Page 19 - עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב
P. 19
הטיפול בפרי הקטוף מלחים מסיסים ,יכולה טמפרטורת הקפיאה להיות נמוכה יותר ,כתלות
בריכוזם) .מגבלה שנייה הינה התפתחות נזקי צינה בטמפרטורות הגבוהות
300בפעילות המטבולית הן של התוצרת והן של המיקרואורגניזמים מטמפרטורת הקפיאה .נזקי צינה בפירות טרופיים כדוגמת בננה יכולים
הפוגעים בה .כתוצאה מכך מושג גם חיסכון בהוצאות הקירור ,היות לחול באחסון בטמפרטורה נמוכה -מ 12-מ״צ ,בעוד שבפירות סובטר�ו
שהפעילות המטבולית של הרקמה הצמחית גם מייצרת חום ,אותו יש פיים כדוגמת אבוקדו הם יחולו בטמפרטורה נמוכה מ 5-מ״צ .בפירות
לקרר .בנוסף לכך ,הורדת ריכוז החמצן מפחיתה נזקי חמצון הגורמים נשירים מסוימים כדוגמת אפרסק נזקי הצינה באחסון מופיעים מהר יותר
למחלות פיזיולוגיות בפרי ,כגון צירבון שטחי בתפוח ואגס .העלאת ריכוז בטמפרטורה שבין 2ל 5-מ״צ ,בהשוואה ל 0-מ״צ ,טמפרטורת האחסון
הפד”ח מפחיתה את השפעת האתילן ,הורמון הגורם לזירוז ההבשלה.
שילוב שינוי אווירת האחסון עם הורדת טמפרטורת הפרי מאפשר המיטבית.
את הארכת האחסון הפוטנציאלי .לדוגמה ,באמצעות אחסון באוויר יש אם כן להתאים את טמפרטורת האחסון לכל סוג תוצרת ,כאשר לעי
מבוקר ניתן לאחסן תפוחי ׳גרני-סמיט׳ לתקופה של שנה ואף יותר, תים התנאים במטע בעת התפתחות הפרי יכולים להשפיע על סבילותו
בהשוואה לאחסון בקירור באווירה אטמוספרית ,בה מוגבל האחסון לטמפרטורות האחסון .ידוע למשל כי תפוח מזן ’‘Cox’s Orange Pippin
לתקופה קצרה מחמישה חודשים .פירות רימון באוויר מבוקר ניתן באוסטרליה מאוחסן בטמפרטורה ש ל 1.5מ״צ ,בעוד שאותו זן הגדל בא�נ
לאחסן לתקופה של ארבעה-חמישה חודשים ,בהשוואה לחודשיים- גליה רגיש לנזקי צינה בפחות מ 4-מ״צ .בדומה לכך ,מלפפון הגדל בחממה
רגיש לנזקי צינה בטמפרטורה נמוכה מ 10-מ״צ בעוד שאותו זן בשדה פתוח
שלושה בלבד בקירור באווירה אטמוספרית (.)3 יהיה עמיד גם בטמפרטורות נמוכות יותר .מצב הבשלת התוצרת בעת הקי
אולם ,מעבר ליתרונות הפוטנציאליים הגלומים בשיטת האחסון באוויר טיף יכול להשפיע על רגישותה לקור .פירות קיווי למשל ,הנקטפים ברמת
מבוקר קיימות גם סכנות ביישומה .הורדת ריכוז החמצן בחדר הקיי מוצקים מסיסים (כמ״מ) בסביבות ,6.5%עלולים לקפוא בטמפרטורה
רור מתחת לסף מסוים (כל סוג מוצר והסף שלו) עלולה לגרום להתי נמוכה -מ 0-מ״צ ,בעוד שלאחר כשלושה שבועות באחסון עולה ריכוז המ�ו
פתחות של טעמי לוואי ,זאת כתוצאה ממעבר תאי התוצרת לנשימה מסים בפרי פי 1.5ויותר וניתן להוריד את טמפרטורת האחסון אף למינוס
אנאירובית ,בה נוצרים נדיפים בלתי רצויים כדוגמת אתנול (אלכוהול),
אצטאלדהיד ועוד .כמו כן עלולים להופיע נזקים חיצוניים ופנימיים 0.5מ״צ.
ברקמות המוצר השונות ,דבר הפוגם באיכותו ואף עלול לפסול אותו
לשיווק .בדומה לכך ,ריכוז גבוה מדי של פד”ח (כל מוצר והסבילות אחסון באוויר מבוקר
שלו) עלול לגרום לנזקים חיצוניים ופנימיים במוצר. שיטת האחסון באוויר מבוקר החלה עוד במחקרים שנערכו בשנות העי
יש לציין כי טכנולוגיה זו של אחסון באוויר מבוקר דורשת לפחות חמיי שרים של המאה הקודמת ,עם פרסום עבודותיהם של Kidd & West
שה אמצעים טכנולוגיים :חדר קירור אטום לחילופי גזים עם הסביבה, על השפעת הרכבי הגזים בקירור על נשימת פירות ( .)2בישראל החל
מערכת מדידה לניטור הרכב גזי הנשימה בחדר האחסון ,מערכת פיתוח השיטה בשנות החמישים על ידי ויקטור מן ז”ל ,מקיבוץ נאות מרי
להורדת רמת החמצן בסביבת הפרי ,אפשרות להוסיף אוויר אם דכי שבגליל העליון ,ומאוחר יותר במעבדה לאחסון פירות בקריית שמונה
וכאשר רמת החמצן יורדת בעקבות נשימת הפרי ומערכת לסילוק שהוקמה על ידי ארגון מגדלי הפירות בישראל ונוהלה על ידי אריה זיו ז”ל.
עודפי פד”ח מצטברים .כשמה ,המערכת מתנהלת בצורה מבוקרת, שיטת אחסון זו באוויר מבוקר כוללת שינוי הרכב גזי הנשימה בחדרי האחי
בה בעקבות זיהוי של פער בין הרכב האווירה בחדר האחסון להרכב סון ,בנוסף להורדת הטמפרטורה בהם .בתפוחים למשל נהוג להוריד את
הנדרש מתבצע תיקון שעשוי לכלול כאמור הורדה של רמת החמצן, ריכוז החמצן מ ,21%-ריכוזו באטמוספירה ,ל 1.5%-בלבד ,בעוד שריכוז
הפחמן הדו-חמצני (פד”ח) באווירת חדר האחסון נשמר ע ל ,2-4%ב�ה
העלאה שלה או סילוק עודפי פד”ח. תאם לזן -גבוה פ י ,100-50בהתאמה ,מריכוזו באטמוספירה ( .)3הו�ר
דת ריכוז החמצן ,כמו גם העלאת ריכוז הפד”ח ,גורמים לירידה של עד פי
אוויר מבוקר בחמצן נמוך במיוחד
בעשרות השנים הראשונות ליישום שיטת האחסון באוויר מבוקר התי
‘ 19 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2015עלון הנוטע’ שנה ס”ט ,דצמבר 2015