמחית גם מייצרת חום‪ ,‬אותו יש‬           ‫פיים כדוגמת אבוקדו הם יחולו בטמפרטורה נמוכה מ‪ 5-‬מ״צ‪ .‬בפירות‬
‫לקרר‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הורדת ריכוז החמצן מפחיתה נזקי חמצון הגורמים‬       ‫נשירים מסוימים כדוגמת אפרסק נזקי הצינה באחסון מופיעים מהר יותר‬
‫למחלות פיזיולוגיות בפרי‪ ,‬כגון צירבון שטחי בתפוח ואגס‪ .‬העלאת ריכוז‬  ‫בטמפרטורה שבין ‪ 2‬ל‪ 5-‬מ״צ‪ ,‬בהשוואה ל‪ 0-‬מ״צ‪ ,‬טמפרטורת האחסון‬
‫הפד”ח מפחיתה את השפעת האתילן‪ ,‬הורמון הגורם לזירוז ההבשלה‪.‬‬
‫שילוב שינוי אווירת האחסון עם הורדת טמפרטורת הפרי מאפשר‬                                                                  ‫המיטבית‪.‬‬
‫את הארכת האחסון הפוטנציאלי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬באמצעות אחסון באוויר‬           ‫יש אם כן להתאים את טמפרטורת האחסון לכל סוג תוצרת‪ ,‬כאשר לעי‬
‫מבוקר ניתן לאחסן תפוחי ׳גרני‪-‬סמיט׳ לתקופה של שנה ואף יותר‪,‬‬         ‫תים התנאים במטע בעת התפתחות הפרי יכולים להשפיע על סבילותו‬
‫בהשוואה לאחסון בקירור באווירה אטמוספרית‪ ,‬בה מוגבל האחסון‬           ‫לטמפרטורות האחסון‪ .‬ידוע למשל כי תפוח מזן ’‪‘Cox’s Orange Pippin‬‬
‫לתקופה קצרה מחמישה חודשים‪ .‬פירות רימון באוויר מבוקר ניתן‬           ‫באוסטרליה מאוחסן בטמפרטורה ש ל ‪ 1.5‬מ״צ‪ ,‬בעוד שאותו זן הגדל בא�נ‬
‫לאחסן לתקופה של ארבעה‪-‬חמישה חודשים‪ ,‬בהשוואה לחודשיים‪-‬‬              ‫גליה רגיש לנזקי צינה בפחות מ‪ 4-‬מ״צ‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬מלפפון הגדל בחממה‬
                                                                   ‫רגיש לנזקי צינה בטמפרטורה נמוכה מ‪ 10-‬מ״צ בעוד שאותו זן בשדה פתוח‬
                  ‫שלושה בלבד בקירור באווירה אטמוספרית (‪.)3‬‬         ‫יהיה עמיד גם בטמפרטורות נמוכות יותר‪ .‬מצב הבשלת התוצרת בעת הקי‬
‫אולם‪ ,‬מעבר ליתרונות הפוטנציאליים הגלומים בשיטת האחסון באוויר‬       ‫טיף יכול להשפיע על רגישותה לקור‪ .‬פירות קיווי למשל‪ ,‬הנקטפים ברמת‬
‫מבוקר קיימות גם סכנות ביישומה‪ .‬הורדת ריכוז החמצן בחדר הקיי‬         ‫מוצקים מסיסים (כמ״מ) בסביבות ‪ ,6.5%‬עלולים לקפוא בטמפרטורה‬
‫רור מתחת לסף מסוים (כל סוג מוצר והסף שלו) עלולה לגרום להתי‬         ‫נמוכה ‪-‬מ‪ 0-‬מ״צ‪ ,‬בעוד שלאחר כשלושה שבועות באחסון עולה ריכוז המ�ו‬
‫פתחות של טעמי לוואי‪ ,‬זאת כתוצאה ממעבר תאי התוצרת לנשימה‬            ‫מסים בפרי פי ‪ 1.5‬ויותר וניתן להוריד את טמפרטורת האחסון אף למינוס‬
‫אנאירובית‪ ,‬בה נוצרים נדיפים בלתי רצויים כדוגמת אתנול (אלכוהול)‪,‬‬
‫אצטאלדהיד ועוד‪ .‬כמו כן עלולים להופיע נזקים חיצוניים ופנימיים‬                                                              ‫‪ 0.5‬מ״צ‪.‬‬
‫ברקמות המוצר השונות‪ ,‬דבר הפוגם באיכותו ואף עלול לפסול אותו‬
‫לשיווק‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬ריכוז גבוה מדי של פד”ח (כל מוצר והסבילות‬                                      ‫אחסון באוויר מבוקר‬

                 ‫שלו) עלול לגרום לנזקים חיצוניים ופנימיים במוצר‪.‬‬   ‫שיטת האחסון באוויר מבוקר החלה עוד במחקרים שנערכו בשנות העי‬
‫יש לציין כי טכנולוגיה זו של אחסון באוויר מבוקר דורשת לפחות חמיי‬    ‫שרים של המאה הקודמת‪ ,‬עם פרסום עבודותיהם של ‪Kidd & West‬‬
‫שה אמצעים טכנולוגיים‪ :‬חדר קירור אטום לחילופי גזים עם הסביבה‪,‬‬       ‫על השפעת הרכבי הגזים בקירור על נשימת פירות (‪ .)2‬בישראל החל‬
‫מערכת מדידה לניטור הרכב גזי הנשימה בחדר האחסון‪ ,‬מערכת‬              ‫פיתוח השיטה בשנות החמישים על ידי ויקטור מן ז”ל‪ ,‬מקיבוץ נאות מרי‬
‫להורדת רמת החמצן בסביבת הפרי‪ ,‬אפשרות להוסיף אוויר אם‬               ‫דכי שבגליל העליון‪ ,‬ומאוחר יותר במעבדה לאחסון פירות בקריית שמונה‬
‫וכאשר רמת החמצן יורדת בעקבות נשימת הפרי ומערכת לסילוק‬              ‫שהוקמה על ידי ארגון מגדלי הפירות בישראל ונוהלה על ידי אריה זיו ז”ל‪.‬‬
‫עודפי פד”ח מצטברים‪ .‬כשמה‪ ,‬המערכת מתנהלת בצורה מבוקרת‪,‬‬              ‫שיטת אחסון זו באוויר מבוקר כוללת שינוי הרכב גזי הנשימה בחדרי האחי‬
‫בה בעקבות זיהוי של פער בין הרכב האווירה בחדר האחסון להרכב‬          ‫סון‪ ,‬בנוסף להורדת הטמפרטורה בהם‪ .‬בתפוחים למשל נהוג להוריד את‬
‫הנדרש מתבצע תיקון שעשוי לכלול כאמור הורדה של רמת החמצן‪,‬‬            ‫ריכוז החמצן מ‪ ,21%-‬ריכוזו באטמוספירה‪ ,‬ל‪ 1.5%-‬בלבד‪ ,‬בעוד שריכוז‬
                                                                   ‫הפחמן הדו‪-‬חמצני (פד”ח) באווירת חדר האחסון נשמר ע ל ‪ ,2-4%‬ב�ה‬
                            ‫העלאה שלה או סילוק עודפי פד”ח‪.‬‬         ‫תאם לזן ‪ -‬גבוה פ י ‪ ,100-50‬בהתאמה‪ ,‬מריכוזו באטמוספירה (‪ .)3‬הו�ר‬
                                                                   ‫דת ריכוז החמצן‪ ,‬כמו גם העלאת ריכוז הפד”ח‪ ,‬גורמים לירידה של עד פי‬
                ‫אוויר מבוקר בחמצן נמוך במיוחד‬

‫בעשרות השנים הראשונות ליישום שיטת האחסון באוויר מבוקר התי‬

‫‪‘ 19 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬דצמבר ‪2015‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24