Page 22 - עלון הנוטע מרץ 2016 מספר 3 רימון אפרסמון וסיכום הועידה

‫‪ 0‬בדיקת גלעיני זית‪ :‬דרך חשובה ואפשרית לזיהוי זנים מן העבר‬ ‫צילום‪ :‬מ‪ .‬כסלו וא‪ .‬שמחוני‬ ‫ובכל זאת?‬
‫הרחוק היא בדיקה מורפולוגית של גלעינים‪ .‬במעבדה הבוטנית ארב‬
‫כיאולוגית באוניברסיטת בר אילן ערכו פרופ’ מ‪ .‬כסלו וחוב׳ מחקר‬ ‫אם כך חוזרת השאלה כיצד ניתן ללמוד ממקורות העבר על ריבוי זני זית בארץ‪ ,‬כאב‬
‫בנושא גלעיני הזית‪ ,‬שם נמצאו לגלעינים מאפיינים שונים‪ .‬לגלעין הזית‬ ‫שר בפועל מצויים כאן כיום שניים עד ארבעה זנים לכל היותר‪( ‬בהנחה שזנים טובים לא‬
‫עשר תכונות חשובות שאינן משתנות גם בתנאים שונים של קרקע‬ ‫נכחדו)‪ .‬מסתבר כי אם נשתול עץ ׳סורי׳ לדוגמה‪ ,‬בגליל ונשתול אותו גם בדרום הארץ‬
‫ואקלים‪ :‬אורך הגלעין‪ ,‬קוטרו‪ ,‬יחס האורך והקוטר‪ ,‬מיקום הקוטר המיב‬ ‫או בשפלה יגיב זן זה באופן שונה לסביבה בה הוא נמצא‪ ,‬ולא רק שיגיב באופן שונה‪ ,‬גם‬
‫רבי לאורך הגלעין‪ ,‬מידת ההדגשה של התפר המחבר בין הקשוות‬ ‫יימצאו בו שינויים במספר פנוטיפים‪ ,‬כגון צורת העץ‪ ,‬צורת העלה‪ ,‬עוביו‪ ,‬גודל הפרי‪ ,‬גודל‬
‫(קשוות ‪ -‬שני חלקי הגלעין)‪ ,‬סימטריית הגלעין במבט מן הצד‪ ,‬צורת‬
‫בסיס הגלעין‪ ,‬צורת הקודקוד‪ ,‬מספר הצרורות הנראים בבסיס הגלעין‬ ‫הגלעין ועוד (‪.)5‬‬
‫ומידת חספוס פניו‪ .‬על פי עשר תכונות אלו ניתן לאפיין במידה רבה‬ ‫קיימת השפעה של גורמי סביבה על היווצרות וריאנטים שונים של ה׳סורי‪,‬׳‪ ,‬בהם שינויים ב�ט‬
‫מפרטורות‪ ,‬מנות חום‪ ,‬זמינות המים לעץ‪ ,‬סוג הקרקע‪ ,‬עומקה‪ ,‬תכולת הגיר שבה וכמות‬
‫של ביטחון את זן הזית (‪.)10‬‬ ‫משקעים‪ .‬אלה גורמים לשונות המשתנים שנמצאה בין החלקות שנלמדו‪ .‬נמצאו גם הבדלים‬
‫במספר חפירות ארכיאולוגיות מהתקופה הרומית והביזנטית‪ ,‬שנערכו‬ ‫בהרכב השמן המופק מה׳סורי׳ באזורי הארץ השונים‪ :‬ניכרת ירידה בתכולת חומצה אולאית‬
‫בשלומי‪ ,‬אוהלו‪ ,‬עין בוקק‪ ,‬יריחו‪ ,‬מצדה‪ ,‬מואה‪ ,‬חלוצה ועוד‪ ,‬נמצאו מצב‬ ‫ועלייה בתכולת חומצה לינולאית בהשפעת אקלים חם ומספר שעות האור להן חשוף העץ‪.‬‬
‫בורים של גלעיני פירות ובתוכם גלעיני זית‪ .‬באתר מצדה נמצאו כ‪2,150-‬‬ ‫לאור מסקנות אלו עולה‪ ,‬כי עץ זית מזן ׳סורי׳ ויתכן אף זנים נוספים‪ ,‬מגיב באופן שונה‬
‫גלעיני זיתים מלפני אלפיים שנה וניתן לשייך כ‪ 95%-‬מהם לזנים מוכרים‪.‬‬ ‫לתנאי סביבה שונים וכך מתקבלים פנוטיפים מקומיים‪ .‬זו יכולה להיות סיבה לשמות‬
‫‪ 94%%‬מהגלעינים שזוהו (‪ 2,019‬במספר) שויכו לזן ׳נבאלי׳‪ 60( 3% ,‬ג�ל‬ ‫מרובים לזנים שעלו במהלך הדורות‪ .‬יתכן שפנוטיפ מקומי שהאריך ימים קיבל במרוצת‬
‫עינים) שויכו לזן ׳סורי׳‪ 37( 1.7% ,‬גלעינים) זוהו כ׳שאמי׳‪ 21( 1% ,‬גלעינים)‬ ‫מאות השנים של חיי העץ שם של זן מקומי‪ .‬יתכן שתופעה זו הביאה למתן שמות שונים‬
‫זוהו כ׳תופאחי׳ ו‪ 13( 0.6%-‬גלעינים) זוהו כ׳מליסי׳‪ .‬כללית יחס זה נשמר‬
‫גם בממצאי גלעיני הפירות שנמצאו בעין בוקק‪ ,‬במואה‪ ,‬בחלוצה וביריחו‪.‬‬ ‫לאותו גנוטיפ (הזן ׳סורי׳)‪.‬‬
‫יחס שונה לחלוטין בין גלעיני ה׳סורי׳ ל׳נבאלי׳ נמצא בחפירות באזור הצב‬ ‫אם תאומץ בדיקת פחמ ן ‪ 14‬לגבי גילם של עצי הזית העתיקים בארץ ניתן יהיה להבחין כי מ�ס‬
‫פון‪ ,‬שם רוב הגלעינים סווגו כ׳סורי׳ ורק מיעוטם כ׳נבאלי׳‪ .‬׳נבאלי׳‪ ,‬׳סורי׳‬ ‫קנות אלו נכונות לתקופה העות’מנית‪ ,‬אך האם הן נכונות גם לגבי העבר הרחוק יותר‪ ,‬התקופה‬
‫ו׳מליסי׳ הם זנים מקומיים (‪ .)11‬מכאן עולה‪ ,‬כי ה׳נבאלי׳‪ ,‬בנוסף ל׳סורי׳‪,‬‬
‫הרומית והביזנטית? חלקן בוודאי שכן‪ .‬לגבי השאר יוצבו עתה מספר סימני שאלה‪:‬‬
‫היה זן חשוב בארץ כבר לפני אלפיים שנה ואולי אף יותר‪.‬‬
‫תמונה ‪:1‬‬
‫דיון ומסקנות‬ ‫גלעין זית ׳סורי׳‬
‫עתיק ממצדה‬
‫יתכן מאוד כי מסקנתה של אליזבטה בוארטו (‪ )8‬בדבר גיל עצי הזית‬
‫העתיקים בארץ היא הנכונה ‪ -‬עד ‪ 300-250‬שנה (עם זאת‪ ,‬יש לציין כי‬ ‫תמונה ‪:2‬‬
‫אומדן גיל זה מתבסס על העצה החיה שנבדקה‪ ,‬אך עצה מתקופה‬ ‫גלעיני זית‬
‫קדומה יותר התפוררה)‪ .‬על כן המסקנות שהועלו במחקרו של י‪ .‬טוגב‬ ‫עתיקים‬
‫מהזן ׳נאבלי׳‬
‫נהפט (‪ )5‬מחייבות לתקופה העות’מנית בארץ (‪ 1517‬עד ‪.)1918‬‬ ‫ממצדה‬
‫לא ניתן כיום לאבחן זני זית מן העבר על פי הרכב שרידי שמן שנותרו‬
‫בקנקנים עתיקים‪ ,‬אלא על פי בחינת מאפייני גלעיני הזיתים בתוספת‬ ‫צילום‪ :‬מ‪ .‬כסלו וא‪ .‬שמחוני‬
‫מקורות כתובים (יוספוס פלביוס‪ ,‬מקורות חז”ל וסופרי טבע רומיים)‪.‬‬
‫אלה מעלים כי בתקופה הרומית והביזנטית היו בארץ כ‪ 14-‬זני זית‬
‫(לעיל)‪ ,‬נראה שזן זית מוגדר מגיב באופן שונה לתנאי סביבה שונים‬
‫וכך מתקבלים וריאנטים מקומיים‪ ,‬מה שיכולה להיות סיבה לשמות‬

‫מרובים לזנים שהיו בעבר לגנוטיפים בודדים‪.‬‬
‫מממצאי גלעיני הזיתים בארץ מהתקופה הרומית והביזנטית (ויתכן‬
‫אף מוקדם יותר) עולה מסקנה כי גידלו בארץ לפחות שלושה זנים‪:‬‬
‫׳סורי׳‪ ,‬׳נבאלי׳ ו׳מליסי׳‪ .‬על פי מקום הממצאים של גלעיני הפרי נראה‬
‫כי מקורו של ה׳סורי׳ הוא מצפון הארץ ואף מעבר לגבולנו ויתכן שאף‬
‫שמו מעיד עליו‪ .‬יש אומרים כי השם ׳סורי׳ בא מ׳צורי׳‪ ,‬על שם העיר צור‬
‫בלבנון (פרופ’ ש‪ .‬לביא)‪ ,‬משם ככל הנראה התפשט דרומה‪ .‬מקורו‬
‫של הזן ׳נבאלי׳ בארץ ככל הנראה מאזור בית נבאלה (ליד שוהם) או‬
‫ביר נבאלה מצפון לירושלים‪ .‬כך או כך‪ ,‬מקורו של הזן במרכז הארץ‬

‫ומשם נפוץ לשומרון‪ ,‬בנימין‪ ,‬הרי יהודה וכנראה גם לירדן‪.‬‬
‫על פי ממצאי גלעיני הזית במצדה ומקומות נוספים במרכז הארץ‬

‫‪‘ 22 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 March 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬מרץ ‪2016‬‬