Page 21 - עלון הנוטע מרץ 2015

‫ענף החודש‬ ‫הגעה לשווקים עם פרי איכותי בעל חיי מדף ארוכים וללא גורמי מחלות‪.‬‬
‫גורם המחלה האחראי לרקבונות צד בפירות מנגו‪ ,‬מחלת הכתם השחור (‪Black Spot‬‬
‫תוצאות ודיון‬ ‫‪ )Disease‬הינו הפטריה אלטרנריה (‪ .)Alternaria alternata‬הדבקת הגורם האחראי‬
‫למחלה מתרחשת בכל שלבי גידול הפרי ושעור ההדבק גובר עם גידולו‪ .‬הדבקות אלו‬
‫‪ 0‬שילוב של שטיפת הפרי עם טיפול ההדברה‪ :‬הטיפול הראשוני‬ ‫נשארות רדומות עד לאחר הקטיף‪ ,‬כאשר הפטריה מחדשת את התפתחותה עם הבת‬
‫שמקבל הפרי בעת פריקתו על מערך האריזה הינו חיטוי חיצוני‪ .‬פרית‬ ‫שלת הפרי‪ .‬הגישה הראשונה שנבדקה למניעת התפתחות הריקבון לאחר קטיף התת‬
‫קה רטובה מאפשרת העברת הפרי על המערך בצורה עדינה תוך‬ ‫בססה על מניעת הדבקה במטע באמצעות ריסוסי מנבגן (חב׳ ׳אגן׳) (‪ .)4 ,3‬בעקבות‬
‫כדי חיטוי הקליפה החיצונית בתכשיר כלורין‪ .‬שטיפה זו מתבצעת על‬ ‫ריסוסים אלה נמנעה התפתחות סימפטומים של נגיעות לאחר קטיף (‪ .)4‬העמקת‬
‫מנת לקטול חידקים ופטריות על הפרי שעדיין לא חדרו לתוכו‪ .‬הפרי‬ ‫המחקר האפידמיולוגי להבנת תהליך ההתקפה ברמה ארצית הביאה ללימוד הגורמים‬
‫מתקדם בדחיפה על גלגיליות בטמפרטורת סביבה של כ‪ 25-‬מ”צ‪,‬‬ ‫האפידמיולוגיים התורמים לנביטה והדבקת האלטרנריה במטע‪ ,‬וכן להבנת ההתפתחות‬
‫בנוכחות של כ‪ 50-‬עד ‪ 200‬ח”מ כלורין ברמת ‪ pH‬של ‪ ,7.5-6.5‬כאשר‬ ‫של הסימפטומים לאחר הקטיף‪ .‬המחקר (‪ )4‬הצביע על כך שנדרשות מספר שעות‬
‫משך המגע האופטימלי הוא כ‪ 2-‬דקות ‪ -‬משך ההתקדמות בטנק‬ ‫מינימלי של לחות מעל ‪ 80%‬כדי לעודד נביטת גורם המחלה וחדירתו לפרי‪ .‬ואכן נמצא‪,‬‬
‫שבאזורים שבהם יש פחות ‪-‬מ‪ 320-‬שעות של לחות יחסית נמוכה במשך ארבעת הח�ו‬
‫הטבילה (‪.)7 ,6‬‬ ‫דשים של גידול הפרי ‪ -‬כמו באזור יטבתה בערבה‪ ,‬לא נמצאו כמעט סימפטומים של‬
‫‪ 0‬הברשה חמה על המערך‪ :‬טיפול הברשה חמה או ריסוס במים‬ ‫הדבקות רדומות‪ .‬לעומת זאת בישובי חבל מעון‪ ,‬שבהם לחות יחסית גבוהה מ‪80%-‬‬
‫חמים תוך כדי תנועה על מברשות או גלגיליות‪ ,‬שפותח על ידי פרות‬
‫סקי וחוב׳‪ ,‬מיועד להפחית את רמת האכלוס של הפטריות ולהעלות‬ ‫הגיעה לכ‪ 750-‬שעות לעונת גידול‪ ,‬הנגיעות גברה בצורה ניכרת‪.‬‬
‫את כושר העמידות כנגדן (‪ .)6‬הטיפול כולל ריסוס מים חמים בלחץ‬ ‫הבנת תהליך החידוש של התפתחות ההדבקות הרדומות של האלטרנריה לאחר הקת‬
‫של ‪ 2‬אטמוספירות ב‪ 55-‬מ”צ עם שלושה קווי ריסוס על מברשות‬ ‫טיף איפשרה לשנות את גישת ההדברה של המחלה ולעבור ממניעת הדבקה לגישה‬
‫ועל גלגיליות‪ .‬מי השטיפה ממוחזרים לטנק מאגר המחמם את המים‪.‬‬ ‫תראפויטית של השמדת הדבקות לאחר הקטיף‪ .‬בעקבות זאת הוחל בבית האריזה של‬
‫המים מוחלפים פעם ביום לפחות‪ .‬לטיפול במים חמים שתי מטרות‬ ‫חבל מעון ביישום טיפולים בתכשירים בעלי כושר הדברת פטריות לאחר הקטיף‪ .‬בין‬
‫עיקריות‪ :‬הפחתת שעור הנגיעות בגורמי מחלות אחסון כמו ריקבון‬ ‫התכשירים שנבדקו בניסויים השונים נכללו רוורל (׳אחים מילצ׳ן׳) ופרוכלורז (ספורטק‪,‬‬
‫הנגרם מאלטרנריה ומרקבונות עוקץ‪ ,‬ואינדוקציה של חומרי טבע בפת‬ ‫׳מרחב אגרו׳)‪ ,‬שהאחרון מביניהם החל להיות מיושם מסחרית בשנת ‪ 1990‬בריסוס על‬
‫רי להגברת עמידותו נגד הפטריות‪ .‬טיפול ההברשה החמה תרם גם‬
‫להפחתת ריכוז חומר ההדברה ‪-‬מ‪ 900-‬ח”מ ל‪ 250-‬ח”מ ויישומו ב�ט‬ ‫מערך האריזה בריכוז ‪ 900‬ח”מ (‪.)6‬‬
‫נק הטבילה‪ .‬חשיפת התכשיר לטמפרטורות גבוהות שיפר את התת‬ ‫משנה זו‪ ,‬בזכות הדינמיות של חוקרי המחלקה לאחסון‪ ,‬כמו גם שיתוף הפעולה של בתי‬
‫מוססותו‪ ,‬מה שהקנה לו פעילות מוגברת והגברת היעילות בריכוזים‬ ‫אריזה בביצוע הניסויים והתמיכה של הנהלת ענף הסובטרופים‪ ,‬התפתח מאוד המחת‬
‫מופחתים (‪ .)6‬טיפול זה יושם שנה‪-‬שנתיים בלבד‪ ,‬כיוון שפותח טיפול‬ ‫קר בשיפור איכות הפרי לאחר קטיף‪ ,‬וכל זה הוביל לפיתוח טיפולים חדשניים בבעיות‬

‫יעיל יותר ליישום ספורטק בסביבה חומצית‪ ,‬כפי שיתואר בהמשך‪.‬‬ ‫הקיימות בישראל ולצורת הטיפול בפרי המנגו המקומי‪.‬‬
‫‪ 0‬ניקוי הפרי משרף ושיפור צבעו ותוכנו‪ :‬הברשה חמה או ריסוס במים‬ ‫כמה כללים כיוונו את המחקר‪ ,‬ובין הכיוונים שנבדקו במשך השנים חשוב לציין ניקוי חיצוני‬
‫חמים תוך כדי תנועה על מברשות או גלגיליות ב‪ 55-50-‬מ”צ מיועדים‬ ‫של הפרי‪ ,‬טיפולי הדברה לקטילת גורמי המחלות הנמצאות על הפרי עקב הדבקה‬
‫לניקוי כללי של הפרי ובעיקר להסרת שאריות שרף‪ .‬הטיפול מיועד גם‬ ‫במטע והתפתחות לאחר הקטיף‪ ,‬ניקוי הפרי משרף ושיפור צבעו ותוכנו‪ ,‬בקרת הבשלה‬
‫להעלאת האיכות הפנימית של הפרי וזאת באמצעות שיפור הפיכת‬
‫העמילן לסוכר (‪ .)10‬הברשה חמה מעודדת גם שינוי צבע כתוצאה‬ ‫וכן הפחתת שאריות חומרי הדברה בפרי‪.‬‬
‫מעידוד פירוק הכלורופיל‪ .‬טיפול הברשה חמה משפר את צבעו החית‬
‫צוני של הפרי וגורם לקידום הבשלתו יחסית לפרי לא מטופל‪ .‬הטיפול‬ ‫איור ‪:1‬‬
‫בהברשה חמה מלווה כמובן באחסון ב‪ 12-‬מ”צ ולחות גבוהה למשך‬ ‫השפעת טיפול‬
‫שלושה‪-‬ארבעה שבועות‪ ,‬פרק זמן בו מתחילים להיראות הסימפטומים‬ ‫ההברשה החמה‬
‫על התפתחות‬
‫של קידום ההבשלה הנגרמים בעקבות טיפול החום (‪.)10‬‬ ‫מחלת הכתם‬
‫‪ 0‬הפחתת שאריות של חומרי הדברה‪ :‬גורם חשוב בטיפול לאחר‬ ‫השחור בזנים‬
‫קטיף הוא רמת השאריתיות בפרי של התכשיר ספורטק‪ ,‬המיושם‬ ‫׳פלמר׳‪ ,‬׳קנט׳‪,‬‬
‫בריסוס לאחר הברשה חמה‪ .‬על מנת להפחית את רמת השאריתיות‬ ‫׳טומי אטקינס׳‪,‬‬
‫פותחה במחלקה לאחסון פורמולציה שבאמצעותה מיושם התכשיר‬ ‫׳לילי׳ ו׳שלי׳ (‪ )A‬וכן‬
‫המסחרי בתמיסה חומצית בריכוז ‪ 120‬ח”מ בלבד‪ ,‬במקום ‪ 250‬ח”מ‪,‬‬ ‫סימפטומים של‬
‫וזאת בנוכחות של חומצה מלחית ‪ 50mM‬ברמת ‪ .)9( pH 2-1‬העלייה‬ ‫המחלה בזן ׳קיט׳‬
‫במסיסות התכשיר בתנאים חומציים איפשרה הדברה יעילה יותר של‬ ‫(‪ .)B‬השטח הנגוע‬
‫גורמי הריקבון‪ ,‬הן רקבונות צד כמו ‪ Alternaria alternata‬והן רקבונות‬ ‫בריקבון אלטרנריה‬
‫עוקץ כמו ‪ ,Phomopsis mangifera‬וזאת בריכוז נמוך ב‪ 50%-‬מזה‬ ‫נבדק ארבעה‬
‫ששימש בבריכת המים החמים‪ .‬הטיפול בתכשיר החומצי מתבצע‬ ‫שבועות לאחר‬
‫כיום מסחרית בכל בתי האריזה באמצעות ריסוס הפרי על המערך‬ ‫הקטיף ואחסון‬
‫ב‪ 12-‬מ”צ‬
‫לאחר הברשה חמה (‪.)6 ,5‬‬

‫‪‘ 21 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 March 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬מרץ ‪2015‬‬