Page 40 - עלון הנוטע מרץ 2016 מספר 3 רימון אפרסמון וסיכום הועידה
P. 40

‫פרופ׳ רפי שטרן‬                                                                                     ‫צילם‪ :‬שרוליק דורון‬

 ‫כנת הבטוליפוליה‬
   ‫הקלונלית לביא‬
   ‫משפרת פוריות‬

‫בזן האגס ‘קוסציה’‬

‫רפי שטרן (‪ ,)raffi@migal.org.il‬גלית רדל‪ ,‬אריק וולך‪ ,‬נורית‬
                                 ‫בר סיני ‪ /‬מו”פ צפון‬

                 ‫ישראל דורון ‪ /‬שה”מ‪ ,‬משרד החקלאות‬
‫דורון הולנד ‪ /‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪,‬‬

                                           ‫נווה יער‬

‫באיכות פרי בינונית ובפרי קטן מדי‪ .‬אחת הסיבות המרכזיות לתופעות‬                             ‫קציר‬
‫אלו נובעת מהיותו מורכב על כנת החבוש ‪ ,A‬הידועה בשארות (מידת‬
‫האיחוי בין הכנה לרוכב) גרועה שאמנם גורמת במטע חיוני לפרי גדול‬    ‫זן האגס ‘קוסציה’‪ ,‬הגדל במטעים המסחריים‬
‫ואיכותי‪ ,‬אך בתנאים קשים גם לניוון מוקדם של העצים‪ .‬כנת החבוש‪,‬‬     ‫בישראל‪ ,‬מורכב בדרך כלל על כנת חבוש‪,‬‬
‫למרות כל חסרונותיה‪ ,‬משמשת עד היום בכל הנטיעות‪ .‬השימוש בה‬         ‫כנה חלשה מדי הגורמת בתנאי ארצנו החמה לעיכוב משמעותי בהב‬
‫נעשה בעיקר בזכות יכולתה להקדים את ניבת העצים‪ ,‬וזאת על אף‬         ‫תפתחות הרוכב‪ .‬כתוצאה מכך מתקבל עץ קטן‪ ,‬שלא יכול לשאת‬
‫התנוונותה המהירה המחייבת השרשה של הרוכב‪ .‬פעולת ההשרשה‪,‬‬           ‫יבול גבוה עם פרי גדול‪ .‬במחקר המתואר להלן נבחנו מספר כנות‬
‫הנעשית בדרך כלל בשנות הניבה הראשונות‪ ,‬מצמצמת את תרומת‬            ‫בטוליפוליה קלונליות מבירור מקומי בהשוואה לבטוליפוליה הזריעה‪,‬‬
‫הכנה לוויסות הצימוח וגורמת לעתים לגידול וגטטיבי נמרץ ביותר של‬    ‫שנמצאה במחקר קודם כטובה מהחבוש‪ ,‬אך עדיין ללא תוצאות משב‬
‫ה’ספדונה’‪ .‬תופעה זו מביאה להפרת האיזון בין צמיחה לפוריות‪ ,‬לפרי‬   ‫ביעות רצון‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי‪ ,‬שנמשך בין השנים ‪,2016-2006‬‬

 ‫קטן ולימי עבודה רבים בחיגורים‪ ,‬גיזומים ובכיפופים להשבת האיזון‪.‬‬            ‫נבחן הזן ׳קוסציה׳ על כנת הבטוליפוליה הקלונלית לביא‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬בזן ‘קוסציה’ המורכב על חבוש הבעיה הפוכה‪ :‬הכנה חלשה‬
‫מדי וגורמת בתנאי ישראל החמה לעיכוב משמעותי ואף מוגזם בהתב‬                                    ‫מבוא ותאור הבעיה‬
‫פתחות הרוכב‪ .‬כתוצאה מכך מתקבל עץ קטן שלא יכול לשאת יבול‬
                                                                 ‫ה’ספדונה’ הינו זן האגס הראשי במדינת ישראל‪ .‬מתוך כ‪ 14-‬אלף ד׳‬
                                             ‫גבוה ופרי גדול‪.‬‬     ‫מטעי אגס המניבים בממוצע שנתי כ‪ 25-‬אלף טון תופס זן זה כ‪70%-‬‬
‫בשנים האחרונות נמצא כי בתנאי הגידול של ישראל‪ ,‬ובמיוחד בעמק‬       ‫מסך היבול‪ .‬הזן השני הוא ה’קוסציה’‪ ,‬המשמש גם מפרה ל׳ספדונה׳‪.‬‬
‫החולה המאופיין בטמפרטורות קרקע גבוהות‪ ,‬יש יתרון משמעותי‬          ‫חסרונותיו הגדולים של ה’ספדונה’ מתבטאים ביבול בינוני‪-‬סירוגי‪,‬‬
‫לכנות אגס אירופי (‪ )Pyrus cmmunis‬חזקות יותר‪ ,‬כמו ה‪ BP-‬מדרום‬
‫אפריקה או כנות ‪ )Old Home x Farmingdale( OHF‬שונות מארה”ב‬                              ‫בתמונה למעלה‪ :‬אגסי ׳קוסציה׳‪ .‬כבר רואים שיפור בפוריות‪...‬‬

‫‪‘ 40 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 March 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬מרץ ‪2016‬‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45