Page 22 - עלון הנוטע מרץ 2016 מספר 3 רימון אפרסמון וסיכום הועידה
P. 22
0בדיקת גלעיני זית :דרך חשובה ואפשרית לזיהוי זנים מן העבר צילום :מ .כסלו וא .שמחוני ובכל זאת?
הרחוק היא בדיקה מורפולוגית של גלעינים .במעבדה הבוטנית ארב
כיאולוגית באוניברסיטת בר אילן ערכו פרופ’ מ .כסלו וחוב׳ מחקר אם כך חוזרת השאלה כיצד ניתן ללמוד ממקורות העבר על ריבוי זני זית בארץ ,כאב
בנושא גלעיני הזית ,שם נמצאו לגלעינים מאפיינים שונים .לגלעין הזית שר בפועל מצויים כאן כיום שניים עד ארבעה זנים לכל היותר( בהנחה שזנים טובים לא
עשר תכונות חשובות שאינן משתנות גם בתנאים שונים של קרקע נכחדו) .מסתבר כי אם נשתול עץ ׳סורי׳ לדוגמה ,בגליל ונשתול אותו גם בדרום הארץ
ואקלים :אורך הגלעין ,קוטרו ,יחס האורך והקוטר ,מיקום הקוטר המיב או בשפלה יגיב זן זה באופן שונה לסביבה בה הוא נמצא ,ולא רק שיגיב באופן שונה ,גם
רבי לאורך הגלעין ,מידת ההדגשה של התפר המחבר בין הקשוות יימצאו בו שינויים במספר פנוטיפים ,כגון צורת העץ ,צורת העלה ,עוביו ,גודל הפרי ,גודל
(קשוות -שני חלקי הגלעין) ,סימטריית הגלעין במבט מן הצד ,צורת
בסיס הגלעין ,צורת הקודקוד ,מספר הצרורות הנראים בבסיס הגלעין הגלעין ועוד (.)5
ומידת חספוס פניו .על פי עשר תכונות אלו ניתן לאפיין במידה רבה קיימת השפעה של גורמי סביבה על היווצרות וריאנטים שונים של ה׳סורי,׳ ,בהם שינויים ב�ט
מפרטורות ,מנות חום ,זמינות המים לעץ ,סוג הקרקע ,עומקה ,תכולת הגיר שבה וכמות
של ביטחון את זן הזית (.)10 משקעים .אלה גורמים לשונות המשתנים שנמצאה בין החלקות שנלמדו .נמצאו גם הבדלים
במספר חפירות ארכיאולוגיות מהתקופה הרומית והביזנטית ,שנערכו בהרכב השמן המופק מה׳סורי׳ באזורי הארץ השונים :ניכרת ירידה בתכולת חומצה אולאית
בשלומי ,אוהלו ,עין בוקק ,יריחו ,מצדה ,מואה ,חלוצה ועוד ,נמצאו מצב ועלייה בתכולת חומצה לינולאית בהשפעת אקלים חם ומספר שעות האור להן חשוף העץ.
בורים של גלעיני פירות ובתוכם גלעיני זית .באתר מצדה נמצאו כ2,150- לאור מסקנות אלו עולה ,כי עץ זית מזן ׳סורי׳ ויתכן אף זנים נוספים ,מגיב באופן שונה
גלעיני זיתים מלפני אלפיים שנה וניתן לשייך כ 95%-מהם לזנים מוכרים. לתנאי סביבה שונים וכך מתקבלים פנוטיפים מקומיים .זו יכולה להיות סיבה לשמות
94%%מהגלעינים שזוהו ( 2,019במספר) שויכו לזן ׳נבאלי׳ 60( 3% ,ג�ל מרובים לזנים שעלו במהלך הדורות .יתכן שפנוטיפ מקומי שהאריך ימים קיבל במרוצת
עינים) שויכו לזן ׳סורי׳ 37( 1.7% ,גלעינים) זוהו כ׳שאמי׳ 21( 1% ,גלעינים) מאות השנים של חיי העץ שם של זן מקומי .יתכן שתופעה זו הביאה למתן שמות שונים
זוהו כ׳תופאחי׳ ו 13( 0.6%-גלעינים) זוהו כ׳מליסי׳ .כללית יחס זה נשמר
גם בממצאי גלעיני הפירות שנמצאו בעין בוקק ,במואה ,בחלוצה וביריחו. לאותו גנוטיפ (הזן ׳סורי׳).
יחס שונה לחלוטין בין גלעיני ה׳סורי׳ ל׳נבאלי׳ נמצא בחפירות באזור הצב אם תאומץ בדיקת פחמ ן 14לגבי גילם של עצי הזית העתיקים בארץ ניתן יהיה להבחין כי מ�ס
פון ,שם רוב הגלעינים סווגו כ׳סורי׳ ורק מיעוטם כ׳נבאלי׳ .׳נבאלי׳ ,׳סורי׳ קנות אלו נכונות לתקופה העות’מנית ,אך האם הן נכונות גם לגבי העבר הרחוק יותר ,התקופה
ו׳מליסי׳ הם זנים מקומיים ( .)11מכאן עולה ,כי ה׳נבאלי׳ ,בנוסף ל׳סורי׳,
הרומית והביזנטית? חלקן בוודאי שכן .לגבי השאר יוצבו עתה מספר סימני שאלה:
היה זן חשוב בארץ כבר לפני אלפיים שנה ואולי אף יותר.
תמונה :1
דיון ומסקנות גלעין זית ׳סורי׳
עתיק ממצדה
יתכן מאוד כי מסקנתה של אליזבטה בוארטו ( )8בדבר גיל עצי הזית
העתיקים בארץ היא הנכונה -עד 300-250שנה (עם זאת ,יש לציין כי תמונה :2
אומדן גיל זה מתבסס על העצה החיה שנבדקה ,אך עצה מתקופה גלעיני זית
קדומה יותר התפוררה) .על כן המסקנות שהועלו במחקרו של י .טוגב עתיקים
מהזן ׳נאבלי׳
נהפט ( )5מחייבות לתקופה העות’מנית בארץ ( 1517עד .)1918 ממצדה
לא ניתן כיום לאבחן זני זית מן העבר על פי הרכב שרידי שמן שנותרו
בקנקנים עתיקים ,אלא על פי בחינת מאפייני גלעיני הזיתים בתוספת צילום :מ .כסלו וא .שמחוני
מקורות כתובים (יוספוס פלביוס ,מקורות חז”ל וסופרי טבע רומיים).
אלה מעלים כי בתקופה הרומית והביזנטית היו בארץ כ 14-זני זית
(לעיל) ,נראה שזן זית מוגדר מגיב באופן שונה לתנאי סביבה שונים
וכך מתקבלים וריאנטים מקומיים ,מה שיכולה להיות סיבה לשמות
מרובים לזנים שהיו בעבר לגנוטיפים בודדים.
מממצאי גלעיני הזיתים בארץ מהתקופה הרומית והביזנטית (ויתכן
אף מוקדם יותר) עולה מסקנה כי גידלו בארץ לפחות שלושה זנים:
׳סורי׳ ,׳נבאלי׳ ו׳מליסי׳ .על פי מקום הממצאים של גלעיני הפרי נראה
כי מקורו של ה׳סורי׳ הוא מצפון הארץ ואף מעבר לגבולנו ויתכן שאף
שמו מעיד עליו .יש אומרים כי השם ׳סורי׳ בא מ׳צורי׳ ,על שם העיר צור
בלבנון (פרופ’ ש .לביא) ,משם ככל הנראה התפשט דרומה .מקורו
של הזן ׳נבאלי׳ בארץ ככל הנראה מאזור בית נבאלה (ליד שוהם) או
ביר נבאלה מצפון לירושלים .כך או כך ,מקורו של הזן במרכז הארץ
ומשם נפוץ לשומרון ,בנימין ,הרי יהודה וכנראה גם לירדן.
על פי ממצאי גלעיני הזית במצדה ומקומות נוספים במרכז הארץ
‘ 22 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 March 2016עלון הנוטע’ שנה ע’ ,מרץ 2016