Page 23 - עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב

‫הטיפול בפרי הקטוף‬ ‫גבוהות מאד של המטבוליטים האנאירוביים אצטאלדהיד ואתנול‪ .‬האצטאלי‬
‫דהיד הוא הגורם לפולימריזציה של הטאנינים ולהפגת העפיצות באפרסמון‪ .‬בזן‬
‫‪ 0‬עיכוב התרככות והבשלה‪ :‬הטיפול באווירה דלת חמצן או במטב�ו‬ ‫העפיץ ׳טריומף׳ השווינו טיפול ב‪ 80%-‬פד”ח עם טיפול מקדים באווירה דלת‬
‫ליט האנראירובי אצטאלדהיד למש ך ‪ 24‬שעות ב‪ 20-‬מ”צ לפני הא�ח‬ ‫חמצן שנוצרה באמצעות הזרמת חנקן בלבד למשך ‪ 48‬שעות לפני האחסון‬
‫סון בקור היה אפקטיבי בעיכוב ההתרככות‪ ,‬מה שהתבטא בהפחתה‬ ‫בקור‪ .‬טיפול זה יצר אמנם כמויות נמוכות יותר של אצטאלדהיד ואתנול מטיי‬
‫בפעילות האנזימים מפרקי דופן התא של אבוקדו‪ ,‬אפרסק‪ ,‬נקטרינה‬ ‫פול ב‪ 80%-‬פד”ח‪ ,‬מה שגרם להאטה בהפגת העפיצות‪ ,‬אך הפרי נשאר מוצק‬
‫ועגבניה (‪ .)2‬בעגבניה‪ ,‬העיכוב הגדול ביותר בהבשלה היה לאחר טיפול‬
‫באווירה אנאירובית למשך ‪ 24‬שעות בחנקן או בפד”ח‪ :‬לאחר חמישה‬ ‫ואיכותי יותר מזה שטופל בפד”ח גבוה (‪.)3‬‬
‫ימים ‪-‬ב‪ 12-‬מ”צ היא נשארה ירוקה‪ ,‬כאשר פעילות האנזים פוליגל�ק‬ ‫‪ 0‬הגברת ייצור הנדיפים והארומה‪ :‬טיפול באווירה אנאירובית לפני האחסון‬
‫טרונאז (‪ ,)PG‬שמפרק את הפקטין‪ ,‬הייתה מינימלית בטיפול בחנקן‬ ‫באוויר רגיל מזרזת את היווצרות האצטאלדהיד‪ ,‬שדרך אצטיל ‪CoA (Acetyl-‬‬
‫(איור ‪ .)2‬טיפול בפד”ח או באדי אצטאלדהיד למשך ‪ 24‬שעות הראה‬ ‫)‪ CoA‬משמש כסובסטרט (מצע) ליצירת מטבוליטים ארומטיים רבים ובכך‬
‫פעילות דומה של פוליגלקטורינאז‪ ,‬כאשר אדי אצטאלדהיד למשך‬ ‫תורם לטעם ולארומה של הפרי( (‪ .)4 ,2‬ההשפעה על ייצור הנדיפים הארו�מ‬
‫‪ 12‬ושש שעות הראו פעילות גבוהה יותר‪ .‬פרי הביקורת היה הבשל‬ ‫טיים מופיעה בכל הפירות ובסקירה זו נראה דוגמה לעידוד יצירת הארומה‬
‫ביותר עם פעילות הפוליגלקטורינאז הגבוהה ביותר‪ ,‬מה שמצביע על‬ ‫בפרי הפיג׳ואה‪ .‬את פירות הפג’ואה אוספים בדרך כלל מהקרקע‪ ,‬לאחר שעי‬
‫ברו את השלב הקלימקטרי על העץ‪ .‬הפרי שנשר כבר פיתח את הארומה‬
‫כך שהוא היה גם הרך ביותר (איור ‪.)2‬‬ ‫שלו והוא טעים למאכל‪ .‬הבעיה היא שפירות אלה מקבלים מכה בעת הנפילה‬
‫ומאולחים בפטוגנים שנמצאים על קרקע‪ .‬אי לכך‪ ,‬כדי לקבל פרי איכותי יש‬
‫איור ‪ :2‬פעילות האנזים פוליגלקטורינאז (‪ )PG‬בעגבניות מזן ‘דניאלה’‬ ‫לקטוף אותו לפני נשירתו לקרקע‪ ,‬אולם אז הוא עדיין חמוץ מדי וללא ארומה‪.‬‬
‫לאחר טיפולים של ‪ 24‬שעות באווירה אנאירובית של חנקן (‪ ,)N2‬פד”ח‬ ‫ניסינו אם כן טיפולים באווירה אנאירובית למשך ‪ 24‬שעות ב‪ 20-‬מ”צ‪ ,‬שכללו‬
‫טיפול בחנקן( (‪ )Low O2‬או ‪ 50%‬פד”ח ו‪ 50%-‬חנקן (‪ )CO2/N2‬וכן טיפול במ�ט‬
‫(‪ )CO2‬או אדי אצטאלדהיד (‪ )AA‬למשך שש‪ 12 ,‬או ‪ 24‬שעות‬ ‫בוליט אצטאלדהיד( (‪ .)AA‬התברר שכל הטיפולים הללו היו אפקטיביים בה�ע‬
‫לאת ייצור הנדיפים בפרי ובכך הוגברה רמת הארומה בו‪ ,‬מה שתרם לתחושת‬
‫מתיקות (טבלה ‪ .)1‬למרות שהטיפול האנאירובי לא גרם לשינויים בחומצה או‬

‫בסוכר בפרי הפיג’ואה‪ ,‬הוא היה מתוק מפרי הביקורת (טבלה ‪.)4( )1‬‬

‫‪ -‬תמונת הפירות בטיפולים השונים ופעילות פוליגלקטורינאז נבדקו לאחר‬ ‫התמונה באדיבות ‪susanfriedmanlandscape.com‬‬ ‫תמונה ‪:1‬‬
‫חמישה ימי אחסון ב‪ 12-‬מ”צ מתום הטיפולים השונים‪.‬‬ ‫פירות פיג׳ואה‬

‫‪ 0‬עיכוב פירוק הכלורופיל‪ :‬בעבודה שנעשתה על ידי חוקרים או�ס‬ ‫טבלה ‪ :1‬השפעת טיפולים אנאירוביים שונים על איכות פירות פיג’ואה קטופים מבחינת‬
‫טרליים נמצא שטיפול מקדים בבננה באווירה אנאירובית של חנקן‬
‫או פד”ח דחה את הבשלת הפרי ושמר על קליפה ירוקה יותר בשל‬ ‫שיעורי הסוכר (‪ )TSS‬וחומצה‪ ,‬ייצור נדיפים כללי וטעם לאחר שבעה ימים של אחסון‬
‫עיכוב ביצירת אתילן( (‪ .)5‬בעבודה שבוצעה במעבדתנו על בננות או�ר‬
‫גניות ירוקות ניתן היה לראות שטיפול באווירה דלת חמצן לפרקי זמן‬ ‫ב‪ 20-‬מ”צ‬
‫של ‪ 48 ,24‬או ‪ 72‬שעות תרם לעיכוב ההבשלה‪ ,‬ההתרככות וייצור‬
‫האתילן‪ ,‬כאשר טיפול ש ל ‪ 72‬שעות היה האפקטיבי ביותר לאחר א�ח‬ ‫הטיפול ‪ (%) )%( TSS‬חומצה ‪ TSS / acid‬נדיפים (ח״מ) מדד מתיקות מדד חמיצות‬
‫סון של שלושה שבועות ב‪ 12-‬מ”צ‪ .‬גם לאחר תוספת של הבחלה‬
‫באתילן וארבעה ימים בחיי מדף הפרי שטופל בחנקן למשך ‪ 72‬שעות‬ ‫‪8.8 a 1.0 b‬‬ ‫‪34.7 c‬‬ ‫ביקורת ‪8.35 a 1.21 ab 10.0 a‬‬

‫היה הירוק ביותר עם רמת רקבונות חתך נמוכה יותר (‪.)6‬‬ ‫‪3.4 b‬‬ ‫‪6.0 a‬‬ ‫‪267.0 b‬‬ ‫‪8.91 a 1.17 b 10.4 a‬‬ ‫‪AA‬‬
‫מאחר שקיימת חשיבות לשמירה על איכות בננות לאחר הבחלה‬
‫באתילן‪ ,‬פותחה על ידינו שיטה של טיפול אנאירובי לבננה מובחלת‬ ‫‪2.3 b‬‬ ‫‪7.1 a‬‬ ‫‪603.0 a‬‬ ‫‪6.98 a 1.36 a 9.5 a CO2/N2‬‬
‫באמצעות יצירת ואקום בשקית פוליאתילן בעזרת מכשיר מולטיואק‬
‫(‪ .)MultiVac‬הטיפול האנאירובי בוצע על קמצים של בננות מובחלות‬ ‫‪2.9 b 5.9 a 487.4 ab 8.36 a 1.20 ab 10.0 a Low O2‬‬
‫באמצעות סגירתן בשקית פוליאתילן בוואקום למשך ‪ 24‬או ‪ 48‬שעות‪,‬‬
‫מה שייצר אווירה אנאירובית בשקית‪ .‬בשקית נוצרו כמויות עולות של‬ ‫‪ -‬הטיפולים כללו אדי אצטאלדהיד (‪ )AA‬או ‪( CO2/N2‬פד”ח ‪ 50%‬וחנקן ‪ )50%‬או ‪( Low O2‬חנקן‬
‫אצטאלדהיד ואתנול וכמויות יורדות של אתילן‪ ,‬מה שמנע את ההבשי‬ ‫‪ )98%‬למשך ‪ 24‬שעות ב‪ 20-‬מ”צ‪ ,‬לפני האחסון בחיי מדף ב‪ 20-‬מ”צ‪.‬‬
‫‪ -‬אותיות שונות מצביעות על הבדל משמעותי בהסתברות של ‪.5%‬‬
‫לה לאחר שבעה ימים ב‪ 20-‬מ”צ‪.‬‬

‫‪‘ 23 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬דצמבר ‪2015‬‬