Page 31 - עלון הנוטע מרץ 2016 מספר 3 רימון אפרסמון וסיכום הועידה

‫ענף החודש‬

‫סים ולקביעת מבנה האוסף‪ .‬על בסיס האנליזה נבנה תרשים המתאר‬ ‫זור מוצאו החלה כידוע לנו כבר בתקופה הניאוליתית‪ .‬רימון בר‬
‫את הקשר הגנטי בין הטיפוסים באוסף (איור ‪ .)1‬מתברר שהאוסף‬ ‫גדל היום במרכז אסיה ‪ -‬אירן‪ ,‬טורקמניסטן וצפון הודו‪ .‬עדויות‬
‫בנוה יער מורכב משתי קבוצות עיקריות של טיפוסים המובחנות ביב‬ ‫ארכיאולוגיות מצביעות על הימצאות הרימון כגידול תרבותי באב‬
‫רץ ישראל כבר לפני ‪ 5,000‬שנה (‪ .)2‬מין זה נפוץ ממקום מוצאו‬
‫ניהן באופן סטטיסטי מובהק‪.‬‬ ‫מזרחה למזרח אסיה‪ ,‬ומערבה למזרח הים התיכון‪ ,‬לצפון אפריקה‬
‫ולאירופה‪ .‬מספרד הועבר לעולם החדש וכיום הוא מצוי גם בדרום‬
‫איו ר ‪ :1‬תרשים המציג את הקשר הגנטי והחלוקה לקבוצות של ט�י‬ ‫אפריקה ובאוסטרליה‪ .‬תכונותיו של הרימון מאפשרות את גידולו‬
‫פוסי הרימון באוסף נוה יער (‪)6‬‬ ‫במגוון רחב של תנאי אקלים וקרקע וזו גם הסיבה לתפוצה הרחבה‬

‫הקבוצה הראשונה( (‪ )G1‬באוסף היא ההודית‪-‬אירנית‪-‬סינית‪ ,‬המור�כ‬ ‫שלו בעולם‪.‬‬
‫בת מטיפוסים שמוצאם מהודו‪ ,‬סין ואירן‪ .‬בקבוצה זו נכללים טיפוב‬ ‫כבר בימי קדם מילא הרימון מקום חשוב בחקלאות ובחיי המסורת‪,‬‬
‫סים שיובאו לישראל במהלך השנים מאזורים אלה של אסיה ובכללם‬ ‫התרבות והרפואה בארץ ישראל ומאז מגדלים אותו בארץ ברציפות‪.‬‬
‫זריעים מטיפוס הרימון הננסי ‪ P. granatum var. Nana‬וטיפוסים‬ ‫במהלך השנים חווה הגידול עליות ומורדות והיום נטועים בארץ‪ ,‬מצפוב‬
‫ירוקי עד (נשירים מותנים)‪ .‬בין הטיפוסים בקבוצה זו ניתן למנות את‬ ‫נה עד דרומה‪ ,‬כ‪ 25,000-‬ד’‪ ,‬מהם כ‪ 22,000-‬ד’ מניבים‪ .‬היבול השנתי‬
‫‘‪Bhagwa‬׳ ‘ו’‪ ’Daru‬מהודו‪ ’Xingiang Big Sweet‘ ,‬מסין‪‘ ,‬פרס ‪’4‬‬ ‫עומד על כ‪ 50,000-‬טון וכ‪ 40%-‬נשלחים לייצוא‪ .‬הזן העיקרי בגידול‬
‫כיום הוא ‘וונדרפול׳‪ ,‬זן אפיל‪ ,‬בעוד שכ‪ 15%-‬מהזנים הם מוקדמים‪,‬‬
‫(‪ )P.G.102-3‬ו’אופק’‪ .‬זה האחרון הינו צאצא של טיפוס ‘‪.’Nana‬‬
‫האזור שנכלל בקבוצה ‪ G1‬חופף בחלקו למקום המוצא של הרימון (‪,1‬‬ ‫בעיקר ‘שני‪-‬יונאי’‪ ,‬׳עכו׳ וכן הזן ‘עמק׳ (‪.)4‬‬
‫‪ )2‬ובין הטיפוסים שנכללו בה גם כאלה הנחשבים טיפוסי בר‪ .‬בס�פ‬ ‫בתחילת שנות השבעים החל איסוף טיפוסי רימון ברחבי הארץ‪ .‬מטב‬
‫רות מוצגות דעות שונות בנוגע לטבעו של ‪.P. granatum var. Nana‬‬ ‫רתו הראשונית של האיסוף הייתה איתור זנים למסחר‪ .‬ב‪ 1978-‬ניטע‬
‫יש חוקרים המחשיבים את ה‪ ’Nana’-‬לטיפוס בר (‪ )8‬והשתייכותו‬ ‫במרכז מחקר נוה יער המטע הראשון ועל בסיסו החל להיבנות במהב‬
‫לקבוצה זו מחזקת אפשרות זאת‪ ,‬גם אם אינו מוגדר ככזה‪ .‬לא ידוע‬ ‫לך השנים אוסף טיפוסים מהארץ ומהעולם כמאגר גנטי‪- .‬מ‪ 1987-‬נ�כ‬
‫לנו על ‘‪ ’Nana‬הגדל בפאונה טבעית במקום כלשהו בעולם‪ .‬למעשה‬ ‫לל האיסוף ברחבי הארץ במסגרת הסקר הגנטי של עצי פרי נשירים‪.‬‬
‫אין בספרות הגדרה ברורה לרימון בר‪ .‬רימונים פליטי תרבות ידועים‬ ‫שמות הטיפוסים באוסף הם בהתאם לשמם במקור‪ ,‬או שם שניתן‬
‫ממקומות רבים בעולם וגם מישראל‪ .‬ההודים מתייחסים ל‪’Daru’-‬‬ ‫על ידי האוספים עצמם‪ ,‬באין שם אחר‪ .‬לכל הטיפוסים באוסף ניתן‬
‫הגדל במורדות ההימלאיה כאל רימון בר (‪ .)9‬שיחי ה‪ ’Daru’-‬קוצניים‬
‫מאד ופירותיהם קטנים‪ ,‬חמוצים מאד‪ ,‬נוטים להתבקע ובעלי איכות‬ ‫קוד זיהוי (‪.)5‬‬

‫מסחרית ירודה‪ ,‬בדומה מאד לפירות של טיפוסי ה‪-‬׳‪.’Nana‬‬ ‫חומרים ושיטות‬
‫קבוצת הרימונים השנייה (‪ ,)G2‬קבוצת אסיה ואגן הים התיכון‪ ,‬כוללת‬
‫את כל שאר הטיפוסים שנבדקו( (‪ 78‬מתוך ‪ )105‬ומקורם משאר ח�ל‬ ‫אוסף טיפוסי הרימון נטוע בנוה יער שבעמק יזרעאל‪ ,‬על גבול הגליל‬
‫קי העולם‪ ,‬קרי מרכז ומערב אסיה‪ ,‬אגן הים התיכון וארה״ב (איור ‪.)1‬‬ ‫התחתון‪ .‬לצורך אנליזה‪ ,‬שתוצאותיה מובאות במאמר זה‪ ,‬נלקחו‬
‫למעשה רוב הזנים המסחריים הגדלים היום בישראל ובעולם המערב‬ ‫מהאוסף ‪ 105‬טיפוסים שנאספו מישראל ומאגן הים התיכון‪ ,‬ממרכז‬
‫בי‪ ,‬כולל טיפוסים כדוגמת ‘‪‘ ,’Wonderful’, ‘Mollar‬עמק’‪‘ ,‬עכו’ ו’ראש‬ ‫אסיה‪ ,‬הודו‪-‬סין וצפון אמריקה‪ .‬לאיתור הסמנים הגנטיים נעשה שיב‬
‫הפרד’‪ ,‬מקורם מקבוצה זו‪ .‬החלוקה בין ‪ G1‬ל‪ G2-‬נראית כחלוקה על‬ ‫מוש בריצוף של כלל הגנום המקודד מרקמות של שורש עלה‪ ,‬פרי‬
‫ופרחים‪ .‬שני טיפוסי רימון‪ ,‬שנבדלים זה מזה בתכונות רבות של השיח‬
‫פי המקור הגיאוגרפי‪.‬‬ ‫והפרי‪ ,‬היוו את התשתית לריצוף (‪ :)7 ,6‬האחד הוא ‪ ,P.G.233-244‬זריע‬
‫קבוצה ‪ G2‬נחלקת לתת‪-‬קבוצות‪ ,‬שניתן להגדירן על פי מקור גיאוגרפי‬ ‫של ‪ ,P. granatum var. Nana‬שיח ננסי ירוק עד (נשיר מותנה‪ ,‬כלומר‬
‫ועל פי פנוטיפ‪ ,‬כמפורט בהמשך‪ .‬בין הטיפוסים בקבוצה זו זנים מישב‬ ‫ישיר עליו רק במזג אוויר קיצוני)‪ ,‬בעל פרי קטן מאד‪ ,‬קליפה ירוקה‬
‫ראל‪ ,‬מאגן הים התיכון‪ ,‬מטורקמניסטן ומארה״ב‪ .‬שלוש תת‪-‬קבוצות‬ ‫עד אדומה‪ ,‬טעם חמוץ וזרעים קשים‪ .‬הטיפוס השני הוא ‪,P.G.127-28‬‬
‫המכונה ‘שחור’‪ ,‬זן מאכל המאופיין בשיח גבוה (מעוצב כעץ במטע)‪,‬‬
‫נשיר‪ ,‬קליפת פריו בעלת צבע סגול עמוק עד שחור‪ ,‬טעמו מתוק וזב‬
‫רעיו רכים‪ .‬הסמנים הגנטיים הם מטיפוס ‪single nucleotide( SNP‬‬
‫‪ .)polymorphismm‬טכנולוגיות הריצוף והחישובים הסטטיסטיים מפ�ו‬

‫רטים במאמר שפורסם לאחרונה (‪.)6‬‬

‫תוצאות ודיון‬

‫לצורך איפיון גנטי של ‪ 105‬טיפוסי הרימון נעשה שימוש ב‪ 346-‬סמנים‬
‫גנטיים שפותחו במכון וולקני (‪ ,)6‬בעזרתם אופיין כל אחד מטיפוסי‬
‫הרימון‪ .‬לאחר מכן נעשה שימוש במספר תוכנות מחשב (תוכנית ב‪R-‬‬
‫של ר‪ .‬אופיר ‪-‬ו‪ )R-package APE-‬לחישוב מידת הקירבה בין הטיפ�ו‬

‫‪‘ 31 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 March 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬מרץ ‪2016‬‬