Page 20 - עלון הנוטע מרץ 2015
P. 20

‫פרופ’ דב פרוסקי‬

   ‫הטיפול במנגו‬
   ‫לאחר קטיף‪:‬‬

 ‫תרומת המחקר‬

‫דב פרוסקי ‪ /‬המחלקה לאחסון פירות וירקות‪ ,‬מרכז וולקני‬

                       ‫(‪)dovprusk@volcani.agri.gov.il‬‬

                                         ‫מבוא‬                      ‫תרככות הפרי ורקבונות לאחר קטיף היוו גורם‬
                                                                   ‫מרכזי לפסילתו של המנגו הישראלי לשיווק‪.‬‬
‫המנגו הוא פרי טרופי בעל חשיבות כלכלית עולמית‪ .‬בתחילת דרכו‬          ‫הטיפול בפרי לאחר קטיף נחקר במחלקה‬
‫בישראל גודלו מטעי המנגו בעיקר בשפלת החוף‪ ,‬בחבל מעון בדרום‬          ‫לאחסון במרכז וולקני תוך כדי התפתחות הענף‪ ,‬כאשר במסגרת‬
‫הארץ ומעט גם בערבה והגידול היווה מקור הכנסה מכובד לחקלאים‬          ‫מאמר זה מתואר סיכום קצר של תרומתו הפעילה של המחקר‬
‫בקיבוצים ומושבים‪ .‬בסוף שנות השמונים התרחבו מטעי המנגו לעמת‬
‫קים הפנימיים בצפון‪ ,‬מתוך הנחה שהקרקע והטמפרטורות הגבוהות‬                                                 ‫לקידום הענף בישראל‬
‫שם יכולות להוות גורם חיובי להתפתחות הפרי‪ .‬כיום נטועים בארץ‬
‫כ‪ 17-‬אלף ד׳ מנגו עם פוטנציאל ייצור של כ‪ 50-‬אלף טון‪ ,‬כאשר ‪50%‬‬                                              ‫תקציר‬

                   ‫מהם מיועדים לייצוא (נתוני משרד החקלאות)‪.‬‬        ‫איכותו של פרי מנגו לאחר קטיף תלויה בסדרה של טיפולים‬
‫התרככות הפרי ורקבונות לאחר קטיף היוו גורם מרכזי לפסילתו לשיווק‪.‬‬    ‫המיושמים במטע‪ ,‬בבית האריזה‪ ,‬באחסון ובמהלך ההובלה עד הגעת‬
‫הטיפול במנגו לאחר קטיף נחקר במחלקה לאחסון פירות וירקות במת‬         ‫תו אל הצרכן‪ .‬הטיפולים מתחילים בשטיפת הפרי במטע‪ ,‬ממשיכים‬
‫כון וולקני תוך כדי התפתחות הענף‪ .‬בין השנים ‪ 1980-1960‬פיתחו חברי‬    ‫בבית האריזה בטיפול במים חמים על מערך האריזה בהברשה או על‬
‫המחלקה‪ ,‬פרופ’ מינה שיפמן‪-‬נדל (ז”ל)‪ ,‬ד״ר גיורא זאובאמן (ז”ל)‪ ,‬ד״ר‬   ‫גלגיליות‪ ,‬ריסוס תכשיר הדברה ספורטק עם ‪ pH‬חומצי‪ ,‬דינוג ואחסון‬
‫יורם פוקס‪ ,‬ד״ר עדנה פסיס‪ ,‬אורי ינקו‪ ,‬אילנה רות ואילנה קובילר‪ ,‬את‬   ‫בטמפרטורות המתאימות‪ .‬פיתוח סדרה זו של טיפולים במחלקה‬
‫הטכנולוגיות הראשונות לאחסון פרי תוך קביעת תנאים מיטביים‪ .‬הם‬        ‫לאחסון במרכז וולקני מציבה את פרי המנגו הישראלי בשורת האיכות‬
‫מצאו שניתן לשמור את הפרי עד חודש לאחר הקטיף בטמפרטורה‬              ‫הראשונה בארץ ובעולם‪ .‬במסגרת מאמר זה מתואר סיכום קצר של‬
‫של ‪ 14-13‬מ”צ‪ .‬כבר מתחילת הפיתוח נמצא שהתפתחות מחלות‬
‫לאחר הקטיף ופגיעות קליפה אחרות מהוות מגבלה מרכזית להארכת‬               ‫תרומת המחלקה לאחסון במרכז וולקני לקידום הענף בישראל‪.‬‬
‫האחסון בזנים השונים‪ .‬בעבר‪ ,‬כמו גם כיום‪ ,‬תנאי שוק תחרותיים מחייבים‬

‫‪‘ 20 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 March 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬מרץ ‪2015‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25