Page 21 - עלון הנוטע מרץ 2016 מספר 3 רימון אפרסמון וסיכום הועידה

‫אקטואלי‬ ‫ארץ ישראל לשמן למאכל בכיר אפיל איכות‬ ‫הזן‬

‫ניסה לתקוף סוגייה זו מכיוון חדש‪ :‬הוא ביצע בדיקה פיזית של ‪17‬‬ ‫‪+ ?+ ?+‬‬ ‫‪++‬‬ ‫טבלה ‪ :1‬׳תקועה׳‬
‫חלקות ברחבי הארץ בהן גדלים עצי זית עתיקים‪ ,‬בחן איפיונים של‬ ‫זני זית ארץ ׳רגב׳‬
‫אוכלוסיות העצים הללו ובתוך כך בדק את זהות הזנים בחלקות אלו‪.‬‬ ‫‪+ + ++‬‬
‫חלקות הזית שנבדקו נמצאות באמציה ואשקלון בדרום; בעזקה‪ ,‬בית‬ ‫ישראלים ׳גוש חלב׳‬
‫ניר ותל חדיד בשפלה; בירושלים‪ ,‬עין כרם והר יעלה ברום הרי יהודה;‬ ‫‪++‬‬ ‫‪++‬‬ ‫בעבר (‪ )1‬׳נטופה׳‬
‫במקורה הסמוכה להר הכרמל; בדיר חנה‪ ,‬עין כמונים‪ ,‬צלמון‪ ,‬רמה‬
‫‪ 1‬ורמה ‪ 2‬בגליל התחתון; ירכה ‪ 1‬וירכה ‪ 2‬בגליל המערבי וכפר זיתים‬ ‫‪+ ++‬‬ ‫׳שפכוני׳‬
‫בגליל העליון (‪ .)5‬החלקות נמצאות כולן באקלים הים תיכוני‪ ,‬עם כמות‬ ‫׳ביישני׳‬
‫משקעים וסוגי קרקע מגוונים‪ .‬סקר זו כלל בדיקה מורפולוגית וגנטית‬ ‫‪+ ++‬‬ ‫׳דקפוליס׳‬
‫׳נודיין׳‬
‫של ‪ 128‬עצי זית עתיקים‪.‬‬ ‫‪+ + ++‬‬ ‫׳אגורי׳‬
‫׳אוורוסי׳‬
‫שיטות לקביעת גילו של עץ זית עתיק‬ ‫‪+ + ++‬‬ ‫׳סמרוסי׳‬
‫׳קלופסין׳‬
‫‪ 0‬דנדרוכרונולוגיה‪ :‬שיטת תיארוך זאת מתבססת על מספר ט�ב‬ ‫‪+ ++‬‬ ‫׳קלוסקא׳‬
‫עות העץ בחתך הגזע‪ .‬על פיה נקבע כי יש בארץ עצים בני למעלה‬ ‫׳שלוחין׳‬
‫מ‪ 1,200-‬שנה ויש אף שהגדילו וקבעו שישנם כמה בני כ‪.)6( 3,000-‬‬ ‫‪+ + ++‬‬
‫בהווה מקובלת ההנחה שלא ניתן על פי שיטה זו לקבוע במדויק את‬
‫גילו של עץ זית בוגר( (‪ ,)7‬זאת מאחר שחתך הרוחב בעצה מגלה ת�ב‬ ‫‪+ + ++‬‬
‫נית טבעות לא רגולרית הנובעת מאופי צימוח לא אחיד‪ .‬בנוסף מוכרת‬
‫התפוררות פנים העצה בעצי זית עתיקים‪ .‬תופעות אלו מונעות את‬ ‫‪+ + ++‬‬

‫האפשרות לקביעת גיל מדויק של העץ בשיטה דנדרוכרונולוגית‪.‬‬ ‫‪+ ++‬‬
‫‪ 0‬שאריות פחמן ‪ :14‬מדובר בשיטת תיארוך רדיומטי מדויקת ל�ה‬
‫ערכת גילם של ממצאים אורגניים‪ .‬על פי שיטה זאת לוקחים מחלקו‬ ‫‪++‬‬
‫הפנימי של הגזע‪ ,‬מהעצה חיה‪ ,‬איזוטופים רדיואקטיביים ומפיקים‬
‫מהם שאריות של פחמ ן ‪ .14‬בדיקות שבוצעו על עצי זית עתיקים ב�א‬ ‫‪+ ++‬‬
‫רץ מגלות שדוגמאות עצה אלו אינן מבוגרות מ‪ 250-‬עד ‪ 300‬שנה‪,‬‬
‫טבלה ‪ :2‬זני זית ביוון ורומי בעבר (‪)1‬‬
‫כלומר מהתקופה העות’מנית לערך (‪.)8‬‬
‫ממצאי המחקר של טוגנהפט מעלים כי בכל חלקות הסקר נמצאו‬ ‫אפיל איכותי‬ ‫יוון‪ ,‬רומי לשמן למאכל בכיר‬ ‫הזן‬
‫עצי זית מהזן ׳סורי׳‪ ,‬כאשר בשבע מתוך ‪ 17‬החלקות נמצא רק ׳סורי׳‪.‬‬ ‫׳פוסיה׳ (‪)Posia‬‬
‫בשמונה חלקות אחרות מרבית העצים שויכו לזן ׳סורי׳ ורק עץ אחד‬ ‫‪+‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+‬‬ ‫׳סריג’אן׳ (‪)Sergia‬‬
‫או שניים היו בעלי גנוטיפ שונה‪ .‬יתכן שמדובר בכנה שפרצה במקום‬ ‫‪+‬‬ ‫׳פאוסניה׳ (‪)Pausania, Pausea‬‬
‫הרוכב שהתנוון או נשרף‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬באזור ירושלים והרי יהודה נמצא‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+ ?+ +‬‬ ‫׳לקינאן׳ (‪)Licinia‬‬
‫כי רק מיעוט העצים שייך לזן ׳סורי׳ ורובם לשני זנים בעלי גנוטיפים שונים‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫׳קולומינאן׳ (‪)Colminianam‬‬
‫ממצא זה מעלה את הסברה שמדובר בזן מקומי האופייני לסביבת ירוב‬ ‫‪+‬‬ ‫‪++‬‬ ‫׳קלבריה׳ (‪)Calabrica‬‬
‫שלים‪ ,‬המגלה עמידות לתנאי קור המאפיינים את האזור‪ .‬באזור השומרון‬ ‫‪+‬‬ ‫׳סלנטין׳ (‪)Sallentinam‬‬
‫ויהודה‪ ,‬בהם הזית נפוץ במיוחד‪ ,‬שם לא נדגמו חלקות עצי זית עתיקים‬ ‫‪++‬‬ ‫׳אורקיטז׳ (‪)Orcita, Orchites‬‬
‫(וחבל!)‪ ,‬תפוצת ה׳סורי׳ מצומצמת לעומת ה׳נבאלי׳ ה’בלדי׳ וה׳נבאלי‬ ‫‪+‬‬ ‫׳שעווה לבנה׳ (‪)Albiceram‬‬
‫מוחסן׳ שכיום מאוד נפוצים שם (‪ .)9‬מדוע קיים הבדל זה? והרי התנאים‬ ‫‪++‬‬ ‫׳ניביאן׳ (‪)Nevia‬‬
‫באזורים אלה דומים לאזורים אחרים בארץ‪ .‬טוגנהפט מעלה השערה‬ ‫׳מלכותי׳ (‪)Regia‬‬
‫שגם אזור זה היה משופע בעבר בעיקר בזן ׳סורי׳‪ ,‬והחלפת הזנים התב‬ ‫‪++‬‬ ‫׳מורטל׳ (‪)Murtea‬‬
‫רחשה במהלך שמקביל בשנותיו להקמת המדינה ולניתוק בין החקב‬ ‫׳רדיוס׳ (‪)Radius‬‬
‫לאים בארץ לבין אלה שביהודה ושומרון (הגדה המערבית של ירדן)‪ .‬הזן‬ ‫‪++‬‬ ‫אליפסה׳ (‪)Radii Cercitis‬‬
‫׳נבאלי׳ נפוץ מאד בירדן ובכך ניתן אולי לתלות את תפוצתו גם ביהודה‬ ‫׳קומינאן׳ (‪)Cominia‬‬
‫‪+ ?+ +‬‬ ‫׳קונטיאן׳ (‪)Contia‬‬
‫ושומרון בהיותם קשורים לממלכת ירדן‪.‬‬
‫נראה אם כן‪ ,‬כי בכל האזורים שנדגמו הזן הנפוץ ביותר הוא ה׳סורי׳‪,‬‬ ‫‪++‬‬
‫ללא קשר לגורמים האקלימיים או הפיסיקליים‪ ,‬השונים מאד מחב‬
‫לקה לחלקה‪ .‬ברור אם כן כי זן זה הועדף לגידול חקלאי ושמו יצא‬ ‫‪++‬‬

‫ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫‪++‬‬

‫‪++‬‬

‫‪++‬‬

‫‪++‬‬

‫‪++‬‬

‫‪++‬‬

‫שונים זה מזה‪ ,‬כמו צורת העלה ועוביו‪ ,‬צורת הגלעין וגודלו וכן גודל הפרי‬
‫והעץ‪ ,‬וזאת בין גנוטיפים בעלי מופע קרוב של עלים ופרי‪ .‬ממצא זה‬
‫מאשש את המתואר במחקר על ריחוק גנטי בין זנים אירופיים וקווים‬

‫תוצרי השבחה שם‪ ,‬לבין זני ארץ ישראל‪ ,‬ה׳סורי׳ וה׳נבאלי׳ (‪.)4‬‬
‫כיוון שהשמן היה מוצר נפוץ מאוד בעבר ניתן לזהות את עקבותיו‬
‫מפעם לפעם במהלך חפירות ארכיאולוגיות בארץ‪ ,‬שם מתגלים נרות‬
‫שמן‪ ,‬קנקנים או שברי כלים עם שרידי שמן‪ .‬האם ניתן לדעת ממה‬
‫עשויות שאריות השמן? אם מדובר בשמן זית‪ ,‬האם נוכל לזהות על פי‬
‫ניתוח ביוכימי את הזן ממנו הוא הופק? כיום נוכל אמנם לתת תשובה‬
‫מאיזה פרי הופק השמן‪ ,‬אך אין עדיין טכנולוגיה היכולה לתת מענה‬

‫לשאלת הזן הספציפי‪.‬‬
‫לאחרונה הצטרפה למחקר בנושא זה עבודת דוקטורט מקיפה שנעב‬
‫שתה על ידי ד״ר יזהר טוגנהפט ממרכז וולקני ונושאה איפיון מורפולוגי‪,‬‬
‫ביוכימי וגנטי של אוכלוסיות עצי זית מסורתיים בישראל (‪ .)5‬טוגנהפט‬

‫‪‘ 21 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 March 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬מרץ ‪2016‬‬